הרצאה – זכויות יוצרים, דיני עבודה ומה שביניהם

בתאריך 29.11.17 בשעה 17:00 ירצה עורך דין יוסי חכם ממשרדנו ביום עיון אשר יעסוק בעילות התביעה בקניין רוחני ואשר יתקיים בבית הפרקליט של לשכת עורכי הדין.

ההרצאה של עו"ד יוסי חכם תעסוק בקשר שהין דיני עבודה לזכויות יוצרים ולשאלות משפטיות חשובות העולות בעניין.

דירה להשכיר ותיבת נוח גם בערבית – הפרת זכויות יוצרים

מאת: עו"ד דוד שולחני

האם יש זכויות יוצרים בתרגום ובעריכה? האם ניתן לתבוע פיצויים ממפר שלא ידע שהעותקים מפרים?

ביום 11.02.2015 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, (השופטת ר. למלשטריך – לטר) בעניין ת"א 10634-01-12 עיראקי ואח' נ' ח'טיב ואח' (פורסם בנבו).

התובענה עוסקת בהפרת זכויות יוצרים במספר ספרי ילדים שהתובעת 1 ערכה, תרגמה לשפה הערבית ואף כתבה שניים מהם. התובעת 2 שימשה כהוצאה לאור והינה בעלת זכויות ההפצה של הספרים.

הספרים הם :

בית מייס – ספר ילדים שנכתב בידי התובעת.

המטריה הגדולה של אבא – ספר שהתובעת תרגמה מעברית לערבית.

ספינת נוח – ספר שהתובעת ערכה.

קובעת רשא (הכובע של רשא) – סיפור ילדים שנכתב בידי התובעת.

דירה להשכיר – התובעת תרגמה את סיפורה של לאה גולדברג מעברית לערבית.

בפסק דין זה קיימות שתי קביעות עקרוניות –

בית המשפט מעניק זכויות יוצרים גם בגין יצירה נגזרת-

ס' 16 לחוק זכויות יוצרים  קובע – "עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד".

בתי המשפט הכירו במתן זכויות יוצרים גם כאשר נעשית יצירה העושה שימוש בחומר קיים. ההכרה מצאה ביטוי עוד טרם חוק זכויות יוצרים החדש, בע"א 360/83 סטרוסקי בע"מ נ' גלידת ויטמן בע"מ, [פורסם בנבו] (8.9.85)-

"…. כל שנדרש הוא, שהיצירה לא תהיה מועתקת מיצירה אחרת, אלא שמקורה יהיה ביוצרה, במחברה… כדי לבחון אם היצירה ראויה להגנה יש לראותה בכללותה, כשלמות אחת. אם, למרות השימוש שעשה המחבר בנושא קיים, השקיע ביצירה די מאמץ וכישרון עצמאיים משלו, שמקורם בו, תהיה היצירה מוגנת. … כך המאמץ והכישרון הכרוכים בליקוט, בסידור ובעריכה של נושא קיים, יכולים להספיק….. …כל שינוי מעבודה קודמת, שניתן להבחין בו, די בו אם השינוי הוא פרי מאמצו העצמאי של המחבר." (ההדגשות הוספו).

על בסיס האמור לעיל, קובע בית המשפט בעניינינו כי עבודת ליקוט עריכה ותרגום, אם יש בהן מאמץ וכשרון עצמאים תהיינה יצירה מוגנת, גם אם הן מסתמכות על יצירה קודמת. לאמור, לתובעת יש זכויות יוצרים בספרים, לא רק באלה שכתבה, אלא גם באלה שלקטה תרגמה וערכה.

 האם הנתבעים הפרו את זכויות התובעת ותכולת הגנת "מפר תמים"

 לאחר שבית המשפט קובע כי התובעת הינה בעלת זכויות יוצרים, בית המשפט עובר לבחון את השאלה האם הנתבעים הפרו את זכויות התובעת.

לגבי נתבע 1 – קובע בית המשפט כי אין בפניו כל ראיה המלמדת על כך שנתבע 1 ידע שמדובר בעותקים מפרים. הוכח כי מכר שתי יצירות בלבד הרלוונטיות לדיון זה. לא הוכח כי לנתבע 1 היתה ידיעה כי זכות ההפצה של ספרים אלו נתונה לתובעת 2, או כי היה יכול לדעת עובדה זו, או כי עצם עיניו לענין זכויות התובעות. לפיכך, בית המשפט מגיע למסקנה לפיה לא הורם הנטל להראות כי בעת מכירת העותק המפר ידע נתבע 1 או היה עליו לדעת כי מדובר בעותק  המפר את זכויות התובעות. והתוצאה היא כי הוא דוחה את התביעה כנגד נתבע 1.

 לגבי נתבע 2 – קבע בית המשפט כי בבחינת ידיעתו של נתבע 2, הרי שהיה עליו לדעת שהספרים שהוא מוכר בכריכה דקה שהם עותק מפר, שכן ידע שהתובעת 2 איננה מפיצה אותם, קנה ממקור אחר, ומכר מחיר זול בהרבה. נתבע 2, אם לא היה עוצם עיניו, היה רואה בבירור שאין התאמה בין העותק המקורי, שם מצוין כי התובעת היא המחברת או המתרגמת ובמקרים מסוימים שמורות לה זכויות יוצרים, לבין העותקים המפרים, שברובם לא מופיע שמה וזכות ההפצה בחלקם (מסומנת כזכות יוצרים) נתונה למוסד ברבת עמון. זאת על אף שהעותקים נראים כזהים, למעט קושייה של הכריכה. לפיכך, לגבי נתבע 2 מתקיים יסוד הידיעה הדרוש.

לאחר שהוכח כי לגבי נתבע 2 מתקיים יסוד הידיעה, בית המשפט מתפנה לבחון האם מתקיימת הגנת "מפר תמים". הגנה זו מעוגנת בס' 58 לחוק זכויות יוצרים ובאה לפתור את המפר מתשלום הפיצויים רק אם לא ידע ולא היה עליו לדעת במועד ההפרה כי קיימת זכות יוצרים. נטל ההוכחה רובץ במקרה כזה על נתבע 2, אשר צריך להוכיח שלא ידע, ולא היה עליו לדעת. לא די בהוכחה של מצב נפשי סובייקטיבי של תום לב, אלא יש להראות כי גם במבחן אובייקטיבי לא ניתן היה לחשוד בקיומה של זכות יוצרים. במסגרת הידיעה הנדרשת, לא תעמוד הגנת "המפר התמים" למי שבחר לעצום את עיניו, על אף שראה ו/או היה עליו לראות את הדברים כאמור לעיל. (ראו ת.א (ת"א) 1479/94 פוליגרם נ' דרורי  (פורסם בנבו, 16.3.95).

בעניינינו, בפני נתבע 2 עמדו בחנותו שתי גרסאות מקבילות אשר מעצם קיומן יכול היה ללמוד על הפרת זכויות היוצרים. כל אלו די בהם כדי ללמד על כך שלנתבע 2 לא עומדת הגנת מפר תמים.

אשר על כן, נתבע 2 נדרש לפצות את התובעות בגין הפרת זכויותיהן, בסכום של 60,000 ₪, בתוספת 5,000 ₪, בגין הוצאות התובעות.

  אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2015

כתבה בדמרקר – חוות דעת מקצועית היא יצירה מוגנת בזכויות יוצרים

בפסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 30/10/11 נקבע כי חוות דעת מקצועית שהגיש רואה חשבון במסגרת הליך משפטי של לקוחו הינה בבחינת יצירה ספרותית הראויה להגנה במסגרת החוק.

משרדנו, ע"י עורך דין יוסי חכם, ייצג רו"ח (עו"ד) אשר חוות דעת מקצועית שלו הועתקה על ידי אחד ממשרדי רואי החשבון הגדולים בארץ, משרד בריטמן אלמגור הנמנה על רשת Deloitte.

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את התביעה, קבע כי הופרו זכויות היוצרים של רואה החשבון, נתן צו מניעה וחייב המפרים בפיצויים והוצאות.

להלן כתבה בנושא שפורסמה בעיתון TheMarker ביום 31/10/11:

הפרת זכות יוצרים בחוות דעת מקצועית של רואה חשבון