שותפות בחשבון בנק – השלכות

מאת: עו"ד עדן אריאל ארז

האם שותפות בחשבון, בהכרח נותנת לכל השותפים זכויות בו?
מתברר שהתשובה אינה חד משמעית וכמו הרבה דברים בתחום המשפטי, הדבר תלוי בנסיבות.

בתיק שנוהל על ידי עו"ד עמיקם אור-זך ממשרדנו, עלתה השאלה למי שייכים כספים בחשבון, כאשר אחד מבעלי החשבון נפטר.

במקרה זה היה מדובר באב אשר לו מספר ילדים. האב ניהל לבדו את חשבון הבנק שלו והיה בעליו היחיד במשך שנים רבות. כמה חודשים לפני פטירתו, צירף האב לחשבון הבנק שלו את אחד מילדיו לצורך סיוע וביצוע פעולות.

לאחר פטירת האב, טען האח שצורף לחשבון כי צירופו לחשבון הפך אותו שותף בחשבון לכל דבר ועניין, ולכן הוא בעצם בעלים של מחצית מהכספים בחשבון. יתר על כן, הוא טען אף לבעלות על מלוא הכספים בחשבון וזאת מכח "סעיף אריכות ימים" שהיה קיים בחשבון.

משמעותו של "סעיף אריכות ימים" היא כי במידה ואחד מהשותפים נפטר, החשבון המשותף לא יוקפא והשותף שנותר בחיים יהיה רשאי להמשיך לבצע פעילות שוטפת בחשבון עד להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, שמטבע הדברים אורכת זמן.

משרדנו ייצג את אחד הילדים האחרים של המנוח, אשר התנגד לטענות האח.

היה ברור, כי טענת האח לגבי זכותו במלוא הכספים בחשבון, דינה להידחות לאור פסיקה קודמת של בתי המשפט בעניין זה, לפיה "סעיף אריכות ימים" לא גובר על דיני ההורשה ונועד אך ורק בכדי למנוע הקפאת חשבון בתקופה שבין פטירת המוריש ועד למועד קבלת צו הקובע מיהם יורשיו.

השאלה העיקרית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם זכאי האח שהיה שותף בחשבון האב, למחצית מהכספים בחשבון מכח שותפותו כאמור.

במסגרת ההליך, הובהר כי החשבון נפתח שנים רבות קודם לכן על ידי המנוח בלבד וכי אחד מילדיו נכנס כשותף לחשבון רק בערוב ימיו לצורך סיוע לאביו ולצורך ביצוע פעולות.

בית המשפט הבדיל בין חשבון שותפים אשר שניהם פעילים בו, כמו במקרים של בני זוג אשר פותחים חשבון בנק משותף או שותפים עסקיים, לבין המקרה שלפנינו בו מקור הכספים הינו רק מהאב, וניכר כי צירופו של הבן כשותף בחשבון נועד בכדי לסייע בניהולו. לאור זאת קבע בית המשפט כי לא היה מדובר בשותפות אמיתית, אלא בשותפות שנעשתה לצורכי הנוחות בלבד.

עוד נמצא כי המנוח נמנע בכוונה מלהשאיר אחריו צוואה וזאת כנראה משום שהתכוון להוריש את רכושו לכל ילדיו בחלקים שווים ולכן, הכספים שנותרו בחשבון הבנק שייכים לעיזבון ולא לאח השותף.

בית המשפט קיבל את טענותינו ופסק כי האח לא הוכיח כי המנוח רצה לתת לו את כל הכספים כמתנה בחייו ואם המדובר במתנה לאחר מותו, הרי שהיא בטלה שכן שותפות בחשבון בנק אינה מהווה ולא יכולה להוות תחליף לצוואה, גם אם חתמו השותפים על "סעיף אריכות ימים".

הכספים שהיו בחשבון סווגו ככספי עזבון ונקבע כי עליהם להיות מחולקים בין כל הילדים בחלקים שווים.

גם בית המשפט המחוזי, בפניו נדון הערעור שהגיש האח, קיבל את עמדתנו ואימץ את קביעות פסק הדין.

מוצע מאוד לקבל ייעוץ משפטי קודם לביצוע פעולות לשם שקילת האפשרויות העומדות בפני בעלי חשבון הבנק כגון מינוי מיופה כוח, הכנסת שותף לחשבון, עריכת יפוי כוח מתמשך ועוד.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

©כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2018

אוחז כשורה – אוחז בעד ערך – הלכה חדשה

בוטלה הלכת גויסקי בדיני שטרות

מאת עו"ד יוסי חכם ועו"ד דוד שולחני

קיבלתם לידיכם שיק בהסבה? חושבים שאתם אוחז כשורה או שאם נתתם ערך תוכלו לגבור על טענות שונות של המושך. כדאי שתבדקו טוב את השטר שאין בו פגמים!

ביום 24.11.15 נפל דבר בבית המשפט העליון. במסגרת פסק דין שניתן בתיק רע"א 8301/13 טל טריידינג קורפ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ברוב דעות של השופטים הנדל ושהם כנגד דעתו של השופט סולברג) לבטל את הלכת גויסקי (ע"א 333/61 גויסקי נ' מאיר, פד"י טז(1) 595 (1962)) לאחר יותר מחמישים של הלכה מחייבת.

רקע עובדתי

ההלכה החדשה ניתנה בפרשת ביטול חיובה של חברת טל טריידינג לפרוע שיק שנתנה לחברת היהלומים "יהלומי צבי אור". במקרה זה שתי חברות בתחום היהלומים ערכו עסקה גדולה של כ-700 אלף דולר לרכישת יהלומים. במסגרת אותה עסקה ניתנו מספר שיקים למועד עתידי. אך בטרם הגיע מועד פירעונם של השיקים התברר כי המוכרת נקלעה לקשיים ולא הייתה מסוגלת לספק את הסחורה בגינה ניתנו השיקים ולכן השיקים בוטלו על ידי הקונה.

משביקשה הקונה את השיקים בחזרה, נמסר על ידי המוכרת כי השיקים הועברו לניכיון בשני בנקים, אחד מהם בנק לאומי. בנק לאומי סרב להשיב לידיה את השיק בטענה שקיימת יתרת חובה בחשבון אשר אמורה להיות מסולק בין היתר מכוח שיק זה וזה אף פתח תיק הוצל"פ נגד הקונה.

בפסק דינו קבע בית המשפט העליון בדעת הרוב של השופטים הנדל ושהם כי "כישלון התמורה" בעסקת היסוד מכשיל את מחזיק השטר הפגום מביצוע המימוש, וזאת ללא קשר לעיתוי הכישלון.

תמצית הלכת גויסקי שבוטלה בפסק הדין הנוכחי

כדי שניתן יהיה להסביר את השינוי נקדים עם הדוגמאות שהביא בית המשפט העליון, ונביאן כלשונן:

"ראשונה, ראובן כרת עם שמעון חוזה שבמסגרתו התחייב למכור לו יהלומים בעתיד. בעת ההתחייבות משך שמעון לפקודת ראובן שיק "דחוי", מתוך כוונה לפרעו לאחר קבלת היהלומים. ראובן הסב את השיק לצד ג' – בנק – בתמורה לכסף מזומן. לאחר מכן נקלע ראובן לקשיים כלכליים ולא סיפק לשמעון את היהלומים. בדוגמא זו, אם יתבע הבנק את שמעון, ייאלץ הלה לשלם לו את מלוא הסכום הנקוב בשיק על אף שלא קיבל את היהלומים. הסיבה לכך – הבנק הוא בעל מעמד של "אוחז כשורה" בשיק, הנהנה מתקנת השוק השטרית (ראו סעיפים 28, 37(2) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: הפקודה)). תקנתו של שמעון היא לתבוע באופן ישיר את ראובן.

הדוגמא השנייה עוסקת אף היא בעסקה דומה הנערכת בין ראובן ושמעון, אלא שבעת משיכת השיק מוסיף שמעון את המילים "למוטב בלבד" על גבי השיק. תוספת זו מגבילה את האפשרות לסחר את השיק לצד שלישי. המשמעות היא, בין היתר, שגורם אחר, כגון הבנק, לא יוכל לזכות במעמד של אוחז כשורה. אם יופר החוזה ושמעון לא יקבל את היהלומים, יהיה ביכולתו לבטל את השיק מבלי שאף גורם יוכל לתבוע ממנו בהצלחה את תשלום השיק.

הדוגמא השלישית עוסקת בנסיבות הדומות לאלה שלפנינו. כבדוגמא הראשונה, סחירותו של השיק לא הוגבלה. ברם, בעת שהסב ראובן את השיק לבנק, חתם – ולו בטעות – בשם שונה מזה שכתב שמעון על גבי השיק בעת משיכתו. למשל, תחת השם "ראובן יהלומים בע"מ" חתם בשם "חברת ראובן יהלומים 2015 בע"מ". כתוצאה מכך השיק כבר אינו "שלם ותקין לפי מראהו", והבנק לא יוכל לזכות במעמד של אוחז כשורה (ראו סעיף 28(א) לפקודה). האם במקרה זה, ובהנחה שראובן יפר את החוזה שכרת עם שמעון לאחר העברת השיק לבנק, יוכל האחרון לזכות בתביעה שיגיש כנגד שמעון על אף שאין הוא בגדר אוחז כשורה? על פי הלכת גויסקי יש להשיב לכך בחיוב בתנאים מסוימים. לביטולה של הלכה זו עותרת המבקשת."

בעובדות המקרה שעמדו בבסיס פסק דין גויסקי, למרות שהמערער לא היה "אוחז כשורה" נקבע כי המערער זכאי לגבות השיק, שכן הנו אוחז "בעד ערך" וכי ה"פגם" (כישלון עסקת היסוד) נוצר לאחר סיחור השיק.

דהיינו, ההלכה שבוטלה קבעה כי אדם שקיבל שטר "לא טהור" שהוסב לטובתו, יכול להתגבר על טענת "כישלון תמורה", כלומר על אי-ביצוע עסקת היסוד שבגינה ניתן השיק, בתנאי ש"כישלון התמורה" התרחש לפני קבלת השיק על-ידו. משמע, הלכת גויסקי קבעה כי ראובן הוא שיישא בנטל.

ההלכה החדשה שניתנה בפסק הדין הנוכחי והשינוי שיצרה

ברבות השנים נמתחה ביקורת, קשה על הלכת גויסקי , עד שכעת קבעו השופטים ניל הנדל ואורי שהם שהגיעה העת לבטלה. כפי שקבע השופט הנדל: "הפגם שנפל בתקינותו של השטר על פי דיני השטרות פגע בסחירותו המהותית. בכך נשלל מן הבנק המעמד המיוחד של אוחז כשורה".

המשמעות המעשית של פסק הדין היא שככל שיש פגם כלשהו בשטר (לדוגמה, השטר רשום לטובת חברת "ראובן שירותים", בעוד שם החברה הוא "שמעון הובלות") – הדין קובע כי יש לבדוק את עסקת היסוד שבגינה ניתן השטר, ולפיכך לקבוע האם ניתן לאכוף את השטר במקרה שבוטל.

עד כה הבדילה ההלכה בין שני סוגי מקרים של "כישלון תמורה" בעסקת היסוד שבגינה ניתן השטר. אם ליישם זאת במקרה של ראובן ושמעון מהדוגמה של השופט סולברג, מדובר בהבדלה בין המקרה שבו השטר נמסר לבנק לפני אספקת הסחורה למקרה של מתן השטר לאחריו.

קבלת השטר לפני "כישלון התמורה" הייתה מאפשרת את היכולת לאכוף את השטר הפגום, ואילו קבלת השטר לאחר "כישלון התמורה" הייתה שוללת מן האוחז בשטר לפעול כדי לאכוף את ביצוע התשלום.

בפסק הדין החדש נקבע, כאמור, כי "כישלון התמורה" בעסקת היסוד מכשיל את מחזיק השטר הפגום ממימושו, וזאת ללא קשר לעיתוי הכישלון.

יצוין כי דעת המיעוט של השופט סולברג קבעה כי בין היתר משיקולים של יציבות ונוכח זאת שמדובר בהלכה ותיקה ביותר כי יש להותיר את הלכת גויסקי על כנה, אך לסייגה כך שתחול בכפוף לשני תנאים. האחד, תשלום תמורה ממשית ומבוצעת על ידי מי שהסבו את השיק לטובתו. השני, כי בעת הסבת השיק לידיו לא היה כשלון התמורה צפוי, מבחינה אובייקטיבית.

הבנק העלה את החשש כי ביטולה של הלכת גויסקי יאיין את יכולתם של בנקים להסתמך על שיקים דחויים כבטוחות, זאת, לנוכח הפגמים שנופלים בשיקים ומונעים מן הבנקים לאחזם כשורה, בצירוף האפשרות שמפקידי השיקים יפרו את חוזיהם עם המושכים. הדבר עלול להשפיע על שוק האשראי. חשש נוסף שנטען הוא לקנוניות כנגד הבנקים, שבמסגרתן מושכים ונפרעים יפגמו בכוונה בתקינות השיק לפי מראהו. בית המשפט התייחס לחשש וקבע כי אין לו בסיס.

מעבר לכך חשוב לציין, בית המשפט העליון מתייחס רק למקרים בהם יש פגם חיצוני כלשהו בשטר. ההלכה קובעת (גם לאחר פסק הדין שניתן היום) כי ככל שהשטר שניתן בגדר העסקה הוא "טהור" – כלומר, נטול כל פגם חיצוני – ייהנה מקבל השטר – הבנק בדוגמא – ממעמד של "אוחז כשורה". אוחז כשורה רשאי לממש שטר, ללא כל קשר לעסקת היסוד.

מסקנות אופרטיביות:

פסק הדין מחדד את העובד כי מי אשר מקבל שיק לידיו ומבקש ליהנות מהמעמד המיוחד של אוחז כשורה שומה על להקפיד הקפדה יתרה בבחינת השיק אותו הוא מקבל לידיו.

יש לבדוק האם השטר תקין ושלם. האם אין מחיקות, קרעים או פגמים.

יש לבדוק אם השמות מדויקים ואם אין טעויות בכיתוב.

יש לבדוק את חתימת ההיסב והאם שם חתימת המסב זהה לשם הנפרע.

בדיקת השיק וקבלת שיקים תקינים תגדיל את הסיכויים לזכיה במעמד המיוחד של אוחז כשורה אשר מאפשר לאוחז לגבור ולהיפרע מהמושך למרות פגמים בזכות הקניין.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2015