תגית: אחריות מנכ"ל

החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, תשע"ב – 2011 – פרשנותו וישומו

ביום 19.12.11 פורסם חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב – 2011 (להלן: "החוק"), אשר מטרתו להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה הן בקרב מעסיקים בכלל והן בקרב קבלנים נותני שירות בפרט (חברות שמירה, אבטחה וניקיון וחברות הנותנות שירותי הסעדה לעובדי מזמין השירות – תוספת ראשונה לחוק). בתאריך 19.6.12 – נכנס חוק זה לתוקף.

החוק מסדיר הוראות מחמירות, אשר מטילות אחריות (הן בפן האזרחי והן בפן הפלילי) וסנקציות (עיצומים כספיים וקנסות) בגין הפרת חוקי עבודה לא רק על המעסיק ו/או קבלן השירות, אשר הינו המעסיק הישיר של העובד, אלא אף על מזמין השירות, הגם שאין הוא בגדר מעסיק של עובדי הקבלן המספק את השירותים, הכל כפי שיפורט בהמשך. החוק אף מאפשר להטיל אחריות אישית על מנכ"ל החברה הקבלנית ומנכ"ל מזמין השירות בהתקיים תנאים המפורטים בו.

הליך מנהלי – הטלת עיצום כספי על המעביד

המסלול הראשון המעוגן בחוק ואשר נועד להבטיח אכיפה מוגברת של חוקי העבודה הינו מסלול מנהלי של הטלת עיצומים כספיים על כלל המעבידים (ולאו דווקא על מעסיקים שהם קבלני שירות).

בהתאם למסלול זה במקרה בו בוצעה הפרה של אחד מחוקי העבודה (כמפורט בתוספת השנייה לחוק) תישלח למעביד הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (להלן: "הודעה על כוונת חיוב") (סעיף 5 לחוק). בהודעה  יפורטו, בין היתר, המעשה המהווה את ההפרה ומועדו, סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו וזכותו של המעביד לטעון את טענותיו לפני קבלת ההחלטה הסופית בדבר הטלת העיצום. למעביד קיימת במקרה זה זכות לטעון טענותיו בכתב תוך 30 יום ממועד מסירת ההודעה (סעיף 6 לחוק). לאחר שהממונה (מפקח עבודה בכיר מטעם משרד התמ"ת) ישקול את טענות המעביד, יחליט באם להטיל על המעביד עיצום כספי. במסגרת הפעלת שיקול הדעת רשאי הממונה להפחית את סכום העיצום, אך התקנות בנושא זה טרם הותקנו (ראה סעיף 7 לחוק).

לממונה קיים שיקול דעת לפיו יש באפשרותו לנקוט בהליך פחות דרסטי כנגד המעביד המפר והוא משלוח התראה מנהלית במקום הודעה על כוונת חיוב (ראה סעיף 15 לחוק). בהתראה המנהלית יפרט הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למעביד כי עליו להימנע מהמשך ביצועו, ויידע אותו על זכותו לבקש את ביטול ההתראה ועל משמעות המשך ההפרה. כאמור, למעביד קיימת הזכות להגיש בקשה בכתב בדבר ביטול ההתראה תוך 30 יום מהטעם שלא ביצע את ההפרה או מהטעם שהמעשה שביצע כמפורט בהתראה אינו מהווה הפרה. עם זאת במידה והמעביד יתעלם מההתראה וימשיך להפר את חוקי העבודה שפורטו בתוספת השנייה לחוק ו/או יחזור ויפר את חוקי העבודה במהלך שנתיים ממועד מסירת ההתראה, הרי שיוטל עליו עיצום כספי בשיעור מוגדל בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק.

בנוסף מטיל המחוקק אחריות אישית על מנכ"ל התאגיד שהוא מעביד בגין אי מניעת ההפרות ו/או אי פיקוח ו/או אי נקיטה באמצעים הסבירים למניעת הפרה בידי התאגיד (ראה סעיף 14 לחוק). במקרה של הפרה רשאי הממונה לשלוח למנהל הכללי התראה ולפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים בידי התאגיד להפסקת ההפרה או למניעת הישנותה. במידה ומנכ"ל לא ינקוט אמצעים כאמור בהתראה, חזקה שהפר את חובתו לפי החוק, וניתן להטיל עליו באופן אישי תשלום של עיצום כספי. ברם המנהל יהיה מוגן מהטלת אחריות אישית, אם יוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו עפ"י החוק.

סעיף 13 לחוק קובע, כי תשלום עיצום כספי לפי חוק זה לא יגרע מאחריותו הפלילית של מעביד בשל ההפרה, ובמידה והוגש נגד מעביד כתב אישום בשל אותה הפרה, לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי חוק זה, ואם שילם המעביד עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם.

יצוין, כי החוק מבדיל בין סוגים שונים של ההפרות בגינם יוטל על המעביד עיצום כספי בשיעור שונה, לפי המפורט להלן (ראה סעיף 3 לחוק):

(1)  בשל הפרה לפי חלק א' לתוספת השנייה (הפרות הנוגעות להיעדר אישורים ו/או פרוצדורה ניהולית) – 5,000 ₪, ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית – 2,500 ₪;

(2)  בשל הפרה לפי חלק ב' לתוספת השנייה (הפרות של חוקי עבודה בסיסיים כגון חופשה שנתית, תשלום שעות נוספות, אי מסירת הודעה בדבר תנאי עבודה וכד') – 20,000 ₪, ולגבי יחיד – 10,000 ₪;

(3)  בשל הפרה לפי חלק ג' לתוספת השנייה (הפרות חמורות כגון העבדה בשעות נוספות ו/או במנוחה שבועית ללא היתר, אי תשלום שכר מינימום ו/או אי ביצוע תשלומים בגין פנסיה) – 35,000 ₪, ולגבי יחיד – מחצית הסכום.

סעיף 4 קובע תוספת של 50% מגובה העיצום הכספי בגין הפרה נמשכת לכל יום שבו נמשכת ההפרה, וכפל עיצום כספי – בגין הפרה חוזרת שבוצעה ע"י המעביד בתוך שנתיים מהפרה קודמת שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. כמו כן קובע סעיף 12 לחוק, כי על גבייתו של העיצום הכספי תחול פקודת המסים (גבייה).

לצורך שקיפות פעילותו ושיקול דעתו של הממונה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התמ"ת שמו ופרטיו של המעביד המפר (למעט אדם יחיד), דבר הטלת העיצום וגובהו, מהות ההפרה ונסיבותיה (סעיף 17 לחוק).

הערר על החלטת הממונה עפ"י פרק זה ניתן להגיש לועדת ערר תוך 14 ימים מיום שנמסרה (סעיף 18 לחוק); ערעור על החלטת ועדת הערר ניתן להגיש לבית הדין האזורי לעבודה תוך 45 ימים (סעיף 21 לחוק). לצורך הגשת ערעור על פסק הדין של בית דין אזורי יש לבקש רשותו של בית הדין הארצי.

הטלת אחריות על מזמין שירות

הטלת עיצום כספי על מזמין שירות (סעיף 16 לחוק):

קבלן שירות הוא מי שעיסוקו במתן שירות בתחום שמירה, אבטחה, ניקיון והסעדה, באמצעות עובדיו אצל זולתו. מזמין שירות הוא מי שמקבל שירות מקבלן, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית.

בשונה מהוראות המטילות אחריות מנהלית על מעסיקים ו/או קבלני שירות, הרי שהליך מנהלי שיינקט כנגד מזמין שירות כולל שלב נוסף לפיו במקביל למסירת דרישת תשלום לקבלן בשל הפרה עפ"י התוספת השלישית שבחוק, תינתן למזמין שירות התראה בכתב לתיקון ההפרה או לביטול החוזה עם קבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההתראה.

במידה ולא תוקנה ההפרה או לא פעל מזמין שירות בתום לב לביטול החוזה ולחילוט ערובה שנתן הקבלן בתוך התקופה האמורה, ימסור הממונה למזמין השירות הודעה על כוונת חיוב, ויחולו לגבי מזמין השירות הוראות החוק בדבר הטלת עיצום כספי בשינויים המחויבים.

אחריות אזרחית של מזמין שירות

החידוש של החוק הינו בכך שהוא מאפשר עילת תביעה ישירה של עובדי הקבלן נגד מזמין השירות הגם שהוא אינו מעסיקם ולמרות שלא מתקיימים ביניהם יחסי עובד ומעביד.

היקף הטלת האחריות על מזמין שירות הינו מצומצם מהיקף האחריות המוטל על הקבלן במובן זה שהמחוקק מסדיר תנאים מוקדמים להחלת הליך זה והגנות משמעותיות שעומדות למזמין השירות. זאת ועוד, רשימת ההפרות בגינן תוטל אחריות על מזמין השירות בתוספת שלישית לחוק הינה קצרה ומוגבלת יותר מרשימת ההפרות שבגינן תוטל אחריות על הקבלן.

סעיף 25 לחוק מסדיר תנאים מצטברים אשר בהתקיימותם תחול על מזמין השירות אחריות אזרחית בגין ההפרות עפ"י התוספת השלישית לחוק וצווי הרחבה, לפי פירוט כדלקמן:

(1)   השירות ניתן אצל מזמין השירות באמצעות 4 עובדים לפחות (בין אם מדובר בעובדים המועסקים בידי אותו קבלן או קבלנים שונים);

(2)   השירות ניתן במהלך תקופה של שישה חודשים לפחות, באופן קבוע ורציף;

(3)   נמסרה הודעה למזמין השירות (אם באמצעות העובד שפנה לקבלן בכתב בדרישה למלא את החובה, ומסר למזמין השירות הודעה בכתב ולפיה מסר לקבלן את הדרישה האמורה ו/או באמצעות מפקח עבודה שמסר כי יש לו מידע לפיו הקבלן לא מילא את החובה כלפי עובדו), והחובה לא מולאה בידי הקבלן עד תום 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

בהתאם לסעיף 26 לחוק חלה על מזמין השירות החובה לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע פגיעה בזכויות עובדים של הקבלן המועסקים אצלו, ולשם כך עליו לקבוע דרך יעילה במקום העבודה למסירת הודעה על פגיעה ולבירור המידע שבהודעה, ויידע את עובדיו של הקבלן בדבר דרך זו. במידה ולא קבע מזמין השירות דרך למסירת הודעה או לא יידע את עובדיו של הקבלן בדבר דרך זו, תחול עליו אחריות אזרחית כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו, אף אם לא נמסרה לו הודעה בדבר ההפרה ע"י העובד.

סעיף 27 לחוק מסדיר תנאים אשר בהתקיימותו של אחד מהם יקומו למזמין השירות הגנות, כפי שיפורט להלן:

(1)       הפרת החובה תוקנה במלואה;

(2)       מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך (מי שקיבל תעודת הכרה ע"י משרד התמ"ת עפ"י הוראות החוק וכל עוד לא הותקנו התקנות בעניין זה – רואה חשבון) ועם גילוי הפרה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב;

(3)       מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד הפרת החובה, ולפיהן קוימה החובה בידי הקבלן.

יחד עם זאת קובע המחוקק, כי בחוזה בין מזמין השירות לבין הקבלן חובה לפרט בכתב רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו וכן עלות השכר המינימלית, הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח, והתחייבות של מזמין השירות לתשלום בסכום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית והעלויות הנוספות, וכן עלות השכר המינימלית שלא תהיה פחותה מערך שעת עבודה כפי שיקבע השר בתקנות (סעיף 28 לחוק). במידה ויחתום מזמין השירות על חוזה אשר אינו כולל את מלוא הנתונים כאמור לעיל, יחויב באחריות אזרחית בשל ההפרות הנ"ל ואף לא יחולו עליו התנאים המוקדמים להטלת האחריות עפ"י סעיף 25 (4 עובדים לפחות, רצף עבודה של 6 חודשים ומסירת הודעה בדבר ההפרה של הקבלן) ולא יחולו עליו גם ההגנות הקבועות בסעיף 27. חתימה על חוזה שאינו עומד בדרישות סעיף זה אף תהווה עבירה פלילית, אשר גם מנהלו הכללי של מזמין השירות עלול לחוב בגינה באחריות אישית, כפי שיפורט להלן.

אחריות פלילית של מזמין שירות

כפי שצוין לעיל, חתימה על הסכם שאינו עומד בתנאי סעיף 28 לחוק (פירוט רכיבי שכר, שכר מינימום וכד') מהווה עבירה פלילית מצידו של מזמין שירות (סע' 31 לחוק). החוק מוסיף וקובע, כי מנהל כללי של תאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת העבירה האמורה, ועל המפר חובה זו תחול אחריות פלילית. במידה ובוצעה עבירה זו ע"י תאגיד של מזמין השירות, חזקה היא שהמנהל הכללי של התאגיד הפר את חובתו לפי סעיף זה, אך המנכ"ל יהיה מוגן רק באם הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

סעיף 32 לחוק מעגן אחריות פלילית על מנכ"ל המזמין השירות בקובעו, כי עם קבלת התראה על ביצוע ההפרה ע"י הקבלן, חובה על מנכ"ל באופן אישי לפעול       לתיקון ההפרה או לפעול בתום לב לביטול החוזה של התאגיד עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן. גם כאן מפעיל המחוקק סנקציה על המנכ"ל לפיה במידה ולא תוקנה ההפרה בידי הקבלן או לא פעל התאגיד בתום לב לביטול החוזה עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, חזקה היא שהמנהל הכללי של התאגיד הפר את חובתו לפעול כאמור בהתראה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

סעיף 33 לחוק מטיל על מזמין שירות אחריות פלילית לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות בידי קבלן בהתאם לרשימה מצומצמת, כגון עבירות על חוק הגנת השכר, חוק עבודת נוער, חוק שכר מינימום וחוק שעות עבודה ומנוחה.

סעיף זה מחיל הגנות על מזמין השירות מפני אחריות פלילית בגין עבירות הנ"ל בהתקיים אחד מהתנאים כמפורט להלן:

(1)  הוא עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו;

(2)  הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד ביצוע העבודה, ולפיהן קיים הקבלן את חובתו;

(3)  מעשה העבירה תוקן במלואו;

(4)  מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, ועם גילוי הפרה המהווה עבירה לפי סעיף זה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל ההפרה.

אחריות עובד ברשות ציבורית

סעיף 35 לחוק קובע, כי בידי הממונה קיימת הסמכות לשלוח לרשות ציבורית התראה בגין עבירה עפ"י רשימת העבירות שבתוספת השנייה לחוק, לפיה על הרשות לפקח על נקיטת אמצעים להפסקת ההפרה או למניעת הישנותה. במידה ולא תתוקן ההפרה, יראו את העובד האחראי ברשות הציבורית כמבצע עבירה פלילית, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

הפרת חיקוקים עפ"י התוספת השלישית לחוק תגרור אף היא לחיובה של הרשות באחריות פלילית, אלא אם כן הרשות פעלה לתיקון ההפרה ו/או פעלה בתום לב לביטול החוזה עם הקבלן ו/או פעלה לחילוט הערובה שנתן הקבלן, ובמידה וההפרה לא תוקנה – יהיה העובד האחראי מטעם הרשות מוגן באם הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא חובתו (סעיף 36 לחוק).

סעיף 37 לחוק מטיל אחריות פלילית על רשות ציבורית במידה וכמזמין שירות לא ביצעה פיקוח ו/או לא עשתה כל שניתן למניעת חתימה על חוזה עם קבלן אשר אינו כולל פירוט רכיבי השכר ו/או עלות השכר המינימלית וכד'. עם זאת עובד אחראי מטעמה יהיה מוגן מהטלת האחריות באם הוכיח, כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

בודק שכר עבודה מוסמך

החוק מביא לעולם מקצוע חדש והוא – בודק שכר. הואיל והנושא לרבות התנאים ותהליך ההכשרה אמורים להיות מוסדרים בתקנות שטרם הותקנו נקבע שעד אז יהיה מוסמך לבצע בדיקות שכר רואה חשבון אשר יצטרך לערוך בדיקות תקופתיות לפחות אחת לתשעה חודשים לגבי 10% מהעובדים לפחות.

הוראות נוספות

סעיף 49 לחוק אוסר בין היתר על תשלום העיצום הכספי שהוטל על אחר, והוראה ו/או התחייבות לתשלום ו/או שיפוי במסגרת החוזה בין קבלן למזמין שירות תהיה בטלה.

כמו כן אוסרת הוראה זו על ביטוח אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי חוק זה, והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור – בטלה.

תניה בחוזה בין מזמין שירות לקבלן הקובעת שיפוי של מזמין השירות או תשלום לו בשל חבותו לפי חוק זה, אין לה תוקף.

התוספת השנייה

חלק א'

(1)       ניהול פנקס חופשה לפי סעיף 26 לחוק חופשה שנתית;

(2)       ניהול פנקס שעות עבודה לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(3)       איסור העבדת נער בלא בדיקה רפואית או אישור רפואי, לפי סעיפים 11, 11א ו-12 לחוק עבודת הנוער;

(4)       איסור קבלת נער לעבודה בלא הדרכה בבחירת מקצוע, לפי סעיף 18 לחוק עבודת הנוער;

(5)       איסור העבדת נער בלא פנקס עבודה, לפי סעיף 28 לחוק עבודת הנוער;

(6)       ניהול פנקס לפי סעיף 31 לחוק עבודת הנוער;

(7)       התניית הזמנת הופעה או פרסומת שבה אמור לעבוד ילד בקבלת היתר להעבדה, לפי סעיף 33ד(ב) לחוק עבודת הנוער;

(8)       קביעת תקנון לפי סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998;

(9)       הצגת מודעה לפי סעיף 6ב לחוק שכר מינימום;

(10)      איסור דרישת פרופיל צבאי לפי סעיף 2א(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988;

(11)      איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית, בניגוד להוראות סעיף 8 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988;

(12)      איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או הפניה להכשרה מקצועית, בניגוד להוראות סעיף 11 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;

(13)      איסור דרישת מידע גנטי או ביצוע בדיקה גנטית מעובד, לפי סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000;

(14)      מתן הפסקות לעובד לפי סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה, או בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 23 לחוק האמור;

(15)      מתן הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים לפי סעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(16)      מתן הפסקה בין ימי עבודה לפי סעיף 21 לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(17)      איסור העבדת עובד במשמרות בעבודת לילה רצופה לפי סעיף 22 לחוק שעות עבודה ומנוחה, שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 23 לחוק האמור;

(18)      איסור העבדת עובדת מהחודש החמישי להריונה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית בלא אישור רפואי או שלא בהתאם לתנאי האישור הרפואי ובלא הסכמתה, לפי סעיף 10(א) ו-(ב) לחוק עבודת נשים;

(19)      איסור העבדת עובדת שילדה במשך ארבעה חודשים שלאחר חופשת הלידה בעבודת לילה או במנוחה השבועית בלא הסכמתה, לפי סעיף 10(ג) לחוק עבודת נשים.

חלק ב'

(1)       מתן חופשה שנתית לפי פרק שני לחוק חופשה שנתית;

(2)       תשלום דמי חופשה לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק חופשה שנתית;

(3)       תשלום פדיון חופשה לפי סעיף 13 לחוק חופשה שנתית;

(4)       איסור העבדה בשעות נוספות או במנוחה השבועית שלא בהתאם להוראות היתר שניתן לפי הפרק הרביעי לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(5)       תשלום גמול שעות נוספות לפי סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(6)       תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית לפי סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(7)       איסור העבדת צעיר או מי שמלאו לו 18 שנים, ושחל עליו חוק לימוד חובה, התש"ט-1949, בשעות הלימודים לפי סעיף 2(ב1) לחוק עבודת הנוער או בלי שנמסרה למעביד הודעה לפי סעיף 28א לחוק עבודת הנוער;

(8)       איסור העבדת ילד שטרם מלאו לו 15 שנים בהופעה או בצילומים, שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 4 לחוק עבודת הנוער;

(9)       מתן הפסקאות לנער לפי סעיף 22 לחוק עבודת הנוער;

(10)      איסור העבדת נער הלומד לימודי ערב בשעות לפי סעיף 23(א) לחוק עבודת הנוער;

(11)      איסור ניכוי שעות היעדרות ללימודי ערב משכרו של נער לפי סעיף 23(ב) לחוק עבודת הנוער;

(12)      איסור העבדת נער בעבודת לילה שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 25 לחוק עבודת הנוער;

(13)      מתן אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד-מעביד, לפי סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001;

(14)      מסירת הודעה על תנאי עבודה או על שינוי בתנאי עבודה לפי סעיפים 1 עד 3 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002;

(15)      מסירת תלוש שכר לפי סעיף 24 לחוק הגנת השכר;

(16)      איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד לפי סעיף 25 לחוק הגנת השכר;

(17)      איסור העבדת עובדת או עובד בחופשת לידה לפי סעיף 8 לחוק עבודת נשים, לרבות כפי שהוחל בסעיף 9ג לחוק האמור;

(18)      איסור חיוב עובד של קבלן כוח אדם בתשלום לפי סעיף 12 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.

חלק ג'

(1)       איסור העבדה בשעות נוספות שאינה מותרת או בלא היתר, לפי סעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(2)       איסור העבדה במנוחה השבועית בלא היתר לפי סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(3)       איסור העבדת נער מתחת לגיל המותר לפי סעיפים 2, 2א ו-7 לחוק עבודת הנוער;

(4)       איסור העבדת ילד שטרם מלאו לו 15 שנים בהופעה או בצילומים, בלא היתר לפי סעיף 4 לחוק עבודת הנוער;

(5)       איסור העבדת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער;

(6)       איסור העבדת נער במנוחה השבועית לפי סעיף 21 לחוק עבודת הנוער;

(7)       איסור העבדת נער בעבודת לילה בלא היתר לפי סעיף 24 לחוק עבודת הנוער;

(8)       העברת סכומים שנוכו, לפי סעיף 25א לחוק הגנת השכר;

(9)       איסור הלנת שכר לפי סעיף 52ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר;

(10)      תשלום שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום;

(11)      תשלום שכר מינימום לפי הסכם קיבוצי כללי ענפי שהורחב בצו הרחבה, לפי סעיף 33יד(ב) לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957;

(12)      איסור פיטורי עובדת או עובד בלא היתר לפי סעיף 9 לחוק עבודת נשים, לרבות כפי שהוחל בסעיף 9ג לחוק האמור;

(13)      איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובדת או עובד, בלא היתר, לפי סעיף 9א לחוק עבודת נשים, לרבות כפי שהוחל בסעיף 9ג לחוק האמור;

(14)      איסור פיטורי עובד המשרת במילואים בלא היתר לפי סעיף 41א(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949;

(15)      תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה;

(16)      איסור קבלת בטוחות מעובד או מימושן לפי סעיף 2 לחוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב-2012.

תוספת שלישית

(1)       מתן חופשה שנתית לפי פרק שני לחוק חופשה שנתית;

(2)       תשלום דמי חופשה לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק חופשה שנתית;

(3)       תשלום פדיון חופשה לפי סעיף 13 לחוק חופשה שנתית;

(4)       איסור העבדה בשעות נוספות שאינה מותרת או בלא היתר לפי סעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(5)       איסור העבדה בשעות נוספות או במנוחה השבועית שלא בהתאם להוראות היתר שניתן לפי הפרק הרביעי לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(6)       איסור העבדה במנוחה השבועית בלא היתר, לפי סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(7)       תשלום גמול שעות נוספות לפי סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(8)       תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית לפי סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה;

(9)       איסור העבדת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער;

(10)      איסור העבדת נער במנוחה השבועית לפי סעיף 21 לחוק עבודת הנוער;

(11)      איסור העבדת נער בעבודת לילה בלא היתר לפי סעיף 24 לחוק עבודת הנוער;

(12)      איסור העבדת נער בעבודת לילה שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 25 לחוק עבודת הנוער;

(13)      איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד לפי סעיף 25 לחוק הגנת השכר – כשניכוי הסכומים היה ביוזמת מזמין השירות או לפי הוראותיו;

(14)      העברת סכומים שנוכו, לפי סעיף 25א לחוק הגנת השכר;

(15)      איסור הלנת שכר לפי סעיף 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר;

(16)      תשלום שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום;

(17)      תשלום שכר מינימום לפי הסכם קיבוצי כללי ענפי שהורחב בצו הרחבה, לפי סעיף 33יד(ב) לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957;

(18)      תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה.