תשלום היטל על העסקת פליטים מבקשי מקלט ונקודות זיכוי למס

מאת: עו"ד יגאל דנינו

תשלום היטל

החוק[1] מחייב מעסיק לשלם למס הכנסה היטל על שכרו של עובד זר. האם היטל זה חל גם על פליטים מבקשי מקלט, כגון אריתראים וסודנים? ע"פ פסק דין שניתן לאחרונה בביהמ"ש המחוזי בת"א[2], התשובה לכך חיובית.

חוק ההיטל קובע כי חובת תשלום ההיטל חלה על המעסיק, כלומר לא ניתן לנכות את ההיטל, במישרין או בעקיפין, מהעובד. מטרת ההיטל היא לייקר את העסקת העובד הזר, ובכך להגן במידת מה על העובד הישראלי.

עם זאת, בית המשפט  השאיר למעסיקים אפשרות להשתחרר מחובת תשלום ההיטל, וזאת במקרה שבו יוכיחו כי העובד הוא "תושב ישראל".  כלומר על המעסיק להוכיח כי "מרכז חייו בישראל". לעניין זה קיימת חזקה שלפיה שהייה העובד 183 ימים בישראל בשנת המס הופכת אותו לתושב לצרכי מס. כמו כן, קיימים מבחנים נוספים בהם נבחנים ההקשרים החברתיים והכלכליים שיש בהם כדי ללמד שמרכז חייו של העובד הוא בישראל. מדובר במבחנים מורכבים בהם נבחנת זיקתו של העובד לישראל בהיבטים רבים (מבחן מירב הזיקות). בין היתר יש לבחון את מקום ביתו הקבוע, מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו הגרעינית, מקום העסקתו הקבוע, מקום האינטרסים הכלכליים החשובים שלו; פעילותו במסגרת ארגונים שונים,  קשרים חברתיים וכיו"ב.

מי משלם וכמה?

החוק קובע שורת מקרים שבהם לא חלה חובת תשלום היטל על העובד הזר. למשל, עובדים פלסטינים, אזרחי מדינה שכנה שיוצאים ונכנסים בכל יום (למשל אזרחי ירדן), עובד זר העוסק בטיפול סיעודי, עובדים בענף החקלאות (שיעור ההיטל ירד לאפס החל מפברואר 2016) עיתונאי וספורטאי חוץ, עובד זר שמשולם לו שכר כפול או יותר מהשכר הממוצע במשק ועוד. מעסיקיהם של אלה פטורים מחובת תשלום היטל (להרחבה ראו סעיף 44(א) לחוק).

החוק קובע היטל בשיעור של 20%, ואולם בחלקם קיימים שיעורי היטל מופחתים, כגון  ענף המסעדות האתניות, ענף התעשייה וענף הבניין – גובה ההיטל בהם הוא 15%.

נקודות זיכוי במס

באותו פסק דין נקבע, כי הפליטים זכאים לקבל נקודות זיכוי למס הכנסה, שכן העסקתם בישראל מותרת ע"פ הדין וע"פ פסיקת בג"צ. מדובר בהטבה אישית לנישום, והפליטים זכאים ליהנות ממנה.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2016

 

[1] חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו – 2004), תשס"ג – 2003.

[2] עמ (ת"א) 8339-01-15 כלי ניקה.י. בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 5.

טיפים – האם חובה דרך הקופה?

מאת: עו"ד יוסי חכם אביתר טף

ביום 17.7.2016 ניתן פסק דין בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, מפי כבוד השופטת שרה ברוינר ישרזדה, אשר דחה את תביעת העובדת לתשלום שכר עבודה, וקבע כי יש לראות בתשרים שניתנו לה על ידי לקוחות בית הקפה במסגרת עבודתה כמלצרית, כחלק בלתי נפרד משכר העבודה לו זכאית.[1]

החשיבות בפסק הדין היא כי הוא מסייג פרשנות בעייתית לדעתנו שניתנה לאחד מבחנים שנקבעו בפסק הדין המנחה בעניין ענבל מלכה[2], וכוונתנו לדרישה שפורשה לפיה תנאי להכרה בתשר כשכר הינו רישומו בקופה הרושמת של המסעדה.

כבר כתבנו בעבר כי אין זה נכון כי הכרה בשכר עבודה תהיה תלויה בדיני המס (ראה עוה"ד יוסי חכם ויגאל דנינו – תשר (טיפ) כשכר עבודה – ביקורת בעקבות פסיקת ביה"ד הארצי לעבודה)

ואכן כבר בשנת 2014 ניתן פסק דין אשר קבע כי די בכך שהמעסיק ניהל קופת טיפים מרכזית ווידא את דרך חלוקת הכספים תוך שמירה על הוראות חוק שכר מינימום כדי לעמוד בדרישת הדין וכי אין חובה דווקא לרשום את הטיפים מבחינה חשבונאית פורמלית (ראה מאמרנו – טיפים ייחשבו כשכר עבודה גם אם לא עברו דרך הקופה של המעסיק).

בהקשר זה יובהר, כי על פי פסק הדין אין חובה על המעסיק להעביר את התשרים בקופה הרושמת שבבית העסק. די בכך שמתנהלת קופה כלשהי (ובכלל זה "קופת תשרים"), שאליה נכנסות כל הכנסות התשרים שמאוחר יותר נרשמות בספרי המעסיק, ולגביה מנוהל פנקס מסודר המשקף את סך כל התשרים שהתקבלו באותו יום/חודש, ואת אופן חלוקתם בין המלצרים/ברמנים. בהקשר זה, גם "מחברת טיפים" עונה על דרישות הפנקס כאמור.

אכן אין מדובר בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה אך לעניות דעתנו מדובר בניתוח נכון וצודק של הדין הראוי והמצוי.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

©  כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2016

 

[1] ס"ע (י-ם) 31293-04-12 קרן מרגרט אלון נ' שמואל מרדכי חלקיה שטרן, (ניתן ביום 17.7.2016).

[2] ע"ע (ארצי) 300113/98 ד.ג.מ.ב. אילת מסעדות בע"מ נ' ענבל מלכה, (ניתן ביום 1.6.2005).

העלאת מס רכישה למשקיעים

מאת: עו"ד גלית אבוחצירא

לאחרונה משרד האוצר הורה על העלאת מס הרכישה על דירות להשקעה, זאת כחלק מניסיונותיו להתמודד עם משבר הדיור ולשם ריסון הביקושים לדירות להשקעה.

כניסתו לתוקף של תיקון מס' 81 לחוק מיסוי מקרקעין הוקדמה באופן פתאומי, בכשבוע ימים מהמועד המתוכנן, מחשש כי בתקופה זו יסתערו המשקיעים על הדירות הפנויות, המהוות היצע מוגבל, כך שלא יוותרו דירות עבור מחוסרי הדיור והזוגות הצעירים.

ע"פ ההוראות החדשות שתוקפן החל מיום 24.6.15 ועד ליום 31.12.2020 (הוראת שעה לכחמש שנים) כל מי שרוכש דירת מגורים שאינה דירתו היחידה, ישלם מס רכישה גבוה יותר מזה שהיה הנהוג עד עתה (5%-7%) ע"פ מדרגות מס חדשות שנקבעו :

על חלק השווי שעד 4,800,605  ₪ יחול מס רכישה בשיעור של 8% ועל חלק השווי העולה על סכום זה יחול מס רכישה בשיעור של 10%.

יוער כי מדרגות אלה רלוונטיות גם לרוכשי דירות מגורים שאינם תושבי ישראל, הגם שזו דירתם היחידה בישראל.

ספק בעיני אם יש בכוחו של מהלך זה לבדו להשפיע על השוק כך שיצמצם את פלח המשקיעים המוערך כיום בכ-25% מכלל רוכשי הדירות, שכן פלח זה מתאפיין לרוב באיתנות כלכלית.

מאידך, ממילא צפויים מהלכים נוספים של הממשלה להפחתת מחירי הדירות ולהגדלת ההיצע של דירות למגורים ועל כך יש להתעדכן מפעם לפעם.

  אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2015

הרפורמה במיסוי מקרקעין

מאת: עו"ד עמיקם אור-זך ועו"ד גלית בן עזרי

במסגרת שינויי סדרי העדיפות הלאומיים בהחלטת שר האוצר, נכנסו לתוקפן ביום 5.8.13 הוראות חדשות אשר יצרו מהפכה במיסוי המקרקעין בישראל. אומנם רובן של הגזירות ייכנסו לתוקפן רק ביום 1.1.14, אך הדבר מחייב היערכות מתאימה בחלון הזמן שנותר.

נוסח החוק המתוקן הינו מורכב ומסורבל ביותר ולפיכך יש לבצע בדיקה מקצועית, מעמיקה ופרטנית בטרם כל התקשרות בעסקה מחייבת.

אין מדובר עוד בהוראות פטור פשוטות וברורות אשר קל ליישמן כמעט בכל מקרה. כך, עד לאחרונה ידע כל בר דעת כי אם לא מכר דירה ב-4 השנים האחרונות, סביר להניח שיהא זכאי לפטור ממס שבח במכירת דירתו. לא כך היא המציאות לאחר התיקון. התיקון לחוק יצר מצב שבו כל עסקת מקרקעין חייבת להיבחן בזהירות ובדקדקנות והדבר מחייב ליווי של עו"ד המומחה במיסוי מקרקעין, אשר יוכל לערוך תכנון מס אופטימאלי, המתחשב בכל נתוני הנישום ובכלל זאת גם  במכירות עתידיות, תוך בחירת מסלול הפטור המתאים לכל מקרה שכן עשויות להיות לכך השלכות כספיות משמעותיות ביותר.

להלן סקירה קצרה של עיקרי התיקון.

מס שבח:

א.      ביטול הפטור במכירה אחת לארבע שנים: למי שיש יותר מדירת מגורים אחת, יבוטל הפטור ממס שבח, אשר איפשר מכירת דירת מגורים אחת לארבע שנים בפטור ממס.

תחת זאת, על השבח שנוצר, יוטל מס בגובה 25% וזאת החל מיום 1.1.2014. המס יוטל באופן לינארי, כלומר ישולם מס יחסי בגין התקופה בה החזיק המוכר את הדירה לאחר 1.1.14.

ב.      החל מ-1.1.14 הפטור המלא ממס שבח יינתן אך ורק בגין מכירת דירה יחידה, ובתנאי שהמוכר היה בעליה של הדירה לפחות 18 חודשים מהיום שהיתה לדירת מגורים וחלפו 18 חודשים מיום המכירה של דירה יחידה קודמת.

ג.        הוארכו (ושונו) תקופות ההחזקה הנדרשות למי שקיבל דירה במתנה מהוריו (או קיבל במתנה את רוב הכסף לרכישתה).
מי שמבקש למכור דירה שקיבל במתנה, יינתן פטור רק לאחר שהחזיק בדירה לפחות 4 שנים.
במידה והדירה שימשה למגוריו של המוכר דרך קבע, יינתן הפטור כבר לאחר 3 שנים.

ד.      בוטל הפטור ממס בהעברה במתנה של דירה בין ידועים בציבור וכן צומצם הפטור ממס שבח בהעברת דירה במתנה בין אחים.

ה.      ישנם שינויים נוספים בחוק הן לעניין חזקת דירת מגורים יחידה והן לעניין הפטור החד פעמי למכירת 2 דירות לשם רכישת דירה גדולה יותר תחתן, אך תקצר היריעה מלהרחיב במאמר זה.

מס רכישה:

א.           נקבעו מדרגות מס גבוהות לדירות יוקרה (שעלותם מעל 4.5 מליון ₪)
כמו כן תנאי למתן פטור או הנחה במס רכישה לדירה יחידה הינו כי הרוכש יהיה תושב ישראל (דהיינו מרכז חייו בישראל ולא בחו"ל.

ב.           הוגדל שיעור מס הרכישה לנכסים מסחריים וקרקעות מ- 5% ל- 6%.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2013

הארכת תוקף נוהל גילוי מרצון לרשות המיסים

נוהל גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחוץ לישראל – הוראת שעה (פניה באופן אנונימי)

ביום 15.11.11, פורסם נוהל חדש של רשות המיסים בנושא גילוי מרצון על נכסים המוחזקים על ידי ישראלים כגון כספים, רכוש, הון וכו' (להלן "נכסי חוץ") אשר ההכנסות בגינם לא דווחו עד כה בישראל ומכאן שלא שולם בגינם מס.
הוראת השעה מאפשרת לבצע גילוי מרצון אשר יקנה באותם מקרים חסינות מנקיטה בהליך הפלילי (במישור המס בלבד) וכן, יעניק הקלות במישור הגבייה – ריבית, הפרשי הצמדה וקנסות.
הוראת השעה הייתה בתוקף עד ליום 30.6.12 וכיום ניתן לה ארכה עד ליום 27.9.12.
לאחר המועד הנ"ל, לא יינתנו הקלות במסגרת הוראת שעה זו. יוער כי, הוראת השעה אינה חלה על גילויים וחשיפתם של כספים, רכוש והון המוחזקים בתוך מדינת ישראל.

רקע כללי

עד ליום 31.12.02, שיטת המס הנהוגה במדינת ישראל הייתה שיטת מס טריטוריאלית, לאור זאת, חלק גדול מהכנסות שהופקו בחו"ל ע"י תושבי ישראל לא נכללו בבסיס המס בישראל.
בעקבות תיקון 132 לפקודת מס הכנסה שנכנס לתוקף ביום 1.1.03 הפכה שיטת המס בישראל לשיטת מיסוי פרסונאלי, לפיה, "תושב ישראל" (יחיד ותאגיד) יחויב במס בישראל על כל נכסיו ללא קשר לשאלה היכן הופקו וצמחו או נתקבלו ההכנסות.

הפעלת הנוהל

הבקשה תכלול את העובדות הרלוונטיות ותוגש ללשכת מנהל רשות המיסים.
לאחר קליטתה, תעבור הבקשה בחינה מקדמית שמטרתה לקבוע האם אותו מקרה שפורט עונה על הקריטריונים המצוינים.
במתן הבקשה יש לכלול את מרב הפרטים הכוללים בין היתר את סכום ההון הצבור בחו"ל, סוגי ההכנסות שנצברו לאורך השנים, מקור ההון בחו"ל, רשימת התיעוד והמסמכים הרלוונטיים.
קיימת אפשרות לפניה אנונימית שתופנה ע"י ידי מנהל הרשות לפקיד השומה הרלוונטי, מייצג / ב"כ המבקש יוכל לקיים דיונים עם פקיד השומה לפי הוראת השעה לגילוי מרצון.

כיום, כדאי לנצל את ההזדמנות לפיה ניתן לקיים מו"מ אנונימי מול רשויות המס ולזכות בהקלות על פי הוראת שעה.