תוספת שעות נוספות גלובלית חוקית

השאלה האם ניתן להסכים עם עובד שהתשלום עבור שעות נוספות ישולם באופן גלובלי ממשיכה להעסיק את בתי הדין לעבודה. שאלה זו קיבלה משנה תוקף לאחר חקיקתו של תיקון 24 לחוק הגנת השכר אשר מחייב מעסיקים לעקוב ולפקח אחר שעות עבודתם של העובדים.

פסק דין חדש של בית הדין האזורי בתל אביב (סע"ש 43864-11-12 מתאריך 20/6/15) חוזר ומאשר כי תוספת גלובלית יכולה להיות חוקית ותקינה בהתקיים שורה של תנאים.

בית הדין קבע כי ההלכה שנפסקה קודם לתיקון 24 בעניין אלון נ' בנק ישראל ממשיכה לעמוד בתוקפה:

"טרם תוקן חוק הגנת השכר נקבע כי מותר למעביד לשלם גמול שעות נוספות מידי חודש בעד מספר שעות נקוב ובלבד שהמוסכם לא יכלול גמול בעד שעות מעבר למותר לפי החוק, וזאת אף אם ידוע שלא תמיד יעבוד העובד את מלוא מכסת השעות הנוספות שבעדן הן שולמו (דיון מד/34-3 (ארצי) דור אלון – בנק ישראל [פורסם בנבו] ט"ז (1) עמ' 76. שם עמ' 79- 80).

סבורות אנו כי הלכה זו בעיינה עומדת ובלבד שנעשה פיקוח ורישום ע"י המעסיקה. לטעמנו אין כל מניעה לשלם שעות נוספות גלובליות לעובד לאחר התיקון לחוק הגנת השכר (תיקון מס' 24) ובלבד שנערך דו"ח נוכחות מסודר ואלו נרשמו בתלושי השכר.

לכן אם שולמו שעות נוספות גלובליות התואמות את הממוצע השנתי, אין בכך פגם."

בית הדין קובע מספר כללים אשר על המעסיק לעמוד בהם בכדי שקביעת תוספת גלובלית תהיה תקינה, והם:

א. עריכת מעקב ודו"ח נוכחות מסודר.

ב. רישום השעות בתלוש השכר.

ג. היות התוספת הגלובלית תואמת את הממוצע השנתי.

תשומת הלב כי יכול ובחודש מסוים לא תהיה התאמה בין התוספת הגלובלית לבין הסכום אשר היה אמור להיות משולם אילו התשלום חושב לפי שעות בפועל. ואולם בכדי לפסול את ההסדר יש להראות על סטיה של ממש:

"טבעו של גמול שעות נוספות גלובליות כי הוא מהווה הערכה של מספר השעות הנוספות שמבוצעות על ידי העובדים, לכן ייתכן כי בחודש מסוים לא יעבדו שעות נוספות אולם כל עוד לא בוצעו באופן משמעותי שעות עבודה מעל לשעות הנוספות המשולמות, אין מקום לפסיקת סכומים נוספים."

תשומת הלב כי הסכם תוספת שעות גלובלי ניתן לתקיפה משני כיוונים. מקום בו העובד לא נדרש לעבוד שעות נוספות כלל או שהיקף השעות אותו הוא נדרש לעבוד קטן בצורה ניכרת משווי התוספת, ניתן לטעון כי מדובר בתוספת פיקטיבית אשר מטרתה להתחמק מתשלום סוציאליות והפרשות לפנסיה ופיטורים על התוספת. זה המקום להזכיר כי תוספת גלובלית בגין שעות נוספות אינה חלק מהשכר הקובע לפיצויי פיטורים ולפנסיה (בהיעדר הוראה אחרת בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה אישי)

מצד שני מקום בו התוספת קטנה בצורה משמעותית מהממוצע של השעות הנוספות שמבצע העובד בפועל, יוכל העובד לתבוע השלמה בין התוספת הגלובלית לבין התובפת אשר הגיעה לפי חישוב בפועל.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2015

תביעת לשון הרע נגד מעסיק – איך (לא) להעביר ביקורת

מאת: עו"ד מרב חילו

עובדת שפוטרה מעבודתה כנציגת לקוחות בחברת פלאפון הגישה לבית הדין לעבודה תביעה לפיצוי בגובה 50,000₪ ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע כנגד פלאפון וכנגד מנהלה הישיר.

העובדת טענה כי סמוך לאחר פיטוריה, מנהלה הישיר זימן את צוות העובדים שעבד איתה ועדכן אותו בדבר פיטוריה, תוך פירוט הסיבות לפיטוריה, לטענתה המנהל הביע את מורת רוחו מאופן תפקודה וטען בפני העובדים שהעובדת פגעה בהם וזלזלה בהם, תוך שימוש בביטויים כמו: "זרקה זין" ו"דפקה את חבריה לצוות".

בית הדין קבע כי על אף שלא הוכח שהמנהל השתמש בביטויים בוטים כמו שטענה העובדת,  התבטאויות המנהל בפני העובדים היוו לשון הרע כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע. למרות קביעה זו, בית הדין דחה את התביעה נוכח זאת שקיימות למנהל הגנות בחוק. בית הדין קבע כי במקרה הזה המנהל דיבר אמת, וכי בדבריו היה עניין לציבור אליו הופנו הדברים שנאמרו, ציבור העובדים תחתיו. המנהל הפנה את דבריו רק לעובדי הצוות שבאחריותו ולא לכל עובדי החברה.

נקבע כי המנהל היה רשאי, ואף היתה זו אחריותו מתוקף תפקידו בחברה וכממונה על העובדים, לספק לעובדיו הסבר על פיטורי העובדת על מנת להרגיע את העובדים, להחזיר את השקט ולכוון את התנהגות העובדים להתנהגות הרצויה, בכך שיציג בפניהם מהי התנהגות שאינה מקובלת במקום העבודה. דבריו של המנהל היו סבירים לצורך השגת מטרותיו ולכן נאמרו בתום לב.

בית הדין קבע:

"כפי שהובהר לעיל, קיימת חשיבות לכך שמקום עבודה יהא נקי מחשש – מצד עובדים ומעסיקים כאחד – לומר את אשר על ליבם, בלא צנזורה עצמית ובלא עננה של חשש מתביעות תלויה מעליהם. מאידך, לא ניתן להתעלם מכך שדווקא במערכת של יחסי עבודה, פגיעה בשם הטוב עלולה להיות כואבת ומזיקה במיוחד. יש לשמור לפיכך על מידתיות הן בהתבטאויות, והן בפרשנות שתינתן לסעיפי החוק ודרך יישומם. בנסיבותיו של מקרה זה וכמפורט בהרחבה לעיל, שוכנענו כי המשיב רשאי היה, כממונה על צוות עובדים, לספר לעובדים האחרים כי המערערת פוטרה בשל בעיות משמעת ולהבהיר את החומרה שהמשיבה רואה בדרך התנהלותה; המשיב אף רשאי היה שלא להסתפק בדיווח "טכני" על כך שהמערערת נעדרה רבות בלא להודיע מראש ובכך שבשה את סדרי העבודה, אלא להבהיר כי התנהלות מסוג זה משליכה על עובדים נוספים, אינה חברית ואינה מקובלת בחברה. שוכנענו לפיכך כי גם אם בכל אחד מהפרסומים היו חלקים שהיוו "לשון הרע" כלפי המערערת – מתקיימות לגבי חלקים אלו ההגנות הקבועות בחוק כמפורט לעיל."

כפועל יוצא מניהול תקין, זכותו וחובתו של מנהל להעיר לעובדיו ולבקר את התנהלותם. על מנת להעביר ביקורת על עובדים מבלי שתיחשב לשון הרע חשוב שהדברים יאמרו בתום לב, שיהיו מופנים רק לציבור הרלבנטי, שתהיה זו חובתו של המנהל לומר את הדברים מתוקף תפקידו וכממונה על העובדים.

עע (ארצי) 46548-09-12 לירן אבידן נ' פלאפון תקשורת בע"מ

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2015

חדש – הושק מאגר מידע על מדגמים

מאת: עו"ד דוד שולחני

מדגם רשום הינו זכות קניינית ממשפחת זכויות הקניין הרוחני, במסגרתה מוענקת לבעל המדגם הגנה על עיצוב מוצר תעשייתי חדש או מקורי. זכות זו נועדה בעיקרה להקנות לבעל המדגם הרשום בלעדיות על השימוש במדגם.

ביום 10.06.15, הודיעה רשות הפטנטים על השקת מאגר מידע של מדגמים שהותרו לפרסום. המאגר מפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

עד להשקת המאגר, נאלץ ציבור המבקשים להגיע פיזית למשרדי הרשות בירושלים בכדי לבצע חיפוש במאגר המדגמים. המאגר החדש, שהינו מקוון, מאפשר עיון בדמויות המדגם ובפרטיו בצורה פשוטה ונוחה. לדברי הרשות, מאגר המידע מתעדכן באופן רציף ומכיל את המידע העדכני של המדגמים שנרשמו בישראל והותרו לפרסום לפי סעיף 35(1) לפקודת הפטנטים והמדגמים ולפי תקנה 58 לתקנות המדגמים.

המידע באתר ניתן לאיתור בעברית ובאנגלית באמצעות מאפיינים שונים כגון שם הבעלים, שם מיופה הכח, מספר המדגם, שם המדגם, סוג המדגם, תאריך ההגשה או פרטי דין הקדימה. תוצאות החיפוש כוללות, בין היתר, את דמויות המדגם ונסח המדגם. המאגר זמין בקישור הבא: http://designsearch.justice.gov.il.

 אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2015

העלאת מס רכישה למשקיעים

מאת: עו"ד גלית אבוחצירא

לאחרונה משרד האוצר הורה על העלאת מס הרכישה על דירות להשקעה, זאת כחלק מניסיונותיו להתמודד עם משבר הדיור ולשם ריסון הביקושים לדירות להשקעה.

כניסתו לתוקף של תיקון מס' 81 לחוק מיסוי מקרקעין הוקדמה באופן פתאומי, בכשבוע ימים מהמועד המתוכנן, מחשש כי בתקופה זו יסתערו המשקיעים על הדירות הפנויות, המהוות היצע מוגבל, כך שלא יוותרו דירות עבור מחוסרי הדיור והזוגות הצעירים.

ע"פ ההוראות החדשות שתוקפן החל מיום 24.6.15 ועד ליום 31.12.2020 (הוראת שעה לכחמש שנים) כל מי שרוכש דירת מגורים שאינה דירתו היחידה, ישלם מס רכישה גבוה יותר מזה שהיה הנהוג עד עתה (5%-7%) ע"פ מדרגות מס חדשות שנקבעו :

על חלק השווי שעד 4,800,605  ₪ יחול מס רכישה בשיעור של 8% ועל חלק השווי העולה על סכום זה יחול מס רכישה בשיעור של 10%.

יוער כי מדרגות אלה רלוונטיות גם לרוכשי דירות מגורים שאינם תושבי ישראל, הגם שזו דירתם היחידה בישראל.

ספק בעיני אם יש בכוחו של מהלך זה לבדו להשפיע על השוק כך שיצמצם את פלח המשקיעים המוערך כיום בכ-25% מכלל רוכשי הדירות, שכן פלח זה מתאפיין לרוב באיתנות כלכלית.

מאידך, ממילא צפויים מהלכים נוספים של הממשלה להפחתת מחירי הדירות ולהגדלת ההיצע של דירות למגורים ועל כך יש להתעדכן מפעם לפעם.

  אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2015

הרצאה בדיני עבודה

בתאריך 20.7.15 ירצה עורך דין יוסי חכם ממשרדנו בהשתלמות לחשבי שכר מבית טסטמי בנושא חידושים בדיני עבודה.

תוכנית ההשתלמות (יתכנו שינויים בסדר ההרצאות):

08:30 –    9:00    התכנסות  ורישום

09:00 –   9:30    פתיחה ועדכונים  –   עמי ברגמן , מנכ"ל עוקץ מערכות

09:30 – 11:15    דיני עבודה   – מרצה: עו"ד יוסי חכם

  • עדכוני חקיקה ופסיקה, שאלות ותשובות.

11:15 – 11:45    הפסקה וכיבוד קל

11:45 – 15:00     סוגיות במיסוי וגמל – מרצה : רו"ח אייל מנדלאוי

ניתן להירשם להשתלמות באתר טסטמי

 

עו"ד יוסי חכם מונה כחבר בועד המרכזי של לשכת עורכי הדין

ברכות לעו"ד יוסי חכם ממשרדנו אשר מונה על ידי ועד מחוז חיפה להיות חבר מועצה הארצית של לשכת עורכי הדין וכן חבר בועד המרכזי של לשכת עורכי הדין.

הועד המרכזי הוא המוסד המבצע של של לשכת עורכי הדין, ובידו כל סמכויות הלשכה שלא יוחדו בחיקוק למוסד אחר ממוסדותיה, והוא למעשה הגוף הניהולי החשוב והמרכזי של לשכת עורכי הדין.

עו"ד חכם מילא שורה של תפקידים בלשכת עורכי הדין כאשר האחרון שבהם היה יו"ר ועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין.

עו"ד יגאל דנינו מונה ליו"ר ועדת תעסוקה

ברכות חמות לעורך דין יגאל דנינו ממשרדנו אשר מונה לשמש כיו"ר ועדת תעסוקה לפי חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949.

יו"ר הועדה הינו מי אשר כשיר להתמנות כשופט שלום והוא ממונה על ידי שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הביטחון.

החוק אוסר פגיעה בעובד על רקע קריאתו לשירות מילואים וקובע, בין היתר, מגבלות על פיטורי עובד אשר נקרא לשירות מילואים.

סמכויות ועדת התעסוקה נקבעו בסע' 21 לחוק והן מקנות לוועדה את היכולת להורות על ביטול פיטורים והחזרה לעבודה של עובד אשר פוטר בניגוד לחוק, וכן לחייב מעסיקים בתשלום פיצויים לעובד שפוטר בניגוד לדין.