חנוכה, סופגניות, סילבסטר, חופשות ומה שביניהם

חודש דצמבר עתיר ימי חג, ובעוד הילדים מאושרים וההורים ממררים בגלל חופשת הילדים בחנוכה, וכאשר המועדונים אוגרים משקאות לקראת חגיגות הסילבסטר, שואלים המעסיקים (וגם העובדים) מהם ימי החג/חופשה אשר בגינם זכאי העובד להיעדר מעבודתו.

חגיגות הסילבסטר וראשית השנה האזרחית החדשה כבר מזמן אינם נחלתם של הנוצרים בלבד, ועובדים רבים, בני כל הדתות, מבקשים לחגוג חג זה.

השנה ערב הסילבסטר יוצא ביום ראשון כך שבהחלט אפשרי שעובדים רבים יבקשו להאריך את חופשת סוף השבוע. מה הדין לגבי עובדים אשר נדרשים לעבוד בערב הסילבסטר או ביום למחרת אך מעדיפים לבלות במקום.

ומה לגבי חופשת חנוכה? האם זכאים העובדים לחופשה בחנוכה?

נתחיל בכך שחג החנוכה אינו נמנה עם מועדי ישראל שנחשבים יום מנוחה, ולכן ימי החנוכה נחשבים למעשה ימי עבודה רגילים (כל עוד לא נקבע אחרת בחוזה העבודה ו/או בהסכמים הקיבוציים) והעובדים אינם זכאים לחופשה בגינם.

סעיף 6 לחוק חופשה שנתית מאפשר לכל עובד לבחור יום אחד בשנה בו הוא יכול לקחת חופשה לפי בחירתו (יום בחירה). מדובר בחריג לכלל לפיו המעסיק הוא שקובע את ימי החופשה.

יתרה מזאת, החוק מאפשר יום בחירה נוסף לבחירת העובד רק שיום זה יכול להיבחר מתוך רשימה סגורה הנמצאת בתוספת לחוק. ברשימה זו נמצאים חגי הדתות השונים וביניהם גם ערב ראשית השנה, קרי ערב הסילבסטר.

תשומת הלב כי חג החנוכה לא נכלל בתוספת לחוק.

ואולם – כדי שעובד יוכל להנות מפריבילגיה זו עליו להודיע למעביד על כוונתו לנצל יום חופשה זה 30 ימים מראש. לא הודיע העובד מבעוד מועד יאלץ לסמוך על טוב ליבו של המעסיק.

למעשה החוק מאפשר לעובד לקבוע מתי תהיה החופשה ואף לכפות על המעביד את יום החופשה ובלבד שיודיע למעסיק 30 ימים מראש. לעובד האפשרות לעשות כן לגבי 2 ימים שיבחר, האחד יכול להיות כל יום בשנה והשני מהרשימה אשר בתוספת לחוק.

בחודש דצמבר השנה נמצאים המועדים הבאים אשר מאפשרים לעובד לבחור יום חופשה בנוסף על יום הבחירה הכללי והם: ערב חג המולד, ערב ראשית השנה (סילבסטר), וצום י' בטבת.

להלן יובא נוסחו המלא של סע' 6 לחוק חופשה שנתית:

"(א)  החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה היא ניתנת, או במשך שנת העבודה שלאחריה.

(ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד לקחת יום אחד מן החופשה במהלך שנת העבודה שבעדה היא ניתנת במועד שיבחר ויום אחד נוסף באחד מהימים המנויים בתוספת, ואולם אין ברשימת הימים כאמור כדי לפגוע בהוראות סעיף 5, ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 ימים מראש לפחות.

 (ג)        שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בצו, להוסיף על רשימת הימים המנויים בתוספת".

הימים שבתוספת הינם כדלקמן:

"1.        צום גדליה; ערב יום הכיפורים; ערב חג הסוכות; הושענא רבה; צום עשרה בטבת (יום הקדיש הכללי); תענית אסתר; פורים; שושן פורים; ערב חג הפסח; ערב שביעי של פסח; חג המימונה; ל"ג בעומר; ערב חג השבועות; צום י"ז בתמוז; צום תשעה באב; ערב ראש השנה.

1א.      יום קורבן זבח פסח; חג הפסח; שביעי של פסח (חג המצות); חג השבועות; מועד החודש השביעי; יום הכיפורים; חג הסוכות; שמיני עצרת – כל אלה, במועדים שבהם הם נחגגים על ידי בני העדה השומרונית.

2.        ערב חג המולד; ערב ראשית השנה; ערב חג ההתגלות; ערב חג הפסחא; יום הבשורה; ערב עליית ישו השמיימה; ערב חג השבועות.

3.        ערב ראש השנה ההג'רית; ערב יום הולדת הנביא; עליית הנביא השמיימה (לילת אלאסרא ואלמעראג'); ערב חג הפסקת הצום (ערב עיד אלפיטר); ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא).

4.        ערב חג אלח'דר (אליהו הנביא); ערב חג הנביא שועייב (יתרו); ערב חג הנביא סבלאן; ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא).

5.        יום הזיכרון לעדה הצ'רקסית.

6.        חג הסיגד.

7.        יום האישה הבין-לאומי; יום הזיכרון לשואה ולגבורה; יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור (ערב יום העצמאות); יום ירושלים; אחד במאי; יום הניצחון על גרמניה הנאצית; יום פטירת הרצל; ראש השנה האזרחית.

8.        יום האזכרה הפרטית של חלל מערכות ישראל או של מי שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה – לגבי קרוב משפחתו של מי מהם; לעניין זה, "קרוב משפחה" – כמשמעותו בסעיף 4א לחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג-1963, או בסעיף 7ה לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, לפי העניין."

בהזדמנות זו נאחל חג חנוכה שמח, חג מולד שמח, ושנה אזרחית מוצלחת.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2017

פורסם בקטגוריה דיני עבודה | עם התגים , , | כתיבת תגובה

יום עיון בדיני עבודה – חידושי פסיקה

עורכי דין ומתמחים מוזמנים ליום עיון בדיני עבודה אשר יתקיים במוקד קריות של ועד מחוז חיפה בלשכת עורכי הדין

עורך דין יוסי חכם ממשרדנו ירצה בנושא של חידושי פסיקה בדיני עבודה

נשמח לראותכם

פורסם בקטגוריה דיני עבודה, הרצאות, כללי | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

תוספת שעות נוספות גלובלית – פירוט בתלוש השכר

מאת: עורך דין יוסי חכם

עורך דין יוסי חכם

עו"ד יוסי חכם

בשורת מאמרים קודמים ציינו כי בית הדין הארצי לעבודה הכיר באפשרות של מעסיק לסכם עם עובדו על תשלום של תוספת שעות נוספות גלובליות וזאת במקום תשלום מדויק של שעות נוספות בהתאם לחישוב ע"פ חוק שעות עבודה ומנוחה. מעסיק אשר פועל בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסיקה למעשה ממלא אחר חובת התשלום בעבור שעות נוספות גם באמצעות תוספת גלובלית. לקריאה נוספת לחצו: תוספת שעות נוספות גלובלית

השאלה שנבקש לענות עליה במאמר זה היא: האם חרף העובדה שניתן לסכם עם העובד על תוספת גלובלית יש צורך לציין בתלוש השכר את מספר שעות העבודה הנוספות שהעובד עבד. נזכיר כי חלק מהתנאים שנקבעו לעניין תוספת גלובלית היא שהתוספת פרופורציונלית לתשלום לו היה מחויב המעסיק אילו היה משלם לפי הדין.

הסיבה מדוע אין מדובר בסוגיה פשוטה הינה לאור הוראות חוק הגנת השכר אשר מחייבות מעסיק לציין בתלוש השכר: "תשלומים אחרים, נוסף על השכר הרגיל, לרבות גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית, פריון עבודה, דמי הבראה, דמי חופשה, דמי מחלה, תשלום על חשבון תגמול למשרת במילואים ויתרת תגמול כאמור, וכיוצא באלה; יש לפרט לגבי תשלומים כאמור בפסקה זו את סוג התשלום, את מספר היחידות שבעבורן שולם – אם הוא משולם לפי יחידות, ואת סכום התשלום".

נשאלת השאלה האם מהחובה לציין בתלוש השכר את מספר היחידות ואת סכום התשלום משתמעת החובה לפרט את שעות העבודה הנוספות והתשלום בגינם. לעניות דעתי אין צורך שכן מקום בו מסוכם על תוספת שעות נוספות גלובלית והדבר מצוין בתלוש הרי המעסיק יוצא ידי חובתו כאשר הוא מציין בבירור את סוג התשלום: "תוספת שעות נוספות גלובלית", את מספר היחידות – "1" תוספת גלובלית, ואת הסכום המשולם בגינה, לדוגמה 3,000 ש"ח.

יצוין כי לעניין זה פרסם משרד העבודה הנחיה: "הנחיית אכיפה- פירוט רישום השעות הנוספות בתלושי השכר במקרים של הסדר שכר כולל לשעות נוספות".

ההנחיה קובעת כי:

"במקום בו סוכם עם העובד על תשלום שעות נוספות בהסדר כולל (גלובלי), והתגמול עבור השעות הנוספות מופיע בתלוש בשורה נפרדת משכר היסוד, אין לראות עבירה או הפרה בכך שבתלוש לא מפורטים מספר השעות הנוספות וערכן. זאת בתנאי, שלעובד גישה חופשית לפנקס שעות עבודה, היינו נמסר לעובד דו"ח נוכחות בו מפורטות השעות הנוספות או שניתנה לו גישה ישירה לצפות ברישום שעות כאמור. יובהר כי על התגמול עבור השעות הנוספות, גם בהסדר כולל, לכסות את השעות הנוספות שבוצעו בפועל.
יובהר כי במקרה שבו מעסיק לא עמד באחד התנאים האמורים, תיאכף החובה לפרט בתלוש השכר את מספר השעות הנוספות, את ערכן באחוזים ואת הגמול המשולם עבורן".

מכאן משרד העבודה שם את הדגש על החובה לציין את התוספת הגלובלית בשורה נפרדת בתלוש השכר מחד ועל מתן גישה חופשית לעובד לדוח הנוכחות מאידך.

נציין כי ציון התוספת בשורה נפרדת משמעותי וחשוב גם מבחינה ראייתית וגם לאור הפסיקה שהכשירה תוספת גלובלית. אני לכשעצמי מסופק עד כמה הדרישה של נגישות העובד לדוח הנוכחות מתיישבת עם דרישות סעיף החוק לעניין הפירוט בתלוש (מבלי לגרוע מהחובה למסור לעובד דוח שעות לבקשתו, להנהיג שקיפות לגבי הדוח, ולגבי השלכות אחרות של אי מסירת הדוח), ואולם נכון יהיה שמעסיקים יהיו ערים לעמדת משרד העבודה, עמדה שיש לה השלכות לעניין נקיטה אפשרית של אמצעי אכיפה מינהליים והטלת עיצומים כספיים.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2017

 

פורסם בקטגוריה דיני עבודה | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

הרצאה בכנס סקירת שנת המשפט

בתאריך 23/11/17 יתקיים, כמיטב המסורת, כנס סקירת שנת המשפט המאורגן על ידי הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה בשיתוף עם ועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין.

במושב הפתיחה של הכנס ישתתף עורך דין יוסי חכם ממשרדנו.

המושב יעסוק במאבק ביוקר המחיה ובתפקיד המשפט.

נשמח לראותכם

פורסם בקטגוריה הרצאות, כללי | עם התגים , , , , , , , | כתיבת תגובה

תשלום עמלות לעובד לאחר סיום העבודה

האם זכאי עובד לקבל תשלום בגין עמלות עבור עבודה שביצע טרם סיים עבודתו בחברה כאשר התמורה התקבלה אצל המעסיק לאחר שהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים?

שאלה זו נדונה לאחרונה בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה אשר ניתן ביום 6/11/17 בתיק ע"ע 50359-02-16 צור נ' קמיל (פורסם בנבו).

בית הדין הארצי לעבודה קבע:

"ודוק, איננו שוללים באופן עקרוני כי עובד יהא זכאי לקבל עמלות לאחר סיום העסקתו בגין עבודה שבצע במלואה טרם סיום עבודתו, ואשר התמורה בעדן נתקבלה אצל המעסיק לאחר סיום עבודתו. שאלת זכאות זו צריכה להיות מוכרעת על פי דיני החוזים וההסכמות החוזיות בין הצדדים, הנלמדות ממכלול נסיבות העניין, הסכמים כתובים, ככל שקיימים, חילופי דברים, התנהגות, נוהג במקום העבודה ועוד. בהתאם לכך, ייתכנו מקרים בהם בהתאם לפרשנות החוזה תעמוד זכות מעין זו לעובד והכל בהתאם לתוכנה של ההסכמה החוזית (ראו: עע (ארצי) 530/09 ‏ ‏ סינטק מדיה בע"מ נ' אלדד סיידה [פורסם בנבו] (14.9.11, פיסקה 36) לצד זאת ייתכנו מקרים בהם בחינת אומד דעת הצדדים תביא לתוצאה שונה (ראו: ע"ע 10668-09-16 מורגנבסר –תדיראן [פורסם בנבו]). בהעדר כללים גורפים בעניין זה, הרי שכל מקרה יוכרע בהתאם לאומד דעת הצדדים בהתאם לנסיבות העניין. זאת ועוד. מוכנים אנו להניח – מבלי לפסוק שכן הסוגיה לא נידונה בפנינו – כי במקרה בו סוגיה זו לא הוסדרה במפורש – לכאן או לכאן – בתנאי העבודה, ולא מצאה את ביטוייה המפורש בהודעה מתאימה לעובד מראש אזי הנטל להוכיח הסכמה לתנאי העסקה זה או אחר יוטל על המעסיק מכוח סעיף 5א לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב – 2002. פועלה של העברת נטל זו יהא מקום בו כפות המאזניים נותרו מעויינות."

המסקנה המתבקשת מפסק הדין הינה שההכרעה בשאלה תיעשה על דרך פרשנות ההסכם והנסיבות, ומכאן כי קיימת חשיבות רבה לאופן בו מנסחים בחוזה העבודה או בהודעה לעובד את סעיף התמורה לעובדים המקבלים שכר בין היתר על בסיס עמלות. לאופן ניסוח הסעיף תהיה השפעה מן הסתם על שאלת הזכאות ועל אופן ביצוע ההתחשבנות לאחר סיום העבודה, התחשבנות אשר לעיתים אינה נוחה למעסיק.

תשומת הלב לחשיבות הקביעה החוזית ולהיפוך נטל ההוכחה על המעסיק מקום בו החוזה אינו מסדיר זאת במפורש.

טוב יעשו מעסיקים אם יקפידו על ניסוח סעיף התמורה בגין העמלות תוך התייחסות לשאלת הזכאות לאחר הפיטורים/התפטרות וכד'.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2017

פורסם בקטגוריה דיני עבודה | עם התגים , , , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

דרושים עורכי דין / עורכות דין

אנחנו מגייסים

למשרדנו אשר בקרית מוצקין דרוש/ה עורכ/ת דין לאחד או יותר מהתחומים הבאים:

דיני עבודה, משפט מסחרי, משפט אזרחי וליטיגציה

פורסם בקטגוריה דיני עבודה, משפט עסקי | סגור לתגובות על דרושים עורכי דין / עורכות דין

עדכון שכר המינימום

מאת: עורך דין יוסי חכם

עדכון נוסף לשכר המינימום אושר ע"י הכנסת כך שהחל מתאריך 1.12.2017 יעמוד שכר המינימום החודשי על הסך של 5,300 ש"ח.

כפי שעדכנו בעבר, ביום 3.12.2014 נחתם הסכם קיבוצי כללי בין נשיאות הארגונים העסקיים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה בדבר העלאת שכר המינימום. (להלן: "ההסכם הקיבוצי").

בעקבות ההסכם הקיבוצי, תוקן חוק שכר מינימום, תשמ"ז – 1987, והחיל את מדרג העלאת שכר המינימום הקבוע בהסכם הקיבוצי.

כביום 1.7.2016, שכר המינימום עלה לסכום של 4,825 ₪ בחודש, כשהשכר השעתי הועמד על 25.94 ₪ לשעת עבודה.

בנוסף  החל מיום 1.1.2017, עלה שכר המינימום ל – 5,000 ₪ בחודש, והשכר השעתי עמד על 26.88 ₪ לשעת עבודה.

החל מחודש דצמבר 2017 יעודכן שכר המינימום פעם נוספת ויעמוד כאמור על הסך של 5,300 ש"ח לחודש, ושכר המינימום השעתי יעמוד על 28.49 ש"ח.

נזכירכם כי יש להקפיד ולעדכן את תלושי השכר (ככל שאלו לא עודכנו על ידי בתי התוכנה ותוכנות השכר) ולציין בהם את גובה שכר המינימום המעודכן. נדגיש כי חובת ציון גובה שכר המינימום חלה לגבי כל העובדים ולא רק לגבי אלו שמשתכרים שכר מינימום.

נוסיף ונדגיש כי ישנם ענפים בהם מכוח צווי הרחבה והסכמים קיבוציים שכר המינימום הינו שונה וגבוה יותר משכר המינימום אשר נקבע בחוק. יש לתת את הדעת גם להסכמי העבודה השונים אשר נחתמו בארגון.

נזכיר ונציין כי אי תשלום שכר מינימום הינו עבירה פלילית וזאת בצד הסנקציות המינהליות (עיצומים כספיים) והסעדים האזרחיים העומדים לנפגע.

אנו מציעים כי מעסיקים יערכו בהקדם לשינוי.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2017

פורסם בקטגוריה דיני עבודה | עם התגים , , , , , | סגור לתגובות על עדכון שכר המינימום

הרצאה – זכויות יוצרים, דיני עבודה ומה שביניהם

בתאריך 29.11.17 בשעה 17:00 ירצה עורך דין יוסי חכם ממשרדנו ביום עיון אשר יעסוק בעילות התביעה בקניין רוחני ואשר יתקיים בבית הפרקליט של לשכת עורכי הדין.

ההרצאה של עו"ד יוסי חכם תעסוק בקשר שהין דיני עבודה לזכויות יוצרים ולשאלות משפטיות חשובות העולות בעניין.

פורסם בקטגוריה דיני עבודה, הרצאות, זכויות יוצרים | עם התגים , , , , , , , , , , , , | סגור לתגובות על הרצאה – זכויות יוצרים, דיני עבודה ומה שביניהם

הרצאה דיני עבודה

ביום 25.10.17 ירצה עו"ד יוסי חכם ממשרדנו בלשכת עורכי הדין בהרצאה בנושא נטל ההוכחה בדיני עבודה והחובות הרישומיות של המעסיק

קהל עורכי הדין מוזמן

 

פורסם בקטגוריה דיני עבודה, הרצאות | עם התגים , , , , , , , , | סגור לתגובות על הרצאה דיני עבודה

זכות להיעדרות מהעבודה כשבן/בת הזוג במילואים

בתאריך 3.7.17 נכנס לתוקף תיקון מס' 58 לחוק עבודת נשים, התשע"ז -2017 (להלן- "חוק"), אשר הוסיף את סעיף 7(6) לחוק הקובע כי עובדת רשאית להעדר מעבודתה במשך שעה אחת ביום בתקופה שבה בן זוגה שוהה בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות מילואים, התשס"ח-2008, ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים:

  1. תקופת המילואים של בן הזוג לא תפחת מחמישה ימים רצופים;
  2. לעובדת ילד שטרם מלאו לו 13 שנים הנמצא עמה;
  3. העובדת מועסקת במשרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתה;
  4. העובדת הודיעה למעסיקה על מימוש הזכות בהתאם לסעיף זה, והציגה לפניו אישור המעיד על שירות המילואים של בן זוגה.

חריגים:

  • עובדת אינה רשאית לממש זכות זו בימים בהם היא נעדרת מהעבודה בשל מימוש הזכות לשעת הורות, בהתאם לחוק (תקופה של ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה) או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין שעת הורות או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין קיצור שעות עבודתה בשל הורות.

ויובהר- ככל שהעובדת זכאית להעדר מעבודתה פחות משעה אחת ביום, אזי היא זכאית להיעדר מעבודתה ביתרת הזמן שבין ההסדר הנהוג במקום עבודתה כאמור ובין שעה אחת.

  • ראש רשות הבטחון רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי זכות זו לא תחול על חלק מעובדי אותה הרשות, בשל צורך מבצעי חיוני. אולם החלטה כאמור תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים ויהיה ניתן להאריכה בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת. לעניין זה, "רשות ביטחון" – שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר או הרשות הארצית לכבאות והצלה;

הבהרות חשובות:

  • זכותה של העובדת להיעדרות של שעה אחת היא החל מהיום הראשון לשירות המילואים.
  • זכות זו חלה גם על עובד שבת זוגו שוהה בשירות מילואים, בשינויים המחויבים.
  • ההיעדרות המותרת בהתאם לזכות זו היא נוסף על הפסקות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, ואין מנכים אותה משכר עבודה.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2017

פורסם בקטגוריה דיני עבודה | עם התגים , , , | סגור לתגובות על זכות להיעדרות מהעבודה כשבן/בת הזוג במילואים