הרצאות

עדכונים בדבר הרצאות:

ועידת ישראל למשאבי אנוש – ביום ה' – 21/01/2016- תתקיים במרכז הכנסים החדש, בגני התערוכה תל אביב, ועידת ישראל למשאבי אנוש. בועידה מושבים מרתקים ובכלל זה בנושא אתגרי משאבי אנוש בעידן החדש, רגשות רציונליים בניהול, BIG DATA בניהול משאבי אנוש ועוד. בין המרצים נמצא גם עו"ד יוסי חכם ממשרדנו אשר ירצה בדבר חידושים ועדכונים בדיני עבודה. פרטים נוספים על הועידה ניתן למצוא בקישור זה…

קורס בודקי שכר – עו"ד יוסי חכם נבחר על ידי לשכת רואי החשבון להוביל מספר הרצאות בקורס המבוקש להכשרת בודק שכר מוסמך, אשר מיועד לרואי חשבון ויחל ב-5.1. פרטים על הקורס ניתן למצוא באתר לשכת רואי החשבון.

קורס דירקטורים – למעלה ממאה עורכי דין ממחוז חיפה נרשמו לתוכנית להכשרת דירקטורים אשר מתקיימת בלשכת עורכי הדין בחיפה, על ידי המדרשה להשתלמות עורכי דין. בתוכנית משולבים שופטים, ועורכי דין מהמבולים בתחומם ומרוכזת אקדמית על ידי עו"ד פרו'פ יוסף גרוס ועו"ד יוסי חכם ממשרדנו אשר גם בצד הריכוז האקדמי ישתתפו בחלק מההרצאות. הגם שהקורס החל ניתן להירשם להרצאות בודדות, וחברינו עורכי הדין מוזמנים.

 

 

על הזהירות המתבקשת בבחירת מומחה

מאת עו"ד יוסי חכם[i]

רצה בעל דין להביא עדות בעניין שבמומחיות לביסוס טענה מטענותיו יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין.[ii] דבר שבשגרה הוא שחוות הדעת מטעם התובע תומכת באופן אבסולוטי בתביעתו בעוד שמטעם הנתבע מוגשת חוות דעת התומכת ללא עוררין בהגנתו. קוטביות חוות הדעת מאלצת לא אחת את בית המשפט למנות מומחה מטעמו בתקווה לקבל חוות דעת מקצועית ואובייקטיבית.

לגבי מומחה המתמנה מטעם בית המשפט מובטחת האובייקטיביות שלו בכך שלא ימונה מומחה שייעץ עצה או חיווה דעתו לאחד מן הצדדים.[iii] דרישה זו לאובייקטיביות של המומחה אינה קיימת כאשר חוות הדעת מוגשת מטעם צד כלשהו ולא אחת נתקלים אנו בחוות דעת אשר אינן אובייקטיביות בהכרח. חוסר האובייקטיביות יכול לנוע ממומחה אשר נמצא בקשרים אינטנסיביים עם התובע או בא-כוחו ועד למומחה אשר הינו אף עובד של הצד אשר מגיש את חוות הדעת. ברור כי שיקולי צד לקבל חוות דעת התומכת בטענותיו תוך הקטנת עלויות חוות הדעת יכולים להביא לבחירת מומחה אשר אינו אובייקטיבי לחלוטין.

לא אחת עורכי דין אינם ערים להשלכות הנוגעות לגבי זהות המומחה מטעמם ובכלל זה שאלת האובייקטיביות מחד והמקצועיות והמוניטין מאידך. הלך המחשבה של עורכי הדין הוא שחייבים הם ע"פ דין לצרף חוות דעת כדי להוכיח שאלה במומחיות ויוצאים הם מנקודת הנחה הגיונית ומבוססת כי כך גם יעשה הצד השני. הניסיון מלמד כי במקרים בהם ניצבות חוות דעת סותרות  ימנה ביהמ"ש מומחה מטעמו אשר ברוב המקרים חוות דעתו הינה בעלת משקל מהותי ולעיתים רבות מכריע. בסיטואציה כזאת הרציונאל אומר כי חבל להשקיע תשומות רבות ובכך מחפשים את הפיתרון המהיר ו/או הזול ו/או האפשרי.

חשיבה בכיוון זה יכולה לגרום לצד במשפט להביא כמומחה מטעמו אדם אשר אינו בהכרח אובייקטיבי אלא מי שנמצא בקשרים אלו או אחרים איתו ואשר יש בהם, לעיתים, להביא לכך שייתן חוות דעת מטעם גם כשלא נכון מקצועית לעשות כן.

כאשר בית המשפט ממנה מומחה מטעמו שאלת האובייקטיביות של המומחים מטעם הצדדים אינה בהכרח קרדינאלית, וזאת משמופקדת בידיו של המומחה מטעם ביהמ"ש עריכת חוות דעת מקצועית ואובייקטיבית.[iv] ואולם קיימים מקרים בהם בית המשפט בוחר שלא למנות מומחה ומותיר את שאלת ההכרעה בידיו כאשר המומחים נחקרים על חוות דעתם. במקרים אלו זהות המומחה והאובייקטיביות שלו עלולים להיות מהותיים ביותר.

נכון הוא שבמקרים רבים ייבחר בית המשפט למנות מומחה מטעמו (הגם שהדבר כרוך בעלויות נוספות) אבל לא אחת ישנם מקרים בהם בית המשפט בוחר שלא לעשות כן, או אז עלול בעל דין למצוא את עצמו במצב בו הוא עומד ללא חוות דעת מחד (באם תיפסל חוות הדעת) או עם חוות דעת בעלת משקל אפסי מאידך.

חוסר אובייקטיביות של מומחה יכולה להשליך על משקלן של חוות הדעת ועדותו של המומחה ובמקרים מסוימים אף להביא להתעלמות מוחלטת מחוות הדעת:

"מקבל אני כי בדרך כלל יראה בית המשפט קשרים של המומחה עם בעל הדין שמטעמו הוגשה חוות הדעת של אותו מומחה רק לצורך משקלה של חוות הדעת האמורה ולא ימנע הכשרתה כראיה בהליך, וכעמדת בא כוח הנתבעת. לעניין זה ראה ע"א 9248/05 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ [פורסם בנבו].

הדבר נכון גם כאשר מדובר במומחה העובד אצל בעל הדין שמגיש את חוות הדעת של עובדו, כאשר יש להניח שיש לו עניין להגן על פעולות מעבידו (ע"א 208/65 יצחק יצחק נ' חברת החשמל לישראל בע"מ פ"ד יט (3)552.

עם זאת סבורני כי התוצאה שונה כאשר מדובר במומחה המגיש חוות דעת שאינו רק עובד של בעל הדין, אלא הוא היה מעורב בהשתלשלות האירועים נשוא התובענה, היה לו חלק אקטיבי בפעילות נשוא התובענה, הוא עד בהליך ולא ניתן להפריד בין עדותו לבין מקצועיותו עד שלא ניתן להכשיר את הגשת חוות הדעת מטעמו. כך למשל בעל מקצוע שנתבע בקשר לרשלנות בשירות שנתן לתובע. היעלה על הדעת שבית המשפט יוכל ליתן ערך לחוות דעתו, בהבדל מעדותו ? "[v]

מקרה מעניין עמד לאחרונה להכרעת בית המשפט המחוזי בחיפה.[vi] בתביעה שהוגשה בגין הפרת פטנט ומדגמים הוגשו מטעם הצדדים חוות דעת של עורכי פטנטים. בין השאלות אשר עמדו על הפרק היו בין היתר שאלת כשירותם של הפטנט והמדגמים מחד ושאלת הפרתם על ידי הנתבעים מאידך. אך טבעי היה כי חוות הדעת של עורכי הפטנטים מטעם הצדדים היו קוטביות. בית המשפט בחר שלא למנות מומחה מטעמו והמשפט נוהל כאשר המומחים משני הצדדים נחקרו על חוות דעתם.

זה המקום לציין כי המומחה מטעם התובעים היה לא אחר מעורך הפטנטים אשר טיפל בהגשת ורישום הפטנט והמדגמים, כאשר בהליך עלו כאמור טענות נגד הפטנט והמדגמים לרבות כנגד כשרותם ודרך השגתם. הנתבעת טענה בסיכומיה[vii] לאיון חוות דעתו של המומחה עקב חוסר אובייקטיביות מהותי, ומעיון בפסק הדין ניתן ללמוד כי לדבר בהחלט היה משקל בפסק הדין אשר דחה את התביעה.

לעניין זה נאמר ע"י ביהמ"ש:

"ברישום הפטנט עסק, מטעם התובעים עו"ד ועורך הפטנטים … , והוא אשר אף הגיש חוות דעת של מומחה מטעם התובעים ונחקר בבית המשפט, ארוכות, על חוות דעתו. ככל שייגעתי לא הבנתי על שום מה החליטו התובעים להשתמש בשירותיו של עו"ד … אף כמומחה מטעמם, שהרי מומחה אמור להפעיל את מומחיותו ולהתייחס לשאלה שבמחלוקת בצורה ביקורתית, והכיצד יעשה כן אם הוא אישית מעורב בפעילות נשוא הבדיקה, בבחינת "נחתום המעיד על עיסתו"?

ואכן, הקושי המובנה הזה שבפניו הוצב המומחה עו"ד … , בא לידי ביטוי מובהק בעדותו משנחקר על חוות דעתו, ובייחוד על מידת הגילוי של עובדות ופרטים שלא נמסרו לרשם הפטנטים, וניכר בו שהוא מעיד, בעניין זה, כמי שקפאו שד".[viii]

מנגד לחוות דעת זו עמדה חוות דעת אובייקטיבית ובלתי תלויה מטעם הנתבעים אשר זכתה להתייחסות בהתאם:

"במה דברים אמורים? על פי חוות דעתה של ד"ר מרגנית גולדרייך, עורכת הפטנטים, אשר הוגשה מטעם הנתבעים, ונחקרה ארוכות על חוות דעתה, …

בחוות דעתה מפרטת המומחית, אשר, ראוי לציין, הותירה בי רושם מצוין של בעלת מומחיות ויושרה מקצועית רבה, את ספרות הפטנטים ובקשות הפטנט הרלוונטיות וכן ציינה את שמות המוצרים ואת הקטלוגים של חברות אשר מפיצות ערכות לפריצה קרה אשר חלקן, לפחות, היו קיימים כבר בשוק לפני תאריך הגשת הפטנט".[ix]

מהאמור לעיל נמצאנו למדים כי בעת בחירת המומחה שומה עלינו ליתן דגש לא רק על מומחיותו ונכונותו לתמוך בגרסתנו אלא גם על מידת האובייקטיביות שלו והמהימנות שניתן לייחס לו.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2010


[i] למען הגילוי הנאות יצוין כי כותב שורות אלו ייצג את חברת סאן הייטק ונתבעים נוספים בתיק ת"א 34912-11-09 הידרו-נע ואח' נ' סאן הייטק בע"מ, מדינת ישראל משרד הביטחון ואח' (מאגר נבו) נשוא מאמר זה.

[ii] תקנות 127 ו-129 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984

[iii] תקנה 126 לתקנות סד"א לעיל

[iv] יחד עם זאת ברור כי חוות דעת אובייקטיבית של בעל מקצוע עם שיעור קומה יכול שתותיר רושם חיובי הן על בית המשפט והן על המומחה שמונה על ידי ביהמ"ש

[v] תא (ת"א) 2334/06 משק כרמי – ייצור ושיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' יעדים לשיווק (1972) בע"מ – מאגר נבו

[vi] ת"א 34912-11-09 הידרו-נע ואח' נ' סאן הייטק בע"מ, מדינת ישראל משרד הביטחון ואח' (מאגר נבו) ניתן בתאריך 22/8/10 ע"י כבוד השופט זרנקין

[vii] הסיכומים קיימים באתר נבו

[viii] עמ' 7-8 לפסה"ד הידרונע נ' סאן הייטק לעיל

[ix] עמ' 7 לפסק הדין לעיל

הרצאה בנושא אחריות פלילית של מנהלים בדיני עבודה

אחד הנושאים הבוערים כיום בתחום משפט העבודה, הוא אכיפה באמצעות המשפט הפלילי. בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית בכמות כתבי האישום המוגשים נגד חברות ובעליהן בגין עבירות פליליות על חוקי עבודה, כאשר רק לאחרונה, בספטמבר 2010, גזר בית הדין לעבודה בחיפה עונש של 6 חודשי מאסר בפועל על מנהל חברה בשל עבירות של אי תשלום שכר מינימום ועבירות על חוק הגנת השכר.

 מרבית חוקי העבודה כוללים סנקציות פליליות, כגון קנסות ועונשי מאסר, החלים לא רק על החברה המעסיקה אלא אף על מנהליה ושיקולי ההרתעה הופכים להיות חלק מהותי משיקולי הענישה. עבירות על חוקי עבודה, חושפות לאחריות פלילית מנהלי חברות, דירקטורים, מנהלי משאבי אנוש, חשבי שכר ועוד, בנוסף למבצע העבירה בפועל:. מנהלים בחברות צריכים להבין ולהפנים את השינוי שחל בשנים האחרונות ולהתאים עצמם ואת נהלי החברה למגמת ההחמרה באכיפת חוקי העבודה ובכלל זה האכיפה במישור הפלילי, מאחר וכיום הם עלולים להיחשב כבעלי אחריות פלילית ולהיות חשופים לתביעה כנגדם.

לשם כך, בנוסף לשמירה על חוקי העבודה כמובן, מוצע למנהלי חברות ונושאי משרה לבצע מספר צעדים מקיפים לניהול סיכונים:

* קבע את שמירת דיני העבודה כערך חשוב והטמעתו למנהלים בארגון.

* לבצע, באופן שוטף, הדרכות והכשרות למנהלים בארגון להטמעת תרבות ארגונית ונהלים מתאימים.

* לקיים ביקורות שגרתיות, לרבות תוכניות לאכיפה פנימית של חוקי העבודה.

* להצטייד בחוות דעת של עורכי דין מומחים בתחום- הסתמכות על חוו"ד מקצועית תוכל להוות הגנה מפני סנקציות פליליות במקרים מסויימים.

* לקבל ייעוץ שוטף ולהתעדכן מול עורכי דין העוסקים בדיני עבודה.

 עו"ד יוסי חכם ירצה בנושא, בכנס שיעסוק באחריות הפלילית של נושא המשרה בחברה ובכלל זה אחריותו של מנכ"ל החברה, חשב השכר, מנהל הכספים ומנהל משאבי אנוש. בכנס, אותו מארגנות חברות עוקץ מערכות וטסטמי, אשר יתקיים בתאריך 22/11/2010 במכון מופת בתל אביב, ישא דברים גם מר דב קינן, ממונה על אכיפת חוקי העבודה במשרד התמ"ת.

היום העיון תינתן התייחסות לעבירות על חוקי העבודה ובכלל זה: חוק שכר מינימום, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חוק הגנת השכר ועוד

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום!

 © כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2010 

עונש מאסר בפועל למנהל בגין עבירות על חוק שכר מינימום וחוק הגנת השכר

מגמת ההחמרה באכיפת חוקי העבודה תופסת תאוצה בפסק דין חדש מבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה. בתאריך 21/9/10 גזר בית הדין לעבודה עונש של 6 חודשי מאסר בפועל על מנהל בחברת לילית שמירה אבטחה שירותים וניקיון בע"מ.

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות נושא משרה בתאגיד, לפי סעיפים 2, 14 ו-15 לחוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987, וכן הפרת אחריות אישית של נושא משרה, עבירה לפי סעיפים 26, 25א(א) ו-25ב' לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; הכל כמפורט בעובדות כתב האישום.

בית הדין בגוזרו את הדין הדגיש את הצורך בהרתעה כחלק משיקולי הענישה.

(ת"פ 35116-12-09 מדינת ישראל נ' לילית שמירה אבטחה שרותים ונקיון בע"מ ואח')

זה המקום להזכיר כי מרבית מחוקי העבודה כוללים סנקציות פליליות (קנסות ועונשי מאסר) החלים לא רק על החברה המעסיקה אלא אף על מנהליה. עבירות אלו חושפות לאחריות פלילית מנהלי חברות, דירקטורים, מנהלי משאבי אנוש, חשבי שכר ועוד.

רשימה חלקית של חוקים הכוללים סנקציות פליליות כלפי המעסיק ומנהליו: חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק הגנת השכר, חוק חופשה שנתית, חוק למניעת הטרדה מינית, חוק הסכמים קיבוציים, חוק שכר מינימום, חוק עבודת נשים, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ועוד.

חברות צריכות להפנים את השינוי שחל בשנים האחרונות ולהתאים עצמן למגמת ההחמרה באכיפת חוקי העבודה ובכלל זה האכיפה במישור הפלילי.

לבד משמירת חוקי העבודה מוצע למנהלי חברות לבצע שורה של צעדים מקיפים לניהול סיכונים ובכלל זה:

1. לקבל ייעוץ שוטף מעורכי דין העוסקים בדיני עבודה

2. לקבוע את שמירת דיני העבודה כערך חשוב והטמעתו למנהלים בארגון

3. ביצוע הדרכות והכשרות למנהלים בארגון

4. ביצוע ביקורות ובקרות לרבות תוכניות לאכיפה פנימית

5. להצטייד בחוות דעת של עורכי דין המומחים בתחום. לידיעתכם הסתמכות על חוות דעת מקצועית יכולה להוות הגנה מפני סנקציות פליליות במקרים מסוימים.

עו"ד יוסי חכם עוסק בדיני עבודה וכן מרצה בתחום דיני העבודה באוניברסיטת חיפה ובמוסדות וארגונים נוספים. במסגרת עבודתו מעביר עו"ד חכם השתלמויות פנים ארגוניות, הדרכות והכשרות בדיני עבודה למנהלים, דירקטוריונים ועסקים. בין ההרצאות המועברות גם הרצאה בנושא האחריות האישית של מנהלים בדיני עבודה.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2010

פירוק מרצון של חברה

בין השינויים הרבים שהביא עימו חוק החברות החדש נמצא גם את השינוי לפיו נשללה סמכותו של רשם החברות למחוק חברות לא פעילות.

עד חקיקת חוק החברות החדש כאשר חברה לא היתה משלמת את האגרה השנתית רשם החברות היה לומד מכך כי אין היא פעילה ומביא למחיקתה. במצב דברים כזה בעלי חברות אשר הפסיקו את פעילותם העסקים ורצו להביא לחיסול החברה נמנעו מלפרקה כמתבקש ע"פ החוק אלא היו מפסיקים את תשלום האגרה דבר אשר היה גורר את מחיקתה.  

חוק החברות ביטל אפשרות זו וכיום גם אם חברה מפסיקה לשלם את האגרה השנתית, אין הדבר מביא למחיקתה והחברה ממשיכה להופיע כחברה פעילה אצל רשם החברות. לא רק זאת שהחברה אינה נמחקת אלא שמשנה לשנה מצטבר החוב בגין אי תשלום האגרה השנתית ומגיע לאלפי שקלים. ואם בכך אין די הרי שבנוסף לחוב האגרות התופח רשאי רשם החברות להטיל על החברה עיצום כספי שהינו תשלום הדומה במידה מסוימת לקנס ועומד כיום על למעלה מ-6,000 ₪. ואם חשבנו שבלאו הכי החברה כבר לא מעניינת שכן היא כבר בלאו הכי ריקה מתוכן אזי בא החוק ומאפשר לגבות את החוב גם מהדירקטורים באופן אישי.

תיקון חדש לחוק החברות משנת 2010 אף מאפשר לרשום חברה כזאת כחברה מפרה. רישום החברה כחברה מפרה תביא להגבלת האפשרות של בעל החברה לרשום חברות חדשות עד לסילוק ההפרה שמשמעותה תשלום החובות או פירוק החברה וחיסולה.

המסקנה המתבקשת היא כי דירקטורים ובעלי חברה, אשר מבקשים לחסוך מעצמם את הצטברות החובות ואת סכנת החבות בעיצומים כספיים, צריכים לפעול לפירוק החברה וחיסולה.

פירוק החברה יכול שיתבצע ע"י בית משפט (הדרך המסורבלת והיקרה) אך יכול שיתבצע גם כפירוק מרצון אשר נעשה ע"י החברה עצמה ובניהולה.

תהליך הפירוק אינו פשוט וכולל מספר שלבים לרבות צורך בדיווחים לרשם החברות, עריכת תצהירים של הדירקטורים, כינוס אסיפות, מינוי מפרק, ביצוע פרסומים ועוד. קיימת חשיבות בניהול נכון של הליך הפירוק על מנת למנוע מצב של עירוב נושים בהליך או חשיפת הדירקטורים לתביעות אישיות.

יחד עם זאת בתום ההליך מחוסלת החברה ונמחקת מפנקסי רשם החברות וכן ניתן, במקרים מסוימים, להביא לביטול רטרואקטיבי של חובות האגרות ובכך לחסוך אלפי שקלים.

תהליך הפירוק הינו תהליך ארוך אשר נמשך על פני מספר חודשים ולכן רצוי להקדים ולבצעו על מנת להימנע מהצטברות חובות או מעשייתו תחת לחץ את מוטלים על החברה והדירקטורים עיצומים כספיים. 

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2010

רישום חברה כחברה מפרה

בתחילת שנת 2010 נכנס לתוקפו סע' 362א לתיקון 10 לחוק החברות המאפשר לרשם החברות להטיל סנקציות על חברות המפרות את הוראות החוק ובכלל זה רישומן כחברה מפרה. בימים אלו הודיעה רשות התאגידים כי לאחר שנערכה ליישום החוק בכוונתה להחל ולאכפו. הכרזתה של חברה כחברה מפרה ע"פ החוק יכולה לגרום לחברה נזקים חמורים המצריכים תשומת לב והערכות מתאימים.

החוק מאפשר לרשם לרשום במרשם החברות את מעמדה של חברה מפרה באם זו לא שילמה את האגרות השנתיות או תשלומים אחרים בהם היא מחוייבת, או במקרה בו חברה לא הגישה את הדוח השנתי.

קודם לרישום חברה כחברה מפירה ישלח הרשם התראה לכתובת החברה הרשום ברשם החברות ויפעל לרישום החברה כמפרה באם לא תתוקן ההפרה תוך 30 ימים מרישום ההתראה.

היה והחברה לא תיקנה את ההפרות לאחר רישום ההתראה אזי תירשם החברה כחברה מפרה ברישומי רשם החברות. לבד מן העובדה כי הרישום יתאפשר בעת עיון בתדפיס  החברה המופק מהאתר יש להכרזה משמעות חמורה אשר מהווה הגבלה על החברה במספר פעולות והן:

1. הרשם יהיה רשאי לסרב לבצע שינוי שם חברה או שינוי מטרות חברה

2. הרשם יהיה רשאי לסרב לרשום שיעבודים על נכסי החברה המפרה מחד וכן לסרב לרשום שיעבודים לטובת החברה המפרה מאידך

3. הרשם יהיה רשאי לסרב לרשום חברה שבעל המניות שבה הוא החברה המפרה, בעל השליטה שלה ובנסיבות מסוימות אף דירקטור שלה

4. גם רשם המשכונות יהיה רשאי לסרב לרשום משכון לטובת חברה מפרה

הסרת המגבלה על פי החוק תתאפשר באם תיקנה החברה את ההפרה שבגינה נרשמה ההגבלה או אז ימחק הרישום שלה כחברה מפרה. זה המקום לציין כי רישומה של חברה כחברה מפרה אינו שולל את האפשרות לנקוט נגד החברה ומי מטעמה בהליכים נוספים ובכלל זה קנסות או עיצומים כספיים.

יוצא מכך כי רישום חברה כחברה מפרה יכול לגרום לחברה נזקים עצומים כפי שיובהר בדוגמאות להלן:

א. חברה נמצאת לפני עסקה גדולה או לחלופין נמצאת בקשיי תזרים וזקוקה לאשראי. המלווה מבקש להעמיד את האשראי כנגד שיעבוד. היה והחברה רשומה כחברה מפירה לא ניתן לרשום את השיעבוד ומכאן שהמלווה לא ייתן את האשראי אלא בכפוף לרישום השיעבוד. במקרה כזה יהיה על החברה להחל ולפנות לרשם החברות לביטול ההפרה בהליך שמן הסתם יהיה כרוך בזמן ועלויות.

ב. אדם היה בעל מניות של חברה אשר חדלה מפעילות לפני שנים רבות אך טרם פורקה. חברה זו צוברת מן הסתם חובות אגרה וכן לא מוגשים בגינה דוחות כך שסביר כי תוכרז כחברה מפרה. במקרים רבים ההתראה תישלח לכתובת החברה הרשומה ברשם החברות אשר סביר כי אינה פעילה. אותו אדם מבקש להתחיל כיום פעילות עסקית חדשה ולהקים חברה והנה אין הוא יכול לעשות זאת בגלל אותה מגבלה החלה על בעל השליטה של חברה מפירה.

המסקנה המתבקשת הינה כי ראשית כדאי להיות ערים לשינוי ולהביא בחשבון את ההשלכות של רישום חברה כחברה מפרה ובקיצור להתחיל ולשלם את האגרות ולשלוח את הדיווחים. שנית, והדבר רלבנטי בעיקר לבעלים של חברות בלתי פעילות, והוא לפעול לפירוק החברה ולסילוק חובותיה. זה המקום לציין כי משרדנו עוסק בפירוק חברות המאפשר במקרים מסוימים אף את מחיקת חובות האגרה. הליך של פירוק מרצון אורך זמן ניכר ולכן כדאי להתחיל בתהליך בהקדם. פרטים נוספים ניתן לקרוא במאמר שלנו העוסק ב-פירוק מרצון.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2010

על דרישת המקצועיות בעת מינוי דירקטורים

ביום 19/1/2006 נכנסה לתוקפה רביזיה מקצועית בדירקטוריונים של החברות הציבוריות.

 עיון בחוק החברות, התשנ"ט-1999, מלמד כי עד לתיקון מספר 3 משנת תשס"ה, חברה ציבורית יכלה למנות דירקטורים ללא קשר לכישוריהם המקצועיים. הדבר היה נכון גם לגבי הדירקטורים החיצוניים וגם לגבי יתר הדירקטורים.

 דרישות המינוי, ע"פ החוק החברות, כללו העדר הרשעה בעבירות פליליות מסוימות בחמשת השנים שקדמו למינוי או דרישה כי הדירקטור לא יהיה קטין או פושט רגל.

גם לגבי דירקטור חיצוני לא הציב החוק כל דרישת כשרות מקצועית וכל הדרישות התייחסו לעניינים דוגמת העדר זיקה של הדירקטור לחברה או לבעל השליטה, העדר ניגוד עניינים וכד'.

 הפרשיות האחרונות בעולם התאגידים, בארץ ובחו"ל, העלו לכותרות את עובדת היותם של דירקטורים, לא אחת, נעדרים כל הכשרה או הבנה בעניינים בסיסיים בעולם החברה ובייחוד נעדרי הבנה בניתוח דוחות כספיים, דבר הגובל באבסורד לאור העובדה כי הדירקטוריון הוא הגוף שאחראי לעריכתם ואישורם של הדוחות הכספיים. חומרה יתרה יוחסה להעדר דרישה לכישורים אצל הדירקטורים החיצוניים אשר תפקידם לשמש בין היתר "כלבי השמירה" עבור בעלי המניות מקרב הציבור.

 חובת מינוי דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית

 סוגיה זו באה לידי תיקון בסדרת שינויים בחוק החברות אשר קבעו כי : "בחברה ציבורית יכהנו, נוסף על הדירקטור החיצוני בעל המומחיות החשבונאית והפיננסית, דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית במספר שאותו קבע הדירקטוריון" (סע' 219(ד) לחוק החברות).

על הדירקטוריון גם לקבוע את המספר המזערי הנדרש של דירקטורים בדירקטוריון, שעליהם להיות בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית, וזאת בהתחשב, בין השאר, בסוג החברה, גודלה, היקף פעילות החברה ומורכבות פעילותה, ובכפוף למספר הדירקטורים שנקבע בתקנון (סע' 92(א)(12) לחוק החברות).

 החוק אם כן מחייב כיום למנות לדירקטוריון דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית, הן לגבי הדח"צים והן לגבי יתר הדירקטורים.

 ביום 5/12/05 הותקנו ע"י שרת המשפטים תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשירות מקצועית), תשס"ו-2005. התקנות פורסמו ביום 20/12/2005 ונקבע בהן כי תכנסנה לתוקף 30 ימים ממועד פרסומן, קרי ביום 19/1/2006.

 התקנות לעיל מגדירות מהו דירקטור בעל מומחיות חשבונאית פיננסית מחד ודירקטור בעל כשירות מקצועית מאידך.

 דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית מוגדר בתקנות כך :

 "דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית הוא מי שבשל השכלתו, ניסיונו וכישוריו הוא בעל מיומנות גבוהה והבנה בנושאים עסקיים – חשבונאיים ודוחות כספיים באופן המאפשר לו להבין לעומקם את הדוחות הכספיים של החברה ולעורר דיון בקשר לאופן הצגתם של הנתונים הכספיים; הערכת מיומנותו החשבונאית והפיננסית של דירקטור תיעשה בידי הדירקטוריון, ויובאו במכלול השיקולים, בין השאר, השכלתו, ניסיונו, וידיעותיו בנושאים אלה:

(1)        סוגיות חשבונאיות וסוגיות בקרה חשבונאית האופייניות לענף שבו פועלת החברה ולחברות בסדר הגודל והמורכבות של החברה;

(2)        תפקידיו של רואה החשבון המבקר והחובות המוטלות עליו;

(3)        הכנת דוחות כספיים ואישורם לפי החוק ולפי חוק ניירות ערך".

 חובת מינוי דירקטור בעל כשירות מקצועית

 לגבי דירקטורים חיצוניים נקבעה דרישה נוספת לפיה כדירקטור חיצוני ימונה מי שהוא בעל כשירות מקצועית או מי שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, ובלבד שלפחות אחד הדירקטורים החיצוניים יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית (סע' 240(א)(א1)(1) לחוק החברות).

 דירקטור בעל כשירות מקצועית מוגדר כ:

 "דירקטור בעל כשירות מקצועית הוא מי שמתקיים בו אחד מהתנאים האלה:

(1)        בעל תואר אקדמאי באחד מן המקצועות האלה: כלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון, משפטים, מינהל ציבורי;

(2)        בעל תואר אקדמאי אחר או שהוא השלים לימודי השכלה גבוהה אחרת, הכל בתחום עיסוקה העיקרי של החברה או בתחום הרלוונטי לתפקיד;

(3)        הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה, או שהוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים או יותר מאלה:

(א)        בתפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי;

(ב)        בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי;

(ג)        בתפקיד בכיר בתחום עיסוקיה העיקריים של החברה".

 מכאן שכדי להתמנות כיום לדירקטור חיצוני על הדירקטור להיות בעל כשירות מקצועית מחד או בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית מאידך.

 אחריות הדירקטורים לאחר התיקון

 סע' 253א' לחוק החברות התייחס לאחריות הנובעת ממינוי דירקטור בעל כשירות בדירקטוריון החברה וקבע כי מינוי דירקטור שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית או שהוא בעל כשירות אין בו כדי לשנות מן האחריות המוטלת עליו ועל שאר הדירקטורים בחברה, על פי כל דין.

המשמעות החשובה של הסעיף הינה שאין הורדת אחריות מיתר הדירקטורים שאינם בעלי כשירות כאמור, דהיינו דירקטור לא יוכל להסתתר מאחורי דירקטור בעל כשרות מקצועית והעובדה כי לאותו דירקטור אין כשרות מקצועית או חשבונאית לא תגרע מאחריותו.

 יחד עם זאת הגם שלשון סע' 253א נוקטת לשון של אי שינוי אחריות בפועל אחריותו של דירקטור בעל כשירות תהיה, כפי הנראה, חמורה יותר לדעתי וזאת לאור נוסח סע' 253 הקובע כי :

 נושא משרה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה ינקוט, בשים לב לנסיבות הענין, אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו או של פעולה הנעשית על ידיו בתוקף תפקידו, ולקבלת כל מידע אחר שיש לו חשיבות לענין פעולות כאמור".

 בחינת פעולתו של דירקטור סביב השאלה האם פעל כדירקטור סביר תוך התייחסות לעמדה ולנסיבות בהן הוא מכהן פותח פתח להעלאת הרף והדרישות מדירקטור כאמור.

 מיותר לציין כי עסקינן בתיקון חדש לחוק וימים יגלו איזה תוכן ימלאו בו בתי המשפט השונים.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום!

 © כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2006