ביום 14.12.2017 נכנס לתוקף חוק גיל הפרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה), התשע"ח-2017[1] (להלן: "החוק"), אשר הרחיב הוראות חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004[2] (להלן: "חוק גיל הפרישה"), וכן את הוראות חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970[3] (להלן: "חוק שירות המדינה"), המאפשרות לחייב עובד אשר הגיע לגיל פרישה חובה, שהוא גיל 67 לגבר ולאישה, לפרוש מעבודתו.
החוק מכוון אל עובד שהוא הורה שילדו נפטר, ומאפשר לדחות פרישתו של עובד לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום הגיעו לגיל פרישה חובה, קרי עד לגיל 71, וכל זאת מתוך ההנחה כי, בעוד הפסקת העסקתו של הורה שנפטר עלולה לגרום לו לשקוע באסון אשר פקד אותו, בשל היעדר כל מסגרת שגרתית ויומיומית, המשך העסקתו של עשויה לסייע לו בהמשך חייו.[4]
"מעסיק" – מי שמעסיק יותר מ-25 עובדים; "עובד" – מי שהועסק במקום עבודתו 7 שנים לפחות בסמוך לפני הגיעו לגיל פרישת חובה.
סייגים לחוק:
החוק אוסר על פיטוריו של עובד שהגיע לגיל פרישת חובה, לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום הגיעו לגיל פרישת חובה, אלא אם התקיים אחד מאלה:
(1) העובד החליט לפרוש מרצונו החופשי;
(2) נקבע ע"י רופא תעסוקתי כי, אינו כשיר עוד להמשיך לעבוד, ולא נמצא כל תפקיד אחר שעשוי להתאים לו;
(3) העובד נהג באופן הפוגע קשות במקום עבודתו, במעסיקו, או בשם הטוב;
(4) המשך העסקת העובד עלולה לגרום לנזק כלכלי בלתי סביר למעסיק;
(5) המעסיק חדל מלפעול, ו/או הוכרז כפושט רגל, ו/או ניתן צו פירוק (ככל ומדובר בתאגיד).
אי תחולה:
הוראות החוק לא יחולו על אלה:
(1) טייס שהועסק בתפקיד שנקבע לגבי ביצועו גיל מרבי, לפי חוק הטיס התשע"א-2011;
(2) כבאי כמשמעותו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012;
(3) שוטר;
(4) סוהר;
(5) עובד בשירות הביטחון הכללי או במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.
הבהרות חשובות:
בהתאם לדברי ההסבר של הצעת חוק זה, הוראות החוק יחולו גם על הורה שילדו נפטר, ופוטר מעבודתו בסמוך לגיל הפרישה, אלא אם הוכח שלא נעשו כדי לחמוק מהוראות חוק זה.
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מזכויות עובד לפי כל דין או הסכם, וכן לפי סעיף 33א. לחוק משפחות חיילים שנספו המערכה (תגמולים ושיקום), התשי"ה-1950[5], אשר מאפשר לעובד לעבוד לתקופה נוספת שלא תעלה על 5 שנים מיום הגיעו לגיל פרישת חובה.
השר לשוויון חברתי ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי, באישור וועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהפרת חוק זה, ויהיה רשאי לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם לנזק של ממון ו/או לתת צו מניעה או צו עשה, ככל וסבר כי הענקת פיצויים בלבד אינה צודקת.
החוק נחקק לתקופה של ארבע שנים בלבד, במהלכן המשרד לשוויון חברתי אמור לערוך מחקר לבחינת יישומו והשפעתו של החוק על סוגיות הנובעות מהעסקת הורים שילדם נפטר; השר אמור להגיש את ממצאי המחקר לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לא יאוחר משנה לפני תום תקופת תוקפו של החוק, ואז הכנסת מן הסתם תשקול את הארכת תוקפו.
אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.
© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2017
[1] חוק גיל הפרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה), התשע"ח-2017, ס"ח 2674.
[2] חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, ס"ח 46.
[3] חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970, ס"ח 65.
[4] הצעת חוק גיל פרישה (תיקון מס' 5) (הורה שכול), התשע"ו-2016, ה"ח 654, עמ' 168.
[5] חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, ס"ח 162.