חישוב פיצויי פיטורים לעובד שעתי – שינוי הלכה

מאת: עו"ד יוסי חכם

ביום 4/6/17 ניתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק הדין בעניין י.ב. שיא משאבים אשר תוצאתו למעשה הינה קביעת הלכה חדשה ומהפכה באופן בו מחשבים פיצויים לעובד שעתי שהיקף עבודתו משתנה מחודש לחודשו.

ההלכה הקודמת – הלכת סנונית

תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 (להלן – התקנות) קובעות את רכיבי השכר שיובאו בחשבון השכר הקובע ובתקנות 2 ו- 4 נקבע כי השכר הקובע יחושב לפי השכר האחרון של העובד. התקנות קובעות גם הסדרים שמטרתן לנטרל שינויים זמניים בחישוב השכר הקובע, כפי שנקבע בפס"ד סנונית: "המגמה הברורה של מחוקק המשנה, העולה הן מהתקנה הנ"ל והן מתקנות נוספות (ראו במיוחד תקנות 6, 7, ו-8), הינה כי חישוב הפיצויים יביא בחשבון שינויים בשכר במהלך תקופת העבודה, בין בשל שינוי בהיקף (חלקיות) המשרה, בין בשל הפחתה או שינוי זמני, ובין משום שהשכר משולם באופן 'קבלני'."

התקנות הרלבנטיות הן תקנה 7 העוסקת בעבודה חלקית וקובעת: "עבר עובד מעבודה מלאה לעבודה חלקית או מעבודה חלקית לעבודה מלאה, יחושב שכרו האחרון לגבי כל אחת מתקופות העבודה לפי שכרו ערב פיטוריו באופן יחסי למידת החלקיות של עבודתו".

וכן תקנה 9 העוסקת בשכר קבלני: "היה שכר עבודתו של עובד כולו או מקצתו משתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת או בחלק מהפדיון או שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמות התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר כאמור את השכר הממוצע של שנים עשר החדשים שקדמו לפיטורים."

בפרשת סנונית בית הדין הארצי קבע כי כאשר השכר משולם לפי שעה, והיקף העבודה משתנה מחודש לחודש, החישוב יעשה תוך היקש מתק' 9 לפיו צריך לחשב את השכר האחרון לפי השכר הממוצע ב- 12 החודשים האחרונים. בית הדין הארצי קבע בהלכה הקודמת כי: "בענייננו, כאמור, מדובר בעובדת שקיבלה שכר לפי שעה, ושעות עבודתה השתנו מחודש לחודש. במקרה כזה, הדרך ההגיונית והצודקת התואמת ביותר את רוח התקנות, הינה לחשב את השכר לצורך חישוב הפיצויים, לפי השכר הממוצע של המשיבה בשנים-עשר החודשים שקדמו לפיטורים, ולא לפי כל תקופת העבודה, כפי שעשה בית-הדין קמא."

המסקנה מפסק דין סנונית והפרקטיקה הנוהגת בחישוב פיצויים לעובד שעתי בהיקף משתנה הן חישוב לפי ממוצע השכר בשנה האחרונה לעבודתו.

ההלכה החדשה

בפסק דין שיא בית הדין הארצי הפך את הלכת סנונית וקבע:

"לאחר בחינה חוזרת של הדברים דומה כי במקרה של עובד שעתי המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה ואשר היקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש הדרך הנכונה לחשב את שכרו האחרון היא לפי או בהיקש מתקנה 7 דווקא. העקרון העולה מתקנה 7 הוא חישוב השכר לפי חלקיות המשרה של העובד. עקרון זה ניתן ליישמו גם לגבי עובד שעתי שהיקף עבודתו לכל אורך תקופת העבודה משתנה מדי חודש בחודשו. שיטה זו מבטיחה כי פיצויי הפיטורים יחושבו בצורה התואמת את היקפי ההעסקה של העובד ותמנע תוצאה שבמקרה מסויים עשויה לקפח את המעסיק ובמקרה אחר את העובד. למשל, במקרה שהיקף ההעסקה של העובד השעתי עלה דווקא ב- 12 החודשים האחרונים הוא יזכה לפיצויי פיטורים בעד התקופה שקדמה לשינוי בשיעור העולה על היקף העסקתו בפועל. ואילו עובד שב- 12 החודשים האחרונים חלה הפחתה בהיקף העסקתו יקבל פיצויי פיטורים בחסר.

תקנה 9 לפי מהותה נראית כמתאימה לאחד משני המקרים הבאים: הראשון, מקרה בו היקף העבודה של העובד אינו משתנה אך משתנה שכרו, למשל בשל קבלת עמלות. השני, מקרה של עבודה קבלנית אמיתית בה היקף שעות העבודה אינו משמש כנתון בקביעת השכר. במקרים אלה הממוצע מתייחס ל"שקלים" (שכר) שהתקבלו ב- 12 החודשים האחרונים."

למעשה בית הדין הארצי קבע כי במקום חישוב לפי השנה האחרונה יש לקחת בחשבון את כל תקופת עבודתו של העובד!

במקרה הנידון חישוב הפיצויים לא היה מורכב שכן מדובר בתקופת העסקה קצרה של פחות מ-3 שנים. כאשר מדובר יהיה בחישוב פיצויים לעובד שעבד יותר מ-7 שנים עלולות להתעורר שאלות ראייתיות בנוגע לאיתו היקפי העבודה השונים משך כל תקופות עבודתו של העובד.

בית הדין היה ער למצב זה וקבע:

"נוסיף כי במקרה זה לכאורה אין קושי באיתור היקפי המשרה מדי חודש בחודשו. אך לא מן הנמנע כי במקרה אחר, בעת חישוב פיצויי הפיטורים, לא יהיו בידי הצדדים כלל נתוני ההעסקה של עובד שעתי בתקופות עבר. יש להניח כי ככל שיחלוף הזמן מאז תיקון 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958, מקרים אלה

יצטמצמו. כך או כך, מקום בו חסרים נתונים על היקף ההעסקה על פני כלל ציר הזמן, ובהעדר ראיות לשינוי מהותי במתכונת ההעסקה של העובד השעתי, ניתן לעשות שימוש בממוצע של הנתונים הקיימים, בנטלי ההוכחה בחובה לנהל רישומים וכיוצ"ב. בהליך זה אין לנו צורך לקבוע מסמרות ונותיר את בחינת דרכי ההתמודדות עם חוסר כאמור בנתונים למקרה המתאים."

מוצע כי מעסיקים יערכו ראייתית, לרבות במערכות השכר הממוחשבות, לשמר את הנתון לצורך חישוב פיצויי הפיטורים של העובד.

(עע (ארצי) 44824-03-16‏ ‏ י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' ‏ADHENOM BERH TEAMI)

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2017

אודות עורך דין יוסי חכם

שותף, חכם את אור-זך, עורכי דין. עורך דין, נוטריון ומגשר. סגן ראש לשכת עורכי הדין בישראל. תואר מוסמך במשפט מסחרי, מוסמך במנהל עסקים ומוסמך במימון. מרצה למשפטים. תחומי עיסוק עיקריים: דיני עבודה, דיני תאגידים, משפט מסחרי, קנין רוחני.
פורסם בקטגוריה דיני עבודה, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.