חובת הפקדת פיקדון בגין העסקת מסתננים

מאת: עו"ד יוסי חכם ועו"ד מוריה דהן

בתאריך 1.5.17 נכנס לתוקף התיקון לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן- "חוק"), אשר מטיל חובה על מעסיקי עובדים זרים שהם מסתננים, להפקיד מידי חודש סכום כספי בחשבון ייעודי המנוהל באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה (להלן- "רשות"), והמסתנן יוכל לקבל את הסכומים שיצטברו, בצאתו במועד מישראל, יציאת קבע.

בעקבות התיקון לחוק פורסם על ידי הרשות גם נוהל פיקדון לעובדים זרים שהם מסתננים[1]. להלן יפורטו עיקרי התיקון והנוהל הרלוונטיים למעסיקים.

המטרות בבסיס החובה להפקדת פיקדון הן שתיים, אחת- להבטיח את זכאותו של העובד המסתנן לזכויות פנסיוניות ופיצויי פיטורים, ושנייה- ליצור תמריץ משמעותי ליציאת המסתנן מישראל כאשר הדבר יתאפשר, ולמנוע את השתקעותו בישראל לאחר "תום התקופה לשהייה בישראל"[2].

עובד מסתנן אשר נותר לשהות בישראל לאחר תום התקופה- הרשות רשאית לנכות סכום יחסי מן הפיקדון בעד כל חודש איחור.

אי הפקדת פיקדון עבור מסתנן מהווה עבירה על החוק, והליכי אכיפה מנהליים ופליליים יינקטו נגד מעסיקים שלא יפקידו את כספי הפיקדון למסתנן, והם יהיו חשופים לקנסות ועונשי מאסר.

התנאי לחובת הפקדת פיקדון הוא שהעובד זר יהיה "מסתנן" כהגדרתו לפי החוק, היינו שמתקיימים לגביו כל התנאים הבאים: שוהה בישראל; שהייתו בישראל אינה מכוח אזרחות ישראלית או אשרת עולה או תעודת עולה או רישיון לישיבת קבע; הוא נכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול שקבע שר הפנים לפי סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952; הוא בעל רישיון לפי סעיף 2(א)(2) או 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל[3].

ויודגש: אין בהפקדת כספי הפיקדון לעובד מסתנן או בדיווח על תשלום פיקדון אישור לחוקיות והעסקתו של העובד המסתנן בידי המעסיק או לחוקיות שהייתו או עבודתו של העובד המסתנן בישראל.

חישוב סכום הפיקדון: בהתאם לסעיף 1יא'1 לחוק, סכום הפיקדון יהיה בסכום השווה ל- 36% משכר עבודתו החודשי של המסתנן, לפי החלוקה הבאה:

המעסיק יפקיד חלק השווה ל- 16% משכר הברוטו החודשי של המסתנן (יוטל עליו מס בשיעור סופי של 15% בלא זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם). חלק זה של המעסיק מכסה את חובת ההפרשות לפנסיה ותשלומי פיצויי פיטורים מלאים. מנגד, חלק זה אינו כולל תשלום עבור זכויות סוציאליות נוספות כגון חופשה, הבראה וכדומה.

העובד יפקיד חלק השווה ל- 20% משכרו החודשי. הפקדת חלקו של העובד תתבצע לאחר ניכוי מס במקור על ידי המעסיק[4], היינו משכר הנטו של העובד.

השכר הקובע הוא השכר שמובא בחשבון לצורך חישוב פיצוי פיטורים בהתאם לתקנות פיצי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964[5]:

רכיבי השכר בגינם צריך להפקיד הם שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית. אם השכר משתלם לעובד כחלק מפדיון (אחוז ממכירות, עמלות, טיפים, תפוקות, לפי תוצרת וכד') הרי מדובר בשכר קובע שיש חובת הפרשה בגינו. בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי, לא כותרת התוספת היא שתקבע אם היא נכללת בשכר הקובע, אלא מהות התוספת. למשל, אם פרמיה או בונוס הם קבועים ולא מותנים בתנאי אזי יש לקחת אותה בחישוב שכר הקובע; בונוס אשר מותנה בתנאי או במצב (רווחי החברה ושיעורם), אינו מהווה רכיב שכר שיש להביאו בחשבון לצורך חישוב השכר הקובע.

תוספת אמיתית עבור עבודה בשעות נוספות או מנוחה שבועית – אינה נכללת בשכר הקובע שממנו יש לבצע הפרשה. תשומת לבכם כי קיימים מקרים בהם יש להפריש מחלק ה-100% של השעות הנוספות/שבתות אך בכל מקרה לא יותר מאשר היקף משרה מלאה (186 שעות).  לגבי תוספת גלובאלית עבור שעות נוספות שהינה אמיתית ומגלמת תמורה עבור עבודה בשעות נוספות אין חובת הפרשה. אם העובד אינו עובד כלל שעות נוספות יכול וקום חובת הפרשה מתוספת גלובלית של שעות נוספות..

חריג לשיעור ההפקדות: שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ושר האוצר רשאים, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, לקבוע בצו כללי או צו לגבי סוגי עבודה או ענפים מסוימים, כי חלק המעסיק יהיה בשיעור נמוך יותר מ 16% אך לא נמוך מ- 12.5%, וכי חלק העובד יהיה בשיעור נמוך מ- 20% אך לא נמוך מ- 16%. אולם, נכון למועד פרסום זה לא פורסם צו כאמור.

איסור על ניכויים נוספים על ידי המעסיק- המעסיק אינו רשאי לנכות משכרו של העובד סכום נוסף לטובת הפיקדון. מנגד, הרשות יכולה לבצע ניכויים מהפיקדון, כפי שמפורט בנוהל.

ויודגש: כספי הפיקדון אינם ניתנים חזרה למעסיק, אינם ניתנים להעברה לשעבוד או לעיקול.

המועד לביצוע תשלום כספי הפיקדון: החל מחודש 5/17, הפיקדון יופקד בחשבון הבנק במועד שבו על המעסיק לשלם את שכרו של העובד המסתנן עבור החודש הקודם (היינו עד ל-9 בכל חודש).

חריג: בחודש שבו חל מועד יציאתו של העובד המסתנן מישראל, יציאה של קבע, על המעסיק לשלם את יתרת סכום הפיקדון עבור תקופת העסקתו של העובד המסתנן למועד יציאתו כאמור, חמישה ימים לפחות לפני מועד זה, ובלבד שהמעסיק יודע על מועד העזיבה הצפוי.

אופן ביצוע העברת כספי הפיקדון לחשבון הבנק: על המעסיק להפקיד באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של הרשות, בחשבון בנק נפרד המיועד אך ורק לכספי הפיקדון אשר נפתח ומתנהל בבנק אשר נבחר במכרז, ואשר נכון למועד פרסום זה הוא בנק מזרחי טפחות (בנק מספר 20, סניף מספר 618). חשבון הבנק מנוהל באמצעות יחידת הפיקדונות במנהל שירות למעסיקים ועובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה. בעת ביצוע התשלום נדרש המעסיק למלא טופס תשלום מקוון[6].

עובד אשר עובר לעבוד אצל מעסיק אחר, כספי ההפקדות שייכים לעובד ולכן עם המעבר למקום עבודה חדש, הם לא חוזרים למעסיק הקודם אלא עוברים עם העובד למעסיק הבא, ולא ישוחרר עד יציאתו, יציאת קבע, מישראל.

תשלום כספי הפיקדון לעובד המסתנן העומד לצאת מישראל יציאה של קבע או אחרי שכבר יצא- היא באחריות העובד בלבד.

ככל שהעובד טרם יצא מישראל, עליו להגיש בקשה למשיכת כספי הפיקדון באמצעות מילוי טופס בקשה מקוון המצוי באתר הרשות.

ככל שהעובד יצא מישראל (שלא לצורך יציאה זמנית), ולא השלים את הליך בקשה לתשלום שולמו לו כספי הפיקדון באמצעות העברה בנקאית לחשבון בנק בחו"ל המתנהל על שמו, תוך 30 ימי עבודה מהיום בו נודע ליחידת הפיקדונות, ובלבד שהועברו ליחידה זו פרטים הנדרשים לביצוע העברה.

תשלום כספי הפיקדון במקרה של פטירת העובד המסתנן במהלך תקופת שהייתו בישראל: הכספים יועברו למי שהוכח כי הוא בן/בת זוגו, וככל שאין לו, יועברו כספי הפקידון למי שהוכח כי הוא ילדו. במידה ולעובד אין בן/בת זוג או ילד, יועברו כספי הפיקדון למי שהוכח כי הוא הורהו.

יובהר כי אומנם נהלים אלה נכנסו לתוקף החל מחודש 5/17, אולם טרם נדונה העתירה שהוגשה לבג"ץ באשר לנוהל חובת ההפקדה לגופו של עניין. לכן נהלים הנ"ל עשויים להתעדכן בעתיד בהתאם לשינויים שעשויים לחול במדיניות הממשלה, לפרסום צו בדבר שיעור הפקדה מופחתים ועוד.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2017

[1] https://www.gov.il/BlobFolder/policy/deposit_monies_for_infilitrators_procedure/he/9.0.0004.pdf

[2]התקופה לשהייה בישראל מוגדרת בסעיף 1י'2לחוק- המועד שבו עליו לעזוב את ישראל כפי שנקבע בפסק דין חלוט או בהודעה מאת שר הפנים או מנהל רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים.

[3] הנחיות לבדיקת רישיונו של המסתנן מפורסמות באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה.

[4] בהתאם להוראות סעיף 164 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה.

[5]התקנות מכח סעיף 13 לחוק פיצוי פיטורים, התשכ"ג-1963.

[6]לינק לאתר רשות האוכלוסין, דרכו ניתן למלא את הטופס ומפורסמים בו פרטים ליצירת קשר:

https://www.gov.il/he/service/deposit_monies_infiltrators_employers