הנגשת אתרי אינטרנט

מאת: עו"ד דוד שולחני

רקע

רשת האינטרנט הינה חלק בלתי נפרד מהחיים של כל אחד ואחד מאתנו. בעוד שאתרי אינטרנט נגישים לכל מאן דהוא, לא כך הדבר עבור אנשים עם מוגבלות.

בשנים האחרונות התפתחה התובנה בקרב מקבלי ההחלטות, לפיה כפי שהיום ברור שכל בניין או חנות צריכים להיות נגישים ולאפשר נגישות לכולם, לרבות אנשים עם מוגבלות, ולצורך כך עליהם לבצע הסדרי נגישות כגון: חניית נכים, רמפה לצד המדרגות, מעלית בבניין ושרותי נכים, כך היום יש להנגיש גם אתרי אינטרנט

מהו אתר אינטרנט נגיש?

אתר אינטרנט נגיש הינו אתר שיאפשר לכל אדם עם כל סוג של מוגבלות לגלוש בו.

בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013 (להלן – "תקנות השוויון"), ובתקן ישראלי – ת"י 5568 – נקבעו שורה ארוכה של קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט. להלן מספר דוגמאות לצעדים שבעלים של אתר אינטרנט נדרש לבצע, על מנת שהאתר הרלוונטי יעמוד בדרישות התקנות והתקן –

  • האתר יתוכנת כך שיאפשר שימוש בטכנולוגיות מסייעות כגון מסך ברייל לעיוורים.
  • התכנים באתר יוזנו תוך שימוש בכותרות. כל אזור באתר יקבל כותרת. הזנת מידע באופן היררכי כזה תאפשר לגולש כבד הראייה, לנווט ביתר קלות ולהתמצא באתר.
  • האתר יכלול מנוע חיפוש מובנה, תוכן עניינים ו/או מפת אתר.
  • האתר יעוצב כך שתהיה ניגודיות בצבעים על מנת להקל קריאה של לקויי ראייה.
  • האתר יאפשר להגדיל ולהקטין את האתר מבלי לפגוע בעיצובו הן ע"י שלוש ברירות מחדל בראש העמוד והן ע"י שימוש במקשים : Control + / -.
  • האתר יאפשר לשנות צבעים ולהתאימם פרסונאלית לפי הצרכים של הגולש.
  • בכל מקום בו יש אודיו כגון סרטונים אלה ילווו בכתוביות או בתיאור טקסטואלי.
  • האתר יציין את היותו נגיש ע"י לוגו מיוחד.
  • האתר יוסיף הצהרת נגישות במסגרתה יהא הסבר על נגישות אתר האינטרנט של ועל הדרך להשתמש בו

על אלו אתרים להיות נגישים?

תקנות השוויון קובעות שעל כל אתר הנותן שרות ציבורי או מידע אודות שירות לציבור, להיות נגיש בהתאם להוראות דלעיל.

מועד כניסתן לתוקף של התקנות

באופן ראשוני, מועד כניסתן לתוקף של התקנות נקבע לאוקטובר 2016. אולם בימים האחרונים נקבע בוועדת המשנה לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כי מועד הכניסה לתוקף יידחה לאוקטובר 2017.

הדחייה נובעת מכך שבשנה האחרונה עלו טענות רבות נגד התקנות וההשלכות שלהן על בעלי האתרים, מאחר שהנגשת האתרים כרוכה בעלויות גבוהות, ואתרים רבים לא יכולים לעמוד בהן.

בנוסף לכך קיימת הסנקציה לפיה במקרה בו אתר יימצא כלא עומד בתנאים — הבעלים שלו צפוי להיתבע והפיצויים עלולים להגיע עד לסך של–60 אלף ₪, ללא הוכחת נזק.

אנו מעריכים כי עוד יהיו שינויים בנוסח התקנות שירככו את הדרישות לביצוע התאמות. מכל מקום, מדובר בחובה חברתית ממעלה ראשונה שמומלץ לבצע ללא דיחוי.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

©  כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2016

חדש – הושק מאגר מידע על מדגמים

מאת: עו"ד דוד שולחני

מדגם רשום הינו זכות קניינית ממשפחת זכויות הקניין הרוחני, במסגרתה מוענקת לבעל המדגם הגנה על עיצוב מוצר תעשייתי חדש או מקורי. זכות זו נועדה בעיקרה להקנות לבעל המדגם הרשום בלעדיות על השימוש במדגם.

ביום 10.06.15, הודיעה רשות הפטנטים על השקת מאגר מידע של מדגמים שהותרו לפרסום. המאגר מפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

עד להשקת המאגר, נאלץ ציבור המבקשים להגיע פיזית למשרדי הרשות בירושלים בכדי לבצע חיפוש במאגר המדגמים. המאגר החדש, שהינו מקוון, מאפשר עיון בדמויות המדגם ובפרטיו בצורה פשוטה ונוחה. לדברי הרשות, מאגר המידע מתעדכן באופן רציף ומכיל את המידע העדכני של המדגמים שנרשמו בישראל והותרו לפרסום לפי סעיף 35(1) לפקודת הפטנטים והמדגמים ולפי תקנה 58 לתקנות המדגמים.

המידע באתר ניתן לאיתור בעברית ובאנגלית באמצעות מאפיינים שונים כגון שם הבעלים, שם מיופה הכח, מספר המדגם, שם המדגם, סוג המדגם, תאריך ההגשה או פרטי דין הקדימה. תוצאות החיפוש כוללות, בין היתר, את דמויות המדגם ונסח המדגם. המאגר זמין בקישור הבא: http://designsearch.justice.gov.il.

 אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2015

דירה להשכיר ותיבת נוח גם בערבית – הפרת זכויות יוצרים

מאת: עו"ד דוד שולחני

האם יש זכויות יוצרים בתרגום ובעריכה? האם ניתן לתבוע פיצויים ממפר שלא ידע שהעותקים מפרים?

ביום 11.02.2015 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, (השופטת ר. למלשטריך – לטר) בעניין ת"א 10634-01-12 עיראקי ואח' נ' ח'טיב ואח' (פורסם בנבו).

התובענה עוסקת בהפרת זכויות יוצרים במספר ספרי ילדים שהתובעת 1 ערכה, תרגמה לשפה הערבית ואף כתבה שניים מהם. התובעת 2 שימשה כהוצאה לאור והינה בעלת זכויות ההפצה של הספרים.

הספרים הם :

בית מייס – ספר ילדים שנכתב בידי התובעת.

המטריה הגדולה של אבא – ספר שהתובעת תרגמה מעברית לערבית.

ספינת נוח – ספר שהתובעת ערכה.

קובעת רשא (הכובע של רשא) – סיפור ילדים שנכתב בידי התובעת.

דירה להשכיר – התובעת תרגמה את סיפורה של לאה גולדברג מעברית לערבית.

בפסק דין זה קיימות שתי קביעות עקרוניות –

בית המשפט מעניק זכויות יוצרים גם בגין יצירה נגזרת-

ס' 16 לחוק זכויות יוצרים  קובע – "עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד".

בתי המשפט הכירו במתן זכויות יוצרים גם כאשר נעשית יצירה העושה שימוש בחומר קיים. ההכרה מצאה ביטוי עוד טרם חוק זכויות יוצרים החדש, בע"א 360/83 סטרוסקי בע"מ נ' גלידת ויטמן בע"מ, [פורסם בנבו] (8.9.85)-

"…. כל שנדרש הוא, שהיצירה לא תהיה מועתקת מיצירה אחרת, אלא שמקורה יהיה ביוצרה, במחברה… כדי לבחון אם היצירה ראויה להגנה יש לראותה בכללותה, כשלמות אחת. אם, למרות השימוש שעשה המחבר בנושא קיים, השקיע ביצירה די מאמץ וכישרון עצמאיים משלו, שמקורם בו, תהיה היצירה מוגנת. … כך המאמץ והכישרון הכרוכים בליקוט, בסידור ובעריכה של נושא קיים, יכולים להספיק….. …כל שינוי מעבודה קודמת, שניתן להבחין בו, די בו אם השינוי הוא פרי מאמצו העצמאי של המחבר." (ההדגשות הוספו).

על בסיס האמור לעיל, קובע בית המשפט בעניינינו כי עבודת ליקוט עריכה ותרגום, אם יש בהן מאמץ וכשרון עצמאים תהיינה יצירה מוגנת, גם אם הן מסתמכות על יצירה קודמת. לאמור, לתובעת יש זכויות יוצרים בספרים, לא רק באלה שכתבה, אלא גם באלה שלקטה תרגמה וערכה.

 האם הנתבעים הפרו את זכויות התובעת ותכולת הגנת "מפר תמים"

 לאחר שבית המשפט קובע כי התובעת הינה בעלת זכויות יוצרים, בית המשפט עובר לבחון את השאלה האם הנתבעים הפרו את זכויות התובעת.

לגבי נתבע 1 – קובע בית המשפט כי אין בפניו כל ראיה המלמדת על כך שנתבע 1 ידע שמדובר בעותקים מפרים. הוכח כי מכר שתי יצירות בלבד הרלוונטיות לדיון זה. לא הוכח כי לנתבע 1 היתה ידיעה כי זכות ההפצה של ספרים אלו נתונה לתובעת 2, או כי היה יכול לדעת עובדה זו, או כי עצם עיניו לענין זכויות התובעות. לפיכך, בית המשפט מגיע למסקנה לפיה לא הורם הנטל להראות כי בעת מכירת העותק המפר ידע נתבע 1 או היה עליו לדעת כי מדובר בעותק  המפר את זכויות התובעות. והתוצאה היא כי הוא דוחה את התביעה כנגד נתבע 1.

 לגבי נתבע 2 – קבע בית המשפט כי בבחינת ידיעתו של נתבע 2, הרי שהיה עליו לדעת שהספרים שהוא מוכר בכריכה דקה שהם עותק מפר, שכן ידע שהתובעת 2 איננה מפיצה אותם, קנה ממקור אחר, ומכר מחיר זול בהרבה. נתבע 2, אם לא היה עוצם עיניו, היה רואה בבירור שאין התאמה בין העותק המקורי, שם מצוין כי התובעת היא המחברת או המתרגמת ובמקרים מסוימים שמורות לה זכויות יוצרים, לבין העותקים המפרים, שברובם לא מופיע שמה וזכות ההפצה בחלקם (מסומנת כזכות יוצרים) נתונה למוסד ברבת עמון. זאת על אף שהעותקים נראים כזהים, למעט קושייה של הכריכה. לפיכך, לגבי נתבע 2 מתקיים יסוד הידיעה הדרוש.

לאחר שהוכח כי לגבי נתבע 2 מתקיים יסוד הידיעה, בית המשפט מתפנה לבחון האם מתקיימת הגנת "מפר תמים". הגנה זו מעוגנת בס' 58 לחוק זכויות יוצרים ובאה לפתור את המפר מתשלום הפיצויים רק אם לא ידע ולא היה עליו לדעת במועד ההפרה כי קיימת זכות יוצרים. נטל ההוכחה רובץ במקרה כזה על נתבע 2, אשר צריך להוכיח שלא ידע, ולא היה עליו לדעת. לא די בהוכחה של מצב נפשי סובייקטיבי של תום לב, אלא יש להראות כי גם במבחן אובייקטיבי לא ניתן היה לחשוד בקיומה של זכות יוצרים. במסגרת הידיעה הנדרשת, לא תעמוד הגנת "המפר התמים" למי שבחר לעצום את עיניו, על אף שראה ו/או היה עליו לראות את הדברים כאמור לעיל. (ראו ת.א (ת"א) 1479/94 פוליגרם נ' דרורי  (פורסם בנבו, 16.3.95).

בעניינינו, בפני נתבע 2 עמדו בחנותו שתי גרסאות מקבילות אשר מעצם קיומן יכול היה ללמוד על הפרת זכויות היוצרים. כל אלו די בהם כדי ללמד על כך שלנתבע 2 לא עומדת הגנת מפר תמים.

אשר על כן, נתבע 2 נדרש לפצות את התובעות בגין הפרת זכויותיהן, בסכום של 60,000 ₪, בתוספת 5,000 ₪, בגין הוצאות התובעות.

  אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2015

רושמים סימן מסחר? זהירות עוקץ!

מאת עו"ד דוד שולחני

סימני מסחר הם צירופי סמלים (אותיות, ספרות, מילים, צלילים) שמסמנים את המוצר או השירות, ורישומם מעניק לבעליהם זכות שימוש ייחודית, ומונע הטעיות. הבקשות לרישום סימני מסחר מוגשות למחלקת סימני מסחר ברשות הפטנטים, וממתינות לבחינה במשך 12–16 חודשים.

לאחרונה נתגלו מספר מקרים בהם, בהן חברות שהגישו טפסים לשם רישום סימן מסחר בישראל  קיבלו דרישת תשלום לצורך רישום סימן מסחר ב"אירופה"  מגורם שנחזה למוסד רישום רשמי אירופי, שכביכול מקורו בסלובקיה.

באחד המקרים מכיוון שהחברה המדוברת ביקשה לרשום את סימן המסחר בישראל בלבד, הדבר העלה את חשדה. כשהתקשרו נציגיה למחלקת סימני המסחר במשרד המשפטים לבירור העניין, נאמר להם כי מדובר בתרמית.

הדרישה נשלחה זמן קצר לאחר שהבקשה לרישום סימן מסחר פורסמה באתר משרד המשפטים, כך שעולה חשש כי הגוף ששלח את דרישת התשלום המזויפת, מאתר כל פרסום של בקשה חדשה לרישום סימן מסחר, ומשגר מיד לכתובת החברה דרישת תשלום עבור רישום ב"אירופה". המכתב לא נשלח לעורכי הדין שהגישו את הבקשה לרישום בישראל, אף שכתובתם מצוינת במפורש כמען להודעות, אלא ישירות לחברה מגישת הבקשה.

בראש דרישת התשלום מתנוסס לוגו הדומה עד כדי להטעות לזה של הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO). כמוכן, דרישת התשלום הכילה את מספר הסימן, כתובת החברה מגישת הבקשה, התאריך, וסימן המסחר, כפי שאלה מופיעים באתר רשות הפטנטים, והיא כללה בקשה לתשלום 1,400 יורו בהעברה בנקאית לבנק באירופה. בתחתית העמוד, ב"אותיות הקטנות", נרשם כי לרישום במאגר המידע שלהם אין קשר לגוף ממשלתי רשמי.

יצוין כי מדובר בהונאה בינלאומית. כבר ביוני 2011 פרסם WIPO, אזהרה למשרדי הפטנטים בעולם, לפיה מבקשים ובאי כוחם, שמגישים בקשות לפי אמנת ה–PCT ופרוטוקול מדריד, מקבלים דרישות לתשלום שמקורן אינן במשרדי WIPO. בדצמבר 2014 התקבלה אזהרה נוספת מפני הודעות מטעות לתשלומי אגרות. אזהרות אלה דווחו גם באתר רשות הפטנטים בישראל (וניתן לראות דוגמא בקישור הבא: קישור.    לכן, כדאי לשים לב לדרישות תשלום המגיעות שלא דרך עורכי דין שהגישו את בקשת הרישום, ולהתייעץ עם גורם  מוסמך ככל  שמגיעה דרישה כזו.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2015

בית המשפט העליון – לא הופר פטנט

בתאריך 12.1.14 ניתן פסק דין של בית המשפט העליון בהמשך לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה תביעת מליונים להפרות פטנט ומדגם בערכות פריצה קרה אשר סופקו למשרד הביטחון.

את החברה הזוכה בערעור ייצג עו"ד יוסי חכם ממשרד חכם את אור-זך, עורכי דין.

בית המשפט קבע כי אין ולא היתה הפרת פטנט. בית המשפט קיבל את טענת עו"ד חכם לפיה הפטנט לא היה כשיר לרישום וקבע בין היתר כי:

"סיכומו של דבר, כי בעת רישום הפטנט הסתירה הידרו נע מרשם הפטנטים מידע משמעותי רב על מוצרים דומים הקיימים בשוק, מידע שאילו היה בפני הרשם, יש להניח כי לא היה מאשר את רישום הפטנט.".

כמו כן אפילו ללא ביטולו של הפטנט קבע בית המשפט כי לא היתה כל הפרה של הפטנט.

"החוק מעניק לבעל הפטנט הגנה כפולה מפני ניצול ללא רשות או שלא כדין של האמצאה בה עוסק הפטנט, כך שההגנה תעמוד בין אם הניצול נעשה בדרך שהוגדרה בתביעות הפטנט, ובין אם תיעשה בדרך דומה שיש בה ניצול מהותי של הגרעין ההמצאתי, המכונה 'עיקר האמצאה'. על מנת למנוע נטילת עיקר ההמצאה בדרכים שונות, כגון על ידי שינויים ברכיבי האמצאה המוגנת או החלפה של הרכיבים

המוגנים בפטנט ברכיבים אחרים, פותחו בפסיקה דוקטרינת הוואריאנטים ודוקטרינת האקוויוולנטים. בקליפת אגוז, על פי דוקטרינות אלה יש לבחון את עיקר ההמצאה בחינה מהותית, תוך "ניטרול" שינויים ברכיבים או החלפה של רכיבים או שינוי מבני אחר שאינו מהותי להשגת הפונקציה של הפטנט. במקרים מעין אלה, נקבע כי אין לאפשר למפר "לרמות" את הפטנט (וראו: ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, מח (5) 689 (1994); עניין היוז, עמ' 72-71).

משהותרנו על כנה את מסקנת בית משפט קמא כי עיקר האמצאה נשוא הפטנט, אם בכלל, הוא התקן הטבעת המסתובבת, ניתן לקבוע על נקלה כי אין לראות בערכת סאן ככזו המפרה את הפטנט שנרשם לזכות הידרו נע."

כמו כן אישר בית המשפט העליון את הפסיקה אשר ביטלה את המדגמים הרשומים ודחה את יתר התביעות בגין גניבת עין וכד'.

בית המשפט דחה את הערעור כולו וחייב את המערערים בהוצאות המשיבים בסך כולל של 100,000 ש"ח.

עא 7623/10 הידרונע נ' סאן – לחצו לקריאת פסק הדין המלא מאתר נבו

הפרת פטנט – מתוך כתבה בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון

ביום 17/1/14 פורסמה כתבת תחקיר מקיפה בעקבות זכייה בבית המשפט העליון בתיק הפרת פטנט בו ייצג עורך דין יוסי חכם את הזוכה.

מדובר בתביעת מליונים להפרת פטנט של ערכות פריצה שסופקו למשרד הביטחון. בית המשפט העליון קיבל את טענות עורך דין חכם ודחה את הערעור.

כתבה בדמרקר – חוות דעת מקצועית היא יצירה מוגנת בזכויות יוצרים

בפסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 30/10/11 נקבע כי חוות דעת מקצועית שהגיש רואה חשבון במסגרת הליך משפטי של לקוחו הינה בבחינת יצירה ספרותית הראויה להגנה במסגרת החוק.

משרדנו, ע"י עורך דין יוסי חכם, ייצג רו"ח (עו"ד) אשר חוות דעת מקצועית שלו הועתקה על ידי אחד ממשרדי רואי החשבון הגדולים בארץ, משרד בריטמן אלמגור הנמנה על רשת Deloitte.

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את התביעה, קבע כי הופרו זכויות היוצרים של רואה החשבון, נתן צו מניעה וחייב המפרים בפיצויים והוצאות.

להלן כתבה בנושא שפורסמה בעיתון TheMarker ביום 31/10/11:

הפרת זכות יוצרים בחוות דעת מקצועית של רואה חשבון

על הזהירות המתבקשת בבחירת מומחה

מאת עו"ד יוסי חכם[i]

רצה בעל דין להביא עדות בעניין שבמומחיות לביסוס טענה מטענותיו יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין.[ii] דבר שבשגרה הוא שחוות הדעת מטעם התובע תומכת באופן אבסולוטי בתביעתו בעוד שמטעם הנתבע מוגשת חוות דעת התומכת ללא עוררין בהגנתו. קוטביות חוות הדעת מאלצת לא אחת את בית המשפט למנות מומחה מטעמו בתקווה לקבל חוות דעת מקצועית ואובייקטיבית.

לגבי מומחה המתמנה מטעם בית המשפט מובטחת האובייקטיביות שלו בכך שלא ימונה מומחה שייעץ עצה או חיווה דעתו לאחד מן הצדדים.[iii] דרישה זו לאובייקטיביות של המומחה אינה קיימת כאשר חוות הדעת מוגשת מטעם צד כלשהו ולא אחת נתקלים אנו בחוות דעת אשר אינן אובייקטיביות בהכרח. חוסר האובייקטיביות יכול לנוע ממומחה אשר נמצא בקשרים אינטנסיביים עם התובע או בא-כוחו ועד למומחה אשר הינו אף עובד של הצד אשר מגיש את חוות הדעת. ברור כי שיקולי צד לקבל חוות דעת התומכת בטענותיו תוך הקטנת עלויות חוות הדעת יכולים להביא לבחירת מומחה אשר אינו אובייקטיבי לחלוטין.

לא אחת עורכי דין אינם ערים להשלכות הנוגעות לגבי זהות המומחה מטעמם ובכלל זה שאלת האובייקטיביות מחד והמקצועיות והמוניטין מאידך. הלך המחשבה של עורכי הדין הוא שחייבים הם ע"פ דין לצרף חוות דעת כדי להוכיח שאלה במומחיות ויוצאים הם מנקודת הנחה הגיונית ומבוססת כי כך גם יעשה הצד השני. הניסיון מלמד כי במקרים בהם ניצבות חוות דעת סותרות  ימנה ביהמ"ש מומחה מטעמו אשר ברוב המקרים חוות דעתו הינה בעלת משקל מהותי ולעיתים רבות מכריע. בסיטואציה כזאת הרציונאל אומר כי חבל להשקיע תשומות רבות ובכך מחפשים את הפיתרון המהיר ו/או הזול ו/או האפשרי.

חשיבה בכיוון זה יכולה לגרום לצד במשפט להביא כמומחה מטעמו אדם אשר אינו בהכרח אובייקטיבי אלא מי שנמצא בקשרים אלו או אחרים איתו ואשר יש בהם, לעיתים, להביא לכך שייתן חוות דעת מטעם גם כשלא נכון מקצועית לעשות כן.

כאשר בית המשפט ממנה מומחה מטעמו שאלת האובייקטיביות של המומחים מטעם הצדדים אינה בהכרח קרדינאלית, וזאת משמופקדת בידיו של המומחה מטעם ביהמ"ש עריכת חוות דעת מקצועית ואובייקטיבית.[iv] ואולם קיימים מקרים בהם בית המשפט בוחר שלא למנות מומחה ומותיר את שאלת ההכרעה בידיו כאשר המומחים נחקרים על חוות דעתם. במקרים אלו זהות המומחה והאובייקטיביות שלו עלולים להיות מהותיים ביותר.

נכון הוא שבמקרים רבים ייבחר בית המשפט למנות מומחה מטעמו (הגם שהדבר כרוך בעלויות נוספות) אבל לא אחת ישנם מקרים בהם בית המשפט בוחר שלא לעשות כן, או אז עלול בעל דין למצוא את עצמו במצב בו הוא עומד ללא חוות דעת מחד (באם תיפסל חוות הדעת) או עם חוות דעת בעלת משקל אפסי מאידך.

חוסר אובייקטיביות של מומחה יכולה להשליך על משקלן של חוות הדעת ועדותו של המומחה ובמקרים מסוימים אף להביא להתעלמות מוחלטת מחוות הדעת:

"מקבל אני כי בדרך כלל יראה בית המשפט קשרים של המומחה עם בעל הדין שמטעמו הוגשה חוות הדעת של אותו מומחה רק לצורך משקלה של חוות הדעת האמורה ולא ימנע הכשרתה כראיה בהליך, וכעמדת בא כוח הנתבעת. לעניין זה ראה ע"א 9248/05 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ [פורסם בנבו].

הדבר נכון גם כאשר מדובר במומחה העובד אצל בעל הדין שמגיש את חוות הדעת של עובדו, כאשר יש להניח שיש לו עניין להגן על פעולות מעבידו (ע"א 208/65 יצחק יצחק נ' חברת החשמל לישראל בע"מ פ"ד יט (3)552.

עם זאת סבורני כי התוצאה שונה כאשר מדובר במומחה המגיש חוות דעת שאינו רק עובד של בעל הדין, אלא הוא היה מעורב בהשתלשלות האירועים נשוא התובענה, היה לו חלק אקטיבי בפעילות נשוא התובענה, הוא עד בהליך ולא ניתן להפריד בין עדותו לבין מקצועיותו עד שלא ניתן להכשיר את הגשת חוות הדעת מטעמו. כך למשל בעל מקצוע שנתבע בקשר לרשלנות בשירות שנתן לתובע. היעלה על הדעת שבית המשפט יוכל ליתן ערך לחוות דעתו, בהבדל מעדותו ? "[v]

מקרה מעניין עמד לאחרונה להכרעת בית המשפט המחוזי בחיפה.[vi] בתביעה שהוגשה בגין הפרת פטנט ומדגמים הוגשו מטעם הצדדים חוות דעת של עורכי פטנטים. בין השאלות אשר עמדו על הפרק היו בין היתר שאלת כשירותם של הפטנט והמדגמים מחד ושאלת הפרתם על ידי הנתבעים מאידך. אך טבעי היה כי חוות הדעת של עורכי הפטנטים מטעם הצדדים היו קוטביות. בית המשפט בחר שלא למנות מומחה מטעמו והמשפט נוהל כאשר המומחים משני הצדדים נחקרו על חוות דעתם.

זה המקום לציין כי המומחה מטעם התובעים היה לא אחר מעורך הפטנטים אשר טיפל בהגשת ורישום הפטנט והמדגמים, כאשר בהליך עלו כאמור טענות נגד הפטנט והמדגמים לרבות כנגד כשרותם ודרך השגתם. הנתבעת טענה בסיכומיה[vii] לאיון חוות דעתו של המומחה עקב חוסר אובייקטיביות מהותי, ומעיון בפסק הדין ניתן ללמוד כי לדבר בהחלט היה משקל בפסק הדין אשר דחה את התביעה.

לעניין זה נאמר ע"י ביהמ"ש:

"ברישום הפטנט עסק, מטעם התובעים עו"ד ועורך הפטנטים … , והוא אשר אף הגיש חוות דעת של מומחה מטעם התובעים ונחקר בבית המשפט, ארוכות, על חוות דעתו. ככל שייגעתי לא הבנתי על שום מה החליטו התובעים להשתמש בשירותיו של עו"ד … אף כמומחה מטעמם, שהרי מומחה אמור להפעיל את מומחיותו ולהתייחס לשאלה שבמחלוקת בצורה ביקורתית, והכיצד יעשה כן אם הוא אישית מעורב בפעילות נשוא הבדיקה, בבחינת "נחתום המעיד על עיסתו"?

ואכן, הקושי המובנה הזה שבפניו הוצב המומחה עו"ד … , בא לידי ביטוי מובהק בעדותו משנחקר על חוות דעתו, ובייחוד על מידת הגילוי של עובדות ופרטים שלא נמסרו לרשם הפטנטים, וניכר בו שהוא מעיד, בעניין זה, כמי שקפאו שד".[viii]

מנגד לחוות דעת זו עמדה חוות דעת אובייקטיבית ובלתי תלויה מטעם הנתבעים אשר זכתה להתייחסות בהתאם:

"במה דברים אמורים? על פי חוות דעתה של ד"ר מרגנית גולדרייך, עורכת הפטנטים, אשר הוגשה מטעם הנתבעים, ונחקרה ארוכות על חוות דעתה, …

בחוות דעתה מפרטת המומחית, אשר, ראוי לציין, הותירה בי רושם מצוין של בעלת מומחיות ויושרה מקצועית רבה, את ספרות הפטנטים ובקשות הפטנט הרלוונטיות וכן ציינה את שמות המוצרים ואת הקטלוגים של חברות אשר מפיצות ערכות לפריצה קרה אשר חלקן, לפחות, היו קיימים כבר בשוק לפני תאריך הגשת הפטנט".[ix]

מהאמור לעיל נמצאנו למדים כי בעת בחירת המומחה שומה עלינו ליתן דגש לא רק על מומחיותו ונכונותו לתמוך בגרסתנו אלא גם על מידת האובייקטיביות שלו והמהימנות שניתן לייחס לו.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2010


[i] למען הגילוי הנאות יצוין כי כותב שורות אלו ייצג את חברת סאן הייטק ונתבעים נוספים בתיק ת"א 34912-11-09 הידרו-נע ואח' נ' סאן הייטק בע"מ, מדינת ישראל משרד הביטחון ואח' (מאגר נבו) נשוא מאמר זה.

[ii] תקנות 127 ו-129 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984

[iii] תקנה 126 לתקנות סד"א לעיל

[iv] יחד עם זאת ברור כי חוות דעת אובייקטיבית של בעל מקצוע עם שיעור קומה יכול שתותיר רושם חיובי הן על בית המשפט והן על המומחה שמונה על ידי ביהמ"ש

[v] תא (ת"א) 2334/06 משק כרמי – ייצור ושיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' יעדים לשיווק (1972) בע"מ – מאגר נבו

[vi] ת"א 34912-11-09 הידרו-נע ואח' נ' סאן הייטק בע"מ, מדינת ישראל משרד הביטחון ואח' (מאגר נבו) ניתן בתאריך 22/8/10 ע"י כבוד השופט זרנקין

[vii] הסיכומים קיימים באתר נבו

[viii] עמ' 7-8 לפסה"ד הידרונע נ' סאן הייטק לעיל

[ix] עמ' 7 לפסק הדין לעיל