עובד, מעסיק וטביעת אצבע

מאת: עו"ד יגאל דנינו

עיריית קלנסווה חייבה את עובדי החינוך לדווח על כניסתם ויציאתם לעבודה באמצעות טביעת אצבע. אם לא יצייתו, איימה העירייה לשלול את שכרן. העובדים, בתמיכת ההסתדרות, התנגדו לכך בתוקף. האם הייתה העירייה זכאית לדרוש זאת? בפסיקה תקדימית, הפך בית הדין הארצי לעבודה את פסק הדין של בית הדין האזורי וקבע שדרישה זו מנוגדת לדין[1].

נטילת טביעת אצבע ללא הסכמה – פגיעה בפרטיות

פסק דין זה עוסק במתח שבין משפט וקדמה. קיומה של טכנולוגיה זמינה לשם מעקב ביומטרי אחר נוכחות בעבודה גרם למעסיקים רבים לאמץ אותה הרבה לפני שהחוק או הפסיקה נתנו דעתם לכך.  והנה כעת בא בית הדין הארצי וקבע כי טביעת אצבע היא מידע פרטי-אישי של אדם, ומסירתה לאחר פוגעת, כבר במעשה המסירה, בפרטיות ובאוטונומיה של העובד. טביעת אצבע היא אפוא מידע פרטי ולכן מוגנת ע"י הזכות לפרטיות.

פגיעה נוספת ונפרדת בפרטיות ובאוטונומיה נגרמת כתוצאה מהסיכון הכבד לשימוש לרעה בטביעת האצבע או לשימוש בה שלא למטרה שלשמה נמסרה. טביעת אצבע היא מידע ביומטרי. אצורים בה נתונים אנושיים פיזיולוגיים ייחודיים והיא משמשת מפתח למידע אישי רב. אי לכך לעובד הזכות שלא להיעתר לדרישה של מעסיק, להתערבות כלשהי בגופו, לרבות נטילת טביעת אצבע, ללא הסכמתו.

האם העובד יכול להסכים?

חוק הגנת הפרטיות מאפשר פגיעה בפרטיות בהסכמת האדם שפרטיותו נפגעה. בית הדין מציין כי יש הסכמות שהן חשודות מטבען, במיוחד כאשר יחסי הכוחות אינם שקולים כגון ביחסי עובד-מעביד. מכאן נובע שההסכמה חייבת להיות מלאה – הסכמה מדעת ומרצון חופשי. הסנקציה שהפעילה עיריית קלנסווה נגד העובדים המסרבים – שלילת שכר – איננה לגיטימית שכן היא שוללת את יסוד ההסכמה.

על ההסכמה להיות בכתב, ולאחר שהמעסיק מסר לעובד מידע מלא על המערכת, מה "ניטל" ממנו; מי הם ה"טכנאים" שייטלו את טביעות האצבע ומה הכשרתם; האם טביעות האצבע נשמרות ב"מאגר"; מי אחראי על המאגר ולמי יש גישה אליו ואל המידע האצור בו; האם המידע שנשמר, נשמר בצמידות לפרטי זיהוי אישיים אחרים; מהן דרכי האבטחה של אותו מידע; מהן הסכנות האפשריות; האם לגורמים חיצוניים יש אפשרות להתחבר ל"מערכת" מבחוץ או שמא מדובר במערכת "מבודדת"; האם ניתן להעתיק את טביעת האצבע מיחידות הקצה (הסורקים) – בין בצורה דיגיטאלית ובין בצורה אחרת; מי בודק ומתי האם מידע זה נשמר או שמא נעשה ניסיון שלא כדין לגשת אליו; כיצד ומתי מוחקים מידע מאותו מאגר; מי הממונה במקום העבודה על כל אלה ומי אמון על מתן תשובות לשאלות, תהיות וכיוצ"ב בקשות לקבלת מידע.

האם הסכמת ארגון העובדים לשימוש בטביעת אצבע יכולת לבוא במקום הסכמת העובד? התשובה שנותן לכך בית הדין היא שלילית. אמנם ניתן ורצוי לגישתו להגיע להסכמה קיבוצית בקשר לכך שבה ייקבעו התנאים והפרטים, אבל גם במצב זה עדיין נדרשת הסכמה פרטנית של העובד המוסר את טביעת האצבע.

על מנת להתיר את השימוש במערכת ביומטרית למעקב נוכחות, קובע ביה"ד כי יש לבחון את המטרה שלשמה מבקש המעסיק להשתמש בטביעת אצבע.  ייתכן שבמקום עבודה מסוים אינטרס המעסיק יהיה לגיטימי, למשל במפעל בטחוני (וגם אז לא באופן גורף ולגבי כל העובדים) ובמקום עבודה אחר – לא.

עוד יש לבחון את טיבה של המערכת, את תוקפה ואת מהימנותה. לעניין זה אין לסמוך על אישור היצרן, ועל המעסיק לעמוד בסטנדרטים שייקבעו ע"י מכון התקנים או הרגולטור. מעסיק שמבקש להראות את טיב המערכת חייב להצטייד בחוות דעת של מומחה בלתי תלוי.

גם כאשר מתקיימים כל התנאים, עדיין קובע בית הדין כי יש להעדיף אמצעים שפגיעתם בפרטיות פחותה, כמו התקנת מצלמה מעל שעון הנוכחות, וכן שימוש במערכת ביומטרית שאינה יוצרת מאגר נתונים (מערכת מבוססת כרטיס).

לסיכום, בית הדין הארצי קבע כי עיריית קלנסווה תחדל לעשות שימוש בשעון הביומטרי ותפסיק לדרוש מעובדיה לתת טביעות אצבע, ואלה שכבר ניתנו – תימחקנה.

המשמעות המעשית של פסק דין זה היא כי רצוי שמעסיקים  העושים שימוש בשעון נוכחות ביומטרי מבוסס טביעת אצבע יפנו לייעוץ משפטי לבחינת החוקיות של השימוש ו/או ההתאמות הנדרשות לרבות התאמת הסכמי העבודה וטפסי ההסכמה.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2017

[1] עסק (ארצי) 7541-04-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה מרחב המשולש הדרומי נ' עיריית קלנסווה (ניתן 15/3/2017).

אודות עורך דין יוסי חכם

שותף, חכם את אור-זך, עורכי דין. עורך דין, נוטריון ומגשר. סגן ראש לשכת עורכי הדין בישראל. תואר מוסמך במשפט מסחרי, מוסמך במנהל עסקים ומוסמך במימון. מרצה למשפטים. תחומי עיסוק עיקריים: דיני עבודה, דיני תאגידים, משפט מסחרי, קנין רוחני.
פורסם בקטגוריה דיני עבודה, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.