משרד עורכי דין, נוטריונים ומגשרים
לקראת חג הפסח הבא עלינו לטובה ננצל הזדמנות זו לאחל לכל לקוחותינו וחברינו חג פסח שמח וכשר. שיהיה זה חג אביב מהנה ופורח.
פסח ידוע גם כחג החירות. נאחל לכולנו חירות פיסית, נפשית ומחשבתית. חירות לאהוב וחירות שיש בה דאגה לאחר.
ונקנח בקטע משירו של יענקלה רוטבליט – "מעבדות לחירות".
"יש משהו בי
כמו ירח מלא של ניסן
שקורא לי לקום
וחוזר וקורא כל הזמן
לצאת למסע שכולו סיכונים
לקראת שמץ סיכוי
לסוף דמיוני מאושר והזוי"
אז שתהיה לכולנו חופשה מדהימה, חג שמח וים של אושר.
הפייסבוק הפך כבר מזמן לא רק לרשת חברתית אלא גם לרשת של ביקורת חברתית וצרכנית. פעמים רבות אנשים אשר נפגעו מעסק זה או אחר משתפים בפייסבוק או בכל רשת חברתית אחרת, את חוויותיהם מאותו ספק או מאותה חנות או מסעדה.
לא אחת גולשים הגולשים מהבעת דעה שהינה לעתים לגיטימית לביקורת אשר פעמים רבות יכולה לעלות כדי לשון ברע והוצאת דיבה.
מקרה מפורסם אשר העלה את המודעות לנושא היה זה של אותה רוכשת אשר קיבלה, לטענתה, עודף שגוי בסופרמרקט והחליטה להתנקם במוכר על דרך העלאת פוסט זועם בפייסבוק. בפוסט שהעלתה ציינה את אי החזרת העודף כשיטה ולא כמקרה חד פעמי.
משכשלה התובעת להוכיח כי דבריה היו אמת (היא אף נדרשה להוכיח כי עושים זאת בסופרמרקט כשיטה) אזי נדחתה טענת הגנתה לאמת דיברתי ונקבע כי יש בפרסום משום הוצאת דיבה ולשון הרע.
בית המשפט הביע את דעתו על פרסום לשון הרע באינטרנט ואמר: "כאמור, המרשתת היא בגדר "כיכר העיר" החדש, בו מוצאים אנשים במה ודרור להתבטא בכל נושא העולה על רוחם. ברם, נראה כי טרם הופנם בציבור, מהו פוטנציאל הפגיעה באחרים שיש לפרסום במרשתת, ובהתאם לכך – החובה להפעיל ריסון עצמי על הפרסומים." (תא (די') 53154-09-12 גיל גור נ' נעמי אבידן)
בסופו של יום פסק בית המשפט לזכות התובע וחייב את הנתבעת לשלם פיצוי של 10,000 ש"ח, הוצאות משפט של 1,500 ש"ח ושכ"ט עו"ד של 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק. כך יוצא שהנתבעת שילמה סך כולל של 13,860 ש"ח בגלל פוסט בפייסבוק.
רוצה לומר – בפעם הבאה לפני שמשתפים פוסט בפייסבוק כדאי לחשוב גם על ההשלכות המשפטיות האפשריות של הפרסום, והאם אין בו משום הוצאת דיבה או לשון הרע.
אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.
© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2014
חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד-1993 קובע כי לעובד שלו או לבן זוגו הורה, זכאי לזקוף עד ששה ימי היעדרות בשנה בשל מחלת ההורה וזאת על חשבון ימי המחלה הצבורה שלו, ובלבד שבן זוגו הינו עובד ושלא נעדר מעבודתו מכוח זכאות לפי חוק זה.
אחד העיוותים שהיו בחוק היה זה אשר הקנה את הזכות רק באם מלאו להורה 65 שנים לפחות. רוצה לומר – לפי החוק בנוסחו הקודם, באם ההורה החולה הינו בן 64 אזי לא יכול היה העובד לנצל את ימי ההיעדרות כאמור.
נושא זה תוקן לאחרונה, ובתיקון לחוק אשר פורסם בתאריך 13.2.14 התבטלה הדרישה של גיל 65, והזכות ניתנת כיום ללא התחשבות בגיל ההורה.
תיקון נוסף לחוק הוא זה אשר מאפשר לעובד כיום לנצל גם חלקי ימים. במקרה כזה חלקי הימים יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובד באותו יום אילולא נעדר.
אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.
© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2014
דומה שאין יום בו לא שומעים על תמונה זו או אחרת אשר דלפה לאינטרנט או לאתרי סקס למיניהם כאשר התמונה מתעדת תמונות חושפניות או אף קיום יחסי מין. לא אחת תמונות אלו מועלות על ידי בן זוג לשעבר, חבר נבגד וכד'.
מגיפה זו אף חדרה לבתי הספר ובני נוער רבים מצלמים תמונות עירום ואף סרטונים המתעדים יחסי מין ומעבירים אותם בקבוצות ווטסאפ או מדיות דומות.
הכלים המשפטיים להילחם במעלה התמונות או מפרסמם התמצו עד לאחרונה במסגרת חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, אך אלו לא תמיד נתנו מענה מספק.
כך לדוגמה סע' 2(3) לחוק הגנת הפרטיות קובע כי "צילום אדם כשהוא ברשות היחיד" מהווה פגיעה בפרטיות. הבעיה מתעוררת כאשר מדובר בצילומים אשר נעשו בהסכמה, או אז אין מדובר בפגיעה בפרטיות.
מענה אפשרי לכך ניתן למצוא בסע' 2(4) לחוק הגנת הפרטיות הקובע כי "פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו" מהווה גם הוא פגיעה בפרטיות.
המחוקק מצידו לא נותר אדיש ובחודש ינואר 2014 התפרסם תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1988. התיקון לחוק הופך את פרסום התצלום לא רק לפגיעה בפרטיות אלא גם להטרדה מינית.
סע' 3(5א) החדש לחוק למניעת הטרדה מינית קובע כי הטרדה מינית תיחשב גם:
"פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום, ואולם במשפט פלילי או אזרחי לפי פסקה זו תהא זו הגנה טובה למפרסם אם מתקיים אחד מאלה:
א. הפרסום נעשה בתום לב, בשים לב לנסיבות הפרסום, תוכנו, צורתו, היקפו ומטרתו;
ב. הפרסום נעשה למטרה כשרה;
ג. יש בפרסום עניין ציבורי המצדיק אותו בנסיבות העניין, ובלבד שאינו כוזב, או שהוא הבעת דעה או ביקורת על בעל תפקיד ציבורי בקשר לתפקידו, והפרסום לא חרג מתחום הסביר לשם השגת מטרתו;
בפסקה זו, "תצלום, סרט או הקלטה" – לרבות עריכה או שילוב של כל אחד מהם, ובלבד שבנסיבות העניין ניתן לזהות את האדם;"
עוד תוקן החוק למניעת הטרדה מינית באופן הקובע כי מי שמטריד מינית באופן כאמור לעיל (באמצעות פרסום תצלומים המתמקדים במיניות) דינו כדין מי שפוגע במזיד בפרטיות זולתו ומכאן שהוא חשוף לעבירה פלילית שעונשה המקסימלי הינו- 5 שנות מאסר.
זה המקום להזכיר גם כי בתיקון משנת 2013 הועלה הפיצוי ללא הוכחת נזק, אותו ניתן לפסוק בגין הטרדה מינית והוא עומד כיום על 120,000 ש"ח. זאת בצד אפשרות לתבוע סכום דומה גם מכוח חוק הגנת הפרטיות.
תשומת הלב לכך כי נוסח החוק אינו מבדיל בין מי שמצלם למי שמפרסם ולכן העברת תמונות הלאה בהחלט יכולה להיחשב כפגיעה בפרטיות וכהטרדה מינית.
אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.
© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2014