בית המשפט העליון – לא הופר פטנט

בתאריך 12.1.14 ניתן פסק דין של בית המשפט העליון בהמשך לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה תביעת מליונים להפרות פטנט ומדגם בערכות פריצה קרה אשר סופקו למשרד הביטחון.

את החברה הזוכה בערעור ייצג עו"ד יוסי חכם ממשרד חכם את אור-זך, עורכי דין.

בית המשפט קבע כי אין ולא היתה הפרת פטנט. בית המשפט קיבל את טענת עו"ד חכם לפיה הפטנט לא היה כשיר לרישום וקבע בין היתר כי:

"סיכומו של דבר, כי בעת רישום הפטנט הסתירה הידרו נע מרשם הפטנטים מידע משמעותי רב על מוצרים דומים הקיימים בשוק, מידע שאילו היה בפני הרשם, יש להניח כי לא היה מאשר את רישום הפטנט.".

כמו כן אפילו ללא ביטולו של הפטנט קבע בית המשפט כי לא היתה כל הפרה של הפטנט.

"החוק מעניק לבעל הפטנט הגנה כפולה מפני ניצול ללא רשות או שלא כדין של האמצאה בה עוסק הפטנט, כך שההגנה תעמוד בין אם הניצול נעשה בדרך שהוגדרה בתביעות הפטנט, ובין אם תיעשה בדרך דומה שיש בה ניצול מהותי של הגרעין ההמצאתי, המכונה 'עיקר האמצאה'. על מנת למנוע נטילת עיקר ההמצאה בדרכים שונות, כגון על ידי שינויים ברכיבי האמצאה המוגנת או החלפה של הרכיבים

המוגנים בפטנט ברכיבים אחרים, פותחו בפסיקה דוקטרינת הוואריאנטים ודוקטרינת האקוויוולנטים. בקליפת אגוז, על פי דוקטרינות אלה יש לבחון את עיקר ההמצאה בחינה מהותית, תוך "ניטרול" שינויים ברכיבים או החלפה של רכיבים או שינוי מבני אחר שאינו מהותי להשגת הפונקציה של הפטנט. במקרים מעין אלה, נקבע כי אין לאפשר למפר "לרמות" את הפטנט (וראו: ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, מח (5) 689 (1994); עניין היוז, עמ' 72-71).

משהותרנו על כנה את מסקנת בית משפט קמא כי עיקר האמצאה נשוא הפטנט, אם בכלל, הוא התקן הטבעת המסתובבת, ניתן לקבוע על נקלה כי אין לראות בערכת סאן ככזו המפרה את הפטנט שנרשם לזכות הידרו נע."

כמו כן אישר בית המשפט העליון את הפסיקה אשר ביטלה את המדגמים הרשומים ודחה את יתר התביעות בגין גניבת עין וכד'.

בית המשפט דחה את הערעור כולו וחייב את המערערים בהוצאות המשיבים בסך כולל של 100,000 ש"ח.

עא 7623/10 הידרונע נ' סאן – לחצו לקריאת פסק הדין המלא מאתר נבו

הפרת פטנט – מתוך כתבה בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון

ביום 17/1/14 פורסמה כתבת תחקיר מקיפה בעקבות זכייה בבית המשפט העליון בתיק הפרת פטנט בו ייצג עורך דין יוסי חכם את הזוכה.

מדובר בתביעת מליונים להפרת פטנט של ערכות פריצה שסופקו למשרד הביטחון. בית המשפט העליון קיבל את טענות עורך דין חכם ודחה את הערעור.

על הזהירות המתבקשת בבחירת מומחה

מאת עו"ד יוסי חכם[i]

רצה בעל דין להביא עדות בעניין שבמומחיות לביסוס טענה מטענותיו יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין.[ii] דבר שבשגרה הוא שחוות הדעת מטעם התובע תומכת באופן אבסולוטי בתביעתו בעוד שמטעם הנתבע מוגשת חוות דעת התומכת ללא עוררין בהגנתו. קוטביות חוות הדעת מאלצת לא אחת את בית המשפט למנות מומחה מטעמו בתקווה לקבל חוות דעת מקצועית ואובייקטיבית.

לגבי מומחה המתמנה מטעם בית המשפט מובטחת האובייקטיביות שלו בכך שלא ימונה מומחה שייעץ עצה או חיווה דעתו לאחד מן הצדדים.[iii] דרישה זו לאובייקטיביות של המומחה אינה קיימת כאשר חוות הדעת מוגשת מטעם צד כלשהו ולא אחת נתקלים אנו בחוות דעת אשר אינן אובייקטיביות בהכרח. חוסר האובייקטיביות יכול לנוע ממומחה אשר נמצא בקשרים אינטנסיביים עם התובע או בא-כוחו ועד למומחה אשר הינו אף עובד של הצד אשר מגיש את חוות הדעת. ברור כי שיקולי צד לקבל חוות דעת התומכת בטענותיו תוך הקטנת עלויות חוות הדעת יכולים להביא לבחירת מומחה אשר אינו אובייקטיבי לחלוטין.

לא אחת עורכי דין אינם ערים להשלכות הנוגעות לגבי זהות המומחה מטעמם ובכלל זה שאלת האובייקטיביות מחד והמקצועיות והמוניטין מאידך. הלך המחשבה של עורכי הדין הוא שחייבים הם ע"פ דין לצרף חוות דעת כדי להוכיח שאלה במומחיות ויוצאים הם מנקודת הנחה הגיונית ומבוססת כי כך גם יעשה הצד השני. הניסיון מלמד כי במקרים בהם ניצבות חוות דעת סותרות  ימנה ביהמ"ש מומחה מטעמו אשר ברוב המקרים חוות דעתו הינה בעלת משקל מהותי ולעיתים רבות מכריע. בסיטואציה כזאת הרציונאל אומר כי חבל להשקיע תשומות רבות ובכך מחפשים את הפיתרון המהיר ו/או הזול ו/או האפשרי.

חשיבה בכיוון זה יכולה לגרום לצד במשפט להביא כמומחה מטעמו אדם אשר אינו בהכרח אובייקטיבי אלא מי שנמצא בקשרים אלו או אחרים איתו ואשר יש בהם, לעיתים, להביא לכך שייתן חוות דעת מטעם גם כשלא נכון מקצועית לעשות כן.

כאשר בית המשפט ממנה מומחה מטעמו שאלת האובייקטיביות של המומחים מטעם הצדדים אינה בהכרח קרדינאלית, וזאת משמופקדת בידיו של המומחה מטעם ביהמ"ש עריכת חוות דעת מקצועית ואובייקטיבית.[iv] ואולם קיימים מקרים בהם בית המשפט בוחר שלא למנות מומחה ומותיר את שאלת ההכרעה בידיו כאשר המומחים נחקרים על חוות דעתם. במקרים אלו זהות המומחה והאובייקטיביות שלו עלולים להיות מהותיים ביותר.

נכון הוא שבמקרים רבים ייבחר בית המשפט למנות מומחה מטעמו (הגם שהדבר כרוך בעלויות נוספות) אבל לא אחת ישנם מקרים בהם בית המשפט בוחר שלא לעשות כן, או אז עלול בעל דין למצוא את עצמו במצב בו הוא עומד ללא חוות דעת מחד (באם תיפסל חוות הדעת) או עם חוות דעת בעלת משקל אפסי מאידך.

חוסר אובייקטיביות של מומחה יכולה להשליך על משקלן של חוות הדעת ועדותו של המומחה ובמקרים מסוימים אף להביא להתעלמות מוחלטת מחוות הדעת:

"מקבל אני כי בדרך כלל יראה בית המשפט קשרים של המומחה עם בעל הדין שמטעמו הוגשה חוות הדעת של אותו מומחה רק לצורך משקלה של חוות הדעת האמורה ולא ימנע הכשרתה כראיה בהליך, וכעמדת בא כוח הנתבעת. לעניין זה ראה ע"א 9248/05 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ [פורסם בנבו].

הדבר נכון גם כאשר מדובר במומחה העובד אצל בעל הדין שמגיש את חוות הדעת של עובדו, כאשר יש להניח שיש לו עניין להגן על פעולות מעבידו (ע"א 208/65 יצחק יצחק נ' חברת החשמל לישראל בע"מ פ"ד יט (3)552.

עם זאת סבורני כי התוצאה שונה כאשר מדובר במומחה המגיש חוות דעת שאינו רק עובד של בעל הדין, אלא הוא היה מעורב בהשתלשלות האירועים נשוא התובענה, היה לו חלק אקטיבי בפעילות נשוא התובענה, הוא עד בהליך ולא ניתן להפריד בין עדותו לבין מקצועיותו עד שלא ניתן להכשיר את הגשת חוות הדעת מטעמו. כך למשל בעל מקצוע שנתבע בקשר לרשלנות בשירות שנתן לתובע. היעלה על הדעת שבית המשפט יוכל ליתן ערך לחוות דעתו, בהבדל מעדותו ? "[v]

מקרה מעניין עמד לאחרונה להכרעת בית המשפט המחוזי בחיפה.[vi] בתביעה שהוגשה בגין הפרת פטנט ומדגמים הוגשו מטעם הצדדים חוות דעת של עורכי פטנטים. בין השאלות אשר עמדו על הפרק היו בין היתר שאלת כשירותם של הפטנט והמדגמים מחד ושאלת הפרתם על ידי הנתבעים מאידך. אך טבעי היה כי חוות הדעת של עורכי הפטנטים מטעם הצדדים היו קוטביות. בית המשפט בחר שלא למנות מומחה מטעמו והמשפט נוהל כאשר המומחים משני הצדדים נחקרו על חוות דעתם.

זה המקום לציין כי המומחה מטעם התובעים היה לא אחר מעורך הפטנטים אשר טיפל בהגשת ורישום הפטנט והמדגמים, כאשר בהליך עלו כאמור טענות נגד הפטנט והמדגמים לרבות כנגד כשרותם ודרך השגתם. הנתבעת טענה בסיכומיה[vii] לאיון חוות דעתו של המומחה עקב חוסר אובייקטיביות מהותי, ומעיון בפסק הדין ניתן ללמוד כי לדבר בהחלט היה משקל בפסק הדין אשר דחה את התביעה.

לעניין זה נאמר ע"י ביהמ"ש:

"ברישום הפטנט עסק, מטעם התובעים עו"ד ועורך הפטנטים … , והוא אשר אף הגיש חוות דעת של מומחה מטעם התובעים ונחקר בבית המשפט, ארוכות, על חוות דעתו. ככל שייגעתי לא הבנתי על שום מה החליטו התובעים להשתמש בשירותיו של עו"ד … אף כמומחה מטעמם, שהרי מומחה אמור להפעיל את מומחיותו ולהתייחס לשאלה שבמחלוקת בצורה ביקורתית, והכיצד יעשה כן אם הוא אישית מעורב בפעילות נשוא הבדיקה, בבחינת "נחתום המעיד על עיסתו"?

ואכן, הקושי המובנה הזה שבפניו הוצב המומחה עו"ד … , בא לידי ביטוי מובהק בעדותו משנחקר על חוות דעתו, ובייחוד על מידת הגילוי של עובדות ופרטים שלא נמסרו לרשם הפטנטים, וניכר בו שהוא מעיד, בעניין זה, כמי שקפאו שד".[viii]

מנגד לחוות דעת זו עמדה חוות דעת אובייקטיבית ובלתי תלויה מטעם הנתבעים אשר זכתה להתייחסות בהתאם:

"במה דברים אמורים? על פי חוות דעתה של ד"ר מרגנית גולדרייך, עורכת הפטנטים, אשר הוגשה מטעם הנתבעים, ונחקרה ארוכות על חוות דעתה, …

בחוות דעתה מפרטת המומחית, אשר, ראוי לציין, הותירה בי רושם מצוין של בעלת מומחיות ויושרה מקצועית רבה, את ספרות הפטנטים ובקשות הפטנט הרלוונטיות וכן ציינה את שמות המוצרים ואת הקטלוגים של חברות אשר מפיצות ערכות לפריצה קרה אשר חלקן, לפחות, היו קיימים כבר בשוק לפני תאריך הגשת הפטנט".[ix]

מהאמור לעיל נמצאנו למדים כי בעת בחירת המומחה שומה עלינו ליתן דגש לא רק על מומחיותו ונכונותו לתמוך בגרסתנו אלא גם על מידת האובייקטיביות שלו והמהימנות שניתן לייחס לו.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2010


[i] למען הגילוי הנאות יצוין כי כותב שורות אלו ייצג את חברת סאן הייטק ונתבעים נוספים בתיק ת"א 34912-11-09 הידרו-נע ואח' נ' סאן הייטק בע"מ, מדינת ישראל משרד הביטחון ואח' (מאגר נבו) נשוא מאמר זה.

[ii] תקנות 127 ו-129 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984

[iii] תקנה 126 לתקנות סד"א לעיל

[iv] יחד עם זאת ברור כי חוות דעת אובייקטיבית של בעל מקצוע עם שיעור קומה יכול שתותיר רושם חיובי הן על בית המשפט והן על המומחה שמונה על ידי ביהמ"ש

[v] תא (ת"א) 2334/06 משק כרמי – ייצור ושיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' יעדים לשיווק (1972) בע"מ – מאגר נבו

[vi] ת"א 34912-11-09 הידרו-נע ואח' נ' סאן הייטק בע"מ, מדינת ישראל משרד הביטחון ואח' (מאגר נבו) ניתן בתאריך 22/8/10 ע"י כבוד השופט זרנקין

[vii] הסיכומים קיימים באתר נבו

[viii] עמ' 7-8 לפסה"ד הידרונע נ' סאן הייטק לעיל

[ix] עמ' 7 לפסק הדין לעיל

נדחתה תביעה לצו מניעה בגין טענות להפרות פטנט ומדגם בערכות פריצה קרות שסופקו לצה"ל

בפסד דין מיום 22/8/10 דחה ביהמ"ש המחוזי את תביעת הידרונע נגד חברת סאן הייטק ומשרד הביטחון לצווי מניעה, צווי עשה וכן נדחתה התביעה הכספית אשר עמדה על למעלה משלוש מליון ₪.

מדובר במערכה שלישית וזאת לאחר שנדחתה עתירה של הידרונע לביהמ"ש לעניינים מינהלים ולביהמ"ש העליון שם ניסו לבטל את זכייתה של סאן הייטק במכרז לאספקת ערכות פריצה קרות. בשתי המערכות הקודמות קיבלו בתיהמ"ש את טענותיו של ב"כ סאן הייטק, עו"ד יוסי חכם, לפיהן אין ולא היתה כל הצדקה לביטול המכרז.

לאחר שנדחתה העתירה לביטול המכרז ניסו בהידרונע את מזלם בהגשת תביעה לביהמ"ש המחוזי בחיפה בטענה כאילו ערכות הפריצה שסופקו למשרד הביטחון ע"י סאן הייטק מהוות העתקה של ערכות הפריצה של הידרונע ומהוות הפרת פטנט ומדגם רשומים.

ביהמ"ש קיבל את טענות ב"כ סאן הייטק, עו"ד יוסי חכם, דחה את כל התביעות תוך קביעת ממצאים חריפים ובכלל זה:

• נקבע כי התובעים הסתירו פרטים מהותיים מרשם הפטנטים באופן שהיא לרישום פטנט אשר ספק רב אם הוא כשיר לרישום.

• נקבע כי תמוה היה מצד התובעים להעיד כמומחה את מי שטיפל מטעמם ברישום הפטנטים והיה מעורב באופן אישי תוך שנאמר על עדותו כי: "ניכר בו שהוא מעיד כמי שקפאו שד".

• נדחתה הטענה להפרת פטנט תוך שנקבע כי מדובר בטענה מלאכותית עד כדי אבסורדית.

• נדחתה הטענה להפרת מדגם רשום תוך שבית המשפט בצעד חריג אף מורה על ביטול המדגם בקביעה כי אינו מהווה כל חידוש.

• נדחו שלל הטענות נגד משרד הביטחון אשר יוצג ע"י עו"ד לימור ברקוביץ מפרקליטות אזרחית של מחוז חיפה.

תא (חי') 34912-11-09‏ ‏ הידרו-נע נ' סאן הייטק בע"מ