מאת עורכי הדין יוסי חכם ואביתר טף ממשרד חכם את אור-זך, עורכי דין
רבים ודאי מכירים את חודש "הרמדאן"; תקופה בת 30 ימים שבמהלכה צמים המאמינים המוסלמים מדי יום, מעלות השחר ועד השקיעה. השנה, חודש הרמדאן יחל ביום 6.6.2016, ויסתיים ביום 5.7.2016 (ערב עיד אל פיטר המציין את תום הצום). ובכל זאת, האם יצא לכם לתהות כיצד הרמדאן משתלב עם דיני העבודה?
ככלל, חודש הרמדאן אינו נחשב כחג המאפשר לעובד לצאת לחופשה בשכר. התמורה המשולמת בעד עבודה בימי צום הרמדאן זהה לשכר העבודה ביום רגיל (ללא תוספות מיוחדת). בדיוק כפי שעבודה ב- ל"ג בעומר למשל, משולמת כשכר רגיל.
משאין מדובר ביום חג אזי מדובר ביום עבודה רגיל וכל שינוי או התאמה או הטבה תלוי בהסכמת הצדדים בכפוף כמובן לחובה לפעול בתום לב. ראוי להבהיר, כי מקום עבודה בו קיים הסכם קיבוצי, הסכם אישי או נוהג מיטיב, הרי שיש לנהוג על פי ההוראה או הנוהג המטיבים עם העובד.
על אף האמור לעיל, קיימות דרכים בהן ניתן לאפשר לעובד לצאת לחופשה במהלך הצום ולקבל שכר עבודה על חשבון ימי החופשה שצבר. דרך ראשונה היא באמצעות החלטת המעסיק להוציא עובד או קבוצת עובדים לחופשה מרוכזת. החלטה לפעול באופן זה, כפופה לתנאים הבאים:
האחד - באם מספר ימי החופשה המרוכזת עומד על 7 ימים ויותר, חייב המעסיק להודיע לעובדים בטווח של שבועיים לפחות, בדבר כוונתו להוציאם לחופשה המרוכזת.
השני - הוצאת העובדים לחופשה כאמור, דורשת מהמעסיק לבדוק כי לטובת העובד צבורים די ימי חופשה לניצול. ככל שמכסת הימים קטנה מסך ימי החופשה המרוכזת (דבר שיציב את העובד במאזן ימי חופשה שלילי), חל איסור על המעסיק להוציא את העובד לחופשה. ברם, באפשרות המעסיק להוציא את העובד לחופשה המרוכזת מבלי שינוכו ימי חופשה עתידיים. דרך נוספת הניצבת בפני המעסיק הינה, בהסכמת העובד כי החופשה המרוכזת תהא על חשבונו קרי; מבלי שיקבל שכר בגין תקופה זו.
דרך שניה לצאת לחופשה במהלך הרמדאן ולקבל שכר על חשבון ימי החופשה היא ביוזמת העובד. סעיף 6(ב) לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 מאפשר לכל עובד לנצל יום אחד בשנה מימי החופשה הצבורים לטובתו, כיום בחירה, שאותו יוכל לממש במהלך אחד מימי צום הרמדאן. מימוש יום הבחירה כאמור, מותנה במתן הודעה למעסיק בטווח זמן של 30 ימים לפני התאריך המיועד ובאישור המעסיק, וכן מותנה באי - ניצולו של יום הבחירה על ידי העובד באותה שנה.
סיטואציה בה עובד ניצל את יום הבחירה ועדיין חפץ בחופשה בתקופת הרמדאן, נדרש הוא לפנות למעסיק בבקשה זו, ועל המעסיק לשקול שיקולים ענייניים (כגון: מחסור בכוח אדם), בטרם ישיב לעובד.
הוצאה לחופשה ללא תשלום
בתקופת הרמדאן ישנם מקומות אשר נסגרים או שהיקף העבודה יורד משמעותי. האם ניתן להוציא את העובדים לחל"ת בתקופה זו?
המשמעות של חופשה ללא תשלום הינה למעשה השעיה של חוזה העבודה. למרות שיחסי העבודה ממשיכים, על כל המשמעות הנובעת מכך (איסור ניגוד עניינים, חובת שמירת הסודיות ואי התחרות, חובת הנאמנות ועוד) העובד אינו מחויב לעבוד והמעסיק אינו מחויב לספק עבודה ולשלם שכר.
דרך המלך הינה כמובן לקבל את הסכמת העובד לצאת חופשה ללא תשלום. במסגרת אותו הסכם אפשר גם לקבוע את תנאי החופשה והשלכותיה.
ככל שהעובד אינו מסכים לצאת לחל"ת (ונושא החל"ת לא מוסדר בהסכם קיבוצי או חוזה אישי) עלולים להתפתח מספר תרחישים שרצוי שהמעסיק יהיה מודע להם.
התרחיש הפסימי ביותר מצד המעסיק הינו כי העובד יתנגד להוצאתו לחופשה ללא תשלום, יימחה ויתמיד בהתנגדותו תוך שיעמיד עצמו לרשות העבודה הגם שהמעסיק מבקש להוציאו לחופשה או אף לסגור את העסק. במקרה כזה יכול להיות תרחיש לפיו בית הדין יחייב את המעסיק לשלם לעובד שכר עבודה בגין תקופת החל"ת. במקרה כזה יכול והמעסיק יבקש לפטר את העובד כדי להימנע מאפשרות זו. ברור שאופציית הפיטורין רלבנטית מקום בו אין מניעה לפיטורים (היריון, מילואים, חוזה עבודה לתקופה קצובה, קביעות וכד'). כמובן שכאשר מעסיק בוחר לפטר את העובד עליו לערוך את ההליך לפיו כל הנהלים הנדרשים לרבות שימוע כדין.
תרחיש אפשרי נוסף הינו שהעובד לא יסכים לצאת לחופשה ללא תשלום ויבחר לסיים את ההתקשרות ולהתפטר מן העבודה. במקרים מסוים עובד כזה יוכל להתפטר כדין מפוטר, דהיינו אפשר יהיה לראות בהוצאה כפויה לחל"ת כהרעה מוחשית בתנאי העבודה אשר מזכה בפיצויי פיטורים.
שאלה חשובה נוספת הכרוכה בהוצאה כפויה לחופשה ללא תשלום הינה זכאותו של העובד אשר איבד את הכנסתו לדמי אבטלה. בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, עובד שנמצא בחופשה ללא תשלום יכול להיות זכאי לדמי אבטלה. להלן הפרטים כפי שמופיעים באתר המוסד לביטוח לאומי:
"עובד שנמצא בחופשה ללא תשלום יהיה זכאי לדמי אבטלה אם הוא עונה על תנאי הזכאות לדמי אבטלה, ונמצא בחופשה ללא תשלום 30 ימים לפחות. אם נותרו לזכות העובד ימי חופשה, הוא לא יקבל תשלום בעד ימי האבטלה הראשונים, כמספר ימי החופשה שנותרו לזכותו לפני שיצא לחופשה ללא תשלום.
על העובד בחופשה ללא תשלום להמציא מכתב מהמעסיק שבו יצויין שהפסקת העבודה והיציאה לחופשה ללא תשלום היא ביוזמת המעסיק.
על העובד הנמצא בחופשה ללא תשלום להתייצב בלשכת שירות התעסוקה.
הימים שבעבורם שולמו דמי האבטלה בתקופת החופשה ללא תשלום יימנו במניין ימי האבטלה המרביים שלהם העובד זכאי.
בתקופת החופשה ללא תשלום אין המעסיק יכול לזמן את העובד לעבודה כלשהי במפעל, גם אם מדובר בימים בודדים. חזרה לעבודה, ולו גם לימים ספורים, תשלול את דמי האבטלה לכל החודש."
תשומת הלב מתבקשת לכך כי כאשר ההוצאה לחופשה באה לידי ביטוי בצמצום המשרה אין כל אפשרות לקבל דמי אבטלה.
כעת, לאחר שטעמנו מהרמדאן על היבטיו המשפטיים, נותר לאחל צום קל לצמים.
נציין כי מאמרנו אף זכה להתפרסם באתר YNET - לצפייה בכתבה לחצו...
אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.
© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2016