מאת: עו"ד יוסי חכם
אין צורך להכביר מילים על חשיבותו של הליך השימוע ועל המשמעויות של פגמים בהליך זה.
במאמר זה מצאנו להדגיש את חשיבות התיעוד של הליך השימוע וזאת, בין היתר, על רקע פסקי דין שניתנו לאחרונה בבית הדין לעבודה.
אופן תיעוד השימוע ואופן עריכת פרוטוקול השימוע, מהווים למעשה ראיה משמעותית ממנה ניתן ללמוד האם הליך השימוע נוהל כדין. פרוטוקול השימוע ילמדנו, בין היתר, בפני מי נערך השימוע, מי היו הנוכחים בהליך, מה הטענות שהועלו בפני העובד, מה היו תשובות העובד, כיצד הסתיימה ישיבת השימוע ועוד.
אין להמעיט מחשיבות הפן הדיוני והאופן בו מתועד הליך השימוע, שכן לעיתים יש לנושא זה משמעות חשובה לגבי תוצאות ההליך המשפטי. כך לדוגמה נקבע ע"י ביה"ד הארצי לעבודה, לעניין חובת ההשתדלות של מעסיק למצוא לעובד עבודה חלופית קודם פיטוריו בנסיבות מיוחדות, כי: "מטבע הדברים ההחלטה הסופית אם קיים תפקיד חלופי רלבנטי ואם הוא מתאים לאיוש בידי העובד – בראי מארג שיקולים – מצויה בידי המעסיק, באשר בידו להעריך שיקולים אלה והשלכותיהם על מרקם יחסי העבודה, ולא על נקלה יתערב בית הדין בכך, אלא לאחר שישתכנע כי אכן אי הצעת התפקיד לעובד חורגת ממתחם פרורגטיבה ניהולית סביר. בשל ריסון זה, מקבל הפן הדיוני של החובה משנה תוקף, ובגדרו יש לבחון אם נערך הליך כן ורציני של בדיקת קיומו של תפקיד חלופי וזאת תוך שיתוף העובד ומתן הזדמנות לו להצביע על תפקידים חלופיים שהוא עשוי למצוא בהם עניין" (עע (ארצי) 67949-09-16 שמואל וגמן נ' י. ו. גליל הנדסה בע"מ)
פרוטוקול מסודר של הליך השימוע יכול לשמש ראיה מהותית בבואו לשכנע את בית הדין, מקום בו תוגש תביעה מאוחר יותר, כי המעסיק הקפיד למלא אחר חובותיו ו/או כי פעל בתום לב וכנדרש.
שאלה חשובה אשר מעסיקה מעסיקים רבים היא כיצד יש לתעד את הליך השימוע.
בפסק דין, אשר ניתן לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה, הלינה העובדת על כך שבמהלך השימוע לא נרשמו דברי הנוכחים ותשובותיה של העובדת, והפרוטוקול שצורף לכתב ההגנה נרשם רק בדיעבד ולא בזמן אמת, ואף לא נמסר לעובדת לאחר השימוע.
בית הדין דחה את טענות העובדת לגבי אופן ניהול הפרוטוקול וקבע:
"מעדותה של גב' מזרחי אנו למדים כי פרוטוקול השימוע נרשם על ידה, כאשר תוך כדי הישיבה היא הקלידה את דברי הנוכחים ומייד בתום השימוע הוסיפה למסמך את הדברים שנאמרו על ידה. עדותה של גב' מזרחי בהקשר זה היתה קוהרנטית ומהימנה, כאשר גם בהמשך עדותה חזרה ואמרה כי את הדברים שנאמרו על ידה בזמן אמת רשמה "במהלך השימוע, תוך כדי השימוע ומיד אחרי שהשימוע הסתיים" (עמ' 19 שורה 20).
15. כבר נפסק כי דרכי השימוע רבות ומגוונות ומשתנות בהתאם למכלול הנסיבות ובלבד שלעובד שעשוי להיפגע מההחלטה תינתן הזדמנות ראויה להשמיע את טענותיו בטרם תתקבל ההחלטה סופית בעניינו (ע"ע 1381/01 אורפז ואח' נ' עיריית בת ים ואח', [פורסם בנבו] מיום 26.12.04). אין בהכרח דרך אחת ויחידה לתעד את מהלך השימוע שנערך לעובד. ניתן להקליט את ישיבת השימוע ולאחר מכן לתמללו, ישנם מעסיקים שירשמו בעצמם את שנאמר על ידם ועל ידי העובד, אחרים יבקשו נוכחות של אדם נוסף אשר יערוך את הפרוטוקול וניתן גם לרשום דו"ח לאחר תום הישיבה ובלבד שדו"ח זה ירכז את הטיעונים שהעלו הצדדים במהלך השימוע כך שניתן יהיה להתרשם מה נטען כלפי העובד ומה היו תשובותיו, וזאת כדי שמלוא הנימוקים ירוכזו במסמך אחד שיעמוד לנגד עיניו של המעסיק בבואו לשקול את ניתוק יחסי העבודה.
16. במקרה דנן, אין כל ראיה המצביעה על כך כי הדברים שנרשמו בפרוטוקול אינם משקפים את דברי הנוכחים. התובעת עצמה לא פירטה בתצהיר או במהלך עדותה אילו טיעונים נאמרו על ידה או על ידי שאר הנוכחים ולא נרשמו בפרוטוקול. התובעת טענה אומנם באופן כללי ולקוני בסעיף 63 לתצהירה כי "טיעוני הצדדים לא תועדו בפרוטוקול במהלך השימוע", אולם מבלי לפרט ולו דוגמא אחת להשמטה כלשהי מדבריה או מדברי האחרים. התובעת גם לא פירטה האם נאמרו דברים כלשהם אשר כלל לא מצאו ביטויים בפרוטוקול, ולא הפנתה לאי-דיוקים בדברי הנוכחים. מדובר בפרוטוקול אשר הלכה למעשה מפרט את טענות הנתבעת כלפי התובעת וכן את תשובותיה של התובעת ואת הערות שאר הנוכחים בשימוע.
17. אשר על כן, לא שוכנענו כי נפל פגם באופן עריכת הפרוטוקול". (סעש (נצ') 22521-04-17 לירון כהן מזרחי – קלאב הוטל טבריה בע"מ)
בית הדין סוקר אופנים שונים של תיעוד ישיבות שימוע ובכלל זה על דרך הקלטה ותמלול מאוחר, על דרך רישום במהלך ישיבת השימוע וכד'. אופן התיעוד אינו העיקר אלא המהות והיא כי ניתן יהיה ללמוד מהתיעוד את טענות העובד כמו גם הערות המעסיק או משתתפים אחרים בשימוע.
מטבע הדברים כאשר ישיבת השימוע מוקלטת אזי כל הנאמר במהלך הישיבה מתועד למעשה, ואולם כאמור כל חובה להקליט (הגם שלדעתנו זו דרך התיעוד המומלצת) וניתן לתעד את השימוע גם בדרכים אחרות.
אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.
© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2019