חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

קיצור שבוע העבודה, שעות נוספות ומשמרות לילה

מאת:עו"ד יוסי חכם

ביום 15/3/18 נחתם צו הרחבה ע"י שר העבודה לפיו הורחבה תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי שמספרו 7019/2017 אשר נחתם בין נשיאות הארגונים העסקיים לבין ההסתדרות הכללית החדשה, ביום 29.03.17.

צו ההרחבה פורסם ביום 19/3/18 (י"פ 7732) ונקבע בו כי הוראות צו ההרחבה יחולו על כל העובדים והמעסיקים בישראל החל מתאריך 1 באפריל 2018.

צו זה אשר עוסק בקיצור שבוע העבודה אשר הינו חלק ממספר מהלכים אשר ננקטו בתקופה האחרונה, ובכלל זה שינוי ההיתרים להעסקה בשעות נוספות, ושינויים לגבי עבודה במשמרות לילה.

במאמר זה ננסה לעשות סדר, עד כמה שאפשר, במהות השינויים והשפעתם על העובדים והמעסיקים.

קיצור שבוע העבודה

שינוי מהותי ראשון הינו קיצור שבוע העבודה משבוע עבודה של 43 שעות לשבוע עבודה של 42 שעות. השינוי מכוון לעובדים שעובדים משרה מלאה, דהיינו יותר מ-42 שעות.

נוסח צו ההרחבה אינו חף מבעיות, ונפרט להלן את סעיפי הצו בליווי הסברים והשלכות:

2.1. – "היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות עבודה, בלא הפחתה בשכר"

למעשה לא רק שאורך שבוע העבודה מתקצר, דבר שיש לו השלכות עם תשלום שעות נוספות, אלא הקיצור הינו ללא הפחתת שכר.

2.2. – "קיצור שבוע עבודה יבוצע על-ידי הפחתת שעת עבודה אחת ביום מוגדר וקבוע במהלך שבוע העבודה (להלן – היום המקוצר)"

הפחתת שעת העבודה כאמור תחול ביום מוגדר וקבוע במהלך השבוע.

יש לשים לב כי לא ניתן להפחית את השעה באופן יחסי על פני השבוע, אלא זה חייב להיות שעה ביום, וכן ביום קבוע.

הצו אינו עונה לשאלה האם מדובר ביום מקוצר מוגדר לעובד או ביום מקוצר קבוע המוגדר לעובדים כולם. דהיינו, לא ברור מהצו האם ניתן לקבוע לעובד מסוים יום מקוצר שונה מלעובד אחר, או שיש לקבוע יום מקוצר אחיד לכולם.

לדעתנו ניתן לקבוע יום מקוצר שונה לעובדים שונים.

* מתבקש, כדי לחסוך ויכוחים עתידיים, להודיע בכתב על שינוי תנאי עבודה בדבר היום המקוצר, ולעדכן את ההודעה על תנאי עבודה באופן שתפרט מהו היום המקוצר לגבי עובדים חדשים שנקלטים.

2.3. – "היום המקוצר ייקבע בהתאם לצורכי העבודה ולמקובל המפעל, וככל הניתן בהתחשב בבקשות ובצורכי העובדים"

המעסיק הוא זה שייקבע את יום העבודה המקוצר, בהתאם לצרכי העבודה, וייקח בחשבון ככל הניתן בקשת העובד. נזכיר כי על המעסיק חלה חובה לפעול בתום לב ובדרך מקובלת.

2.4. – "כאשר צורכי העבודה מחייבים זאת, רשאי המעסיק לשנות את היום שנקבע כיום מקוצר בשבוע ובלבד שיינתן לעובדים יום מקוצר אחר באותו שבוע, וככל הניתן בהתחשב בבקשות וצורכי העובדים"

כפי הנראה אין הכוונה לשינוי ארעי של שבוע מסוים אלא החלפה באופן קבוע של היום. לדוגמה עובד (או כלל העובדים) אשר היום המקוצר שלו היה יום ב' ועכשיו ישונה היום באופן קבוע ליום ד'.

* תשומת הלב כי שינוי פרטני כאמור מצריך לדעתנו שימוע לעובד.

* שינוי ברמה המפעלית יצריך מן הסתם מו"מ מול ועד העובדים ו/או ארגון העובדים

2.5. – "למען הסר הספק היה והעובד יידרש לעבוד בשעה המופחתת ביום המקוצר עקב צורכי עבודה, יעבוד העובד בהתאם לנדרש ובהתאם להוראות הדין, ותשולם לו תמורה בגין עבודה בשעה נוספת"

אורך יום העבודה המקוצר למעשה תלוי באורך שבוע העבודה. בשבוע עבודה של 5 ימים הוא יהיה 7.6 שעות ואילו בשבוע עבודה של 6 ימים הוא יהיה 7 שעות.

ככל ויידרש העובד לעבוד בשעה המופחתת ביום המקוצר שהוגדר לו, תשולם לו בעד עבודתו בשעה זו תמורה בגין עבודה בשעה נוספת בשיעור 125%.

2.6. – "במקומות עבודה שבהם עובדים בעבודת משמרות יקבע המעסיק את שעות העבודה של כל משמרת ואת סדרי העבודה בהתאם לצורכי העבודה, כתוצאה מהשינוי על פי הסכם זה"

ראו בהמשך המאמר את השינויים לגבי שעות נוספות ועבודת לילה.

2.7. – "למען הסר הספק, קיצור שבוע העבודה ל-42 שעות שבועיות יחול גם על עובדים העובדים כיום יותר מ-42 שעות בשבוע, אך פחות מ-43 שעות בשבוע"

למעשה צו ההרחבה חל רק על עובדים אשר מועסקים במשרה מלאה של יותר מ-42 שעות.

לשאלה האם לצו יש השפעה על שכרם של עובדים אשר מועסקים במשרה חלקית או על שכר מינימום, ראו בהמשך.

2.8. – "בהתאמה לקיצור שבוע העבודה כאמור, שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה"

המשמעות מבחינת עובד במשרה מלאה היא העלאת ערך שכר השעה שלו. לדוגמה אם עובד עבד במשכורת חודשית של 6,000 ₪ הרי קודם לשינוי שכרו השעתי היה 32.26 ₪ (המשכורת מחולקת ב-186) ואילו לאחר השינוי יהיה שכרו השעתי 32.97 ₪ (המשכורת מחולקת ב-182)

* יש לוודא את התאמת יתר תשלומי השכר הנדרשים משינוי ערך השעה. כך לדוגמה לעובד לעיל יש לשלם שעות נוספות באופן שנגזר מערך השעה החדש.

2.9. – "אין בהוראות צו זה כדי לגרוע מהוראות הסכמים והסדרים מיטיבים של שעות עבודה ומנוחה הנוהגים ערב חתימת צו זה"

עובדים אשר להם תנאים טובים יותר לא יפגעו מהשינוי.

2.10. – "הפחתת שעת העבודה לפי צו זה לא תהווה עילה לתביעת תוספות שכר או להפחתת שעות עבודה או לשינויים בתנאי העבודה של העובדים המועסקים לפני תחילת צו זה 42 שעות או פחות"

סעיף זה הינו מהותי שכן הוא מדגיש את העובדה שהשינוי חל רק על עובדים במשרה מלאה ואינו אמור להשפיע על עובדים העובדים במשרה חלקית.

לעניין המחלוקת האם שכר המינימום השעתי לעובדים במשרה חלקית השתנה, ראו בהמשך.

2.11. – "זכויות צבורות של עובדים (כגון חופשה ומחלה) במקומות עבודה שבהם שיטת החישוב נעשית על בסיס "שעות עבודה", יותאמו זכויות אלה לשיעור הצמצום בשעות העבודה כאמור בצו זה"

יש כמובן צורך לערוך את השינויים הן בצבירות והן בתשלומים. שינוי זה פועל לשני הכיוונים. כך לדוגמה אם עובד חלה ונעדר ביום המקוצר דמי המחלה אמורים לשקף את שווי היום המקוצר, והוא הדין לגבי זכויות נוספות.

2.12. – "למען הסר הספק, הוראות סעיף 2 לא יחולו על מי שחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, אינו חל עליו מכוח הוראות סעיף 30(א) לחוק האמור".

השינוי אינו משפיע על עובדים שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליהם. עסקינן בעיקר בעובדים דוגמת מנהלים בכירים, עובדים בתפקידי אמון מוגבר ועובדים אשר לא ניתן כלל לפקח על שעות העבודה שלהם.

* מכאן שלחוק אין כל השפעה על עובדים העובדים, כדין, במשכורת גלובלית. לגבי ההשפעה על עובדים העובדים במשכורת חודשית ומקבלים תוספת גלובלית ראו בהמשך.

 האם צו ההרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה שינה את שכר המינימום השעתי?

התשובה לשאלה זו תלויה בראש ובראשונה את מי שואלים, שכן עמדת ההסתדרות שונה מעמדת ארגוני המעסיקים.

נתחיל בכך שלגי עובדים במשרה מלאה הרי בפועל שכר המינימום עלה שכן אם עובד שקיבל קודם שכר מינימום חודשי קיבל 5,300 על תקן של כ-186 שעות, הרי כעת הוא יקבל את אותו שכר על תקן נמוך של 182 שעות בחודש. הוא הדין לגבי עובד שעתי אשר עבד במשרה מלאה בשכר מינימום שעתי של 28.49 ₪ ועכשיו ללא הפחתה בשכר אמור לעבוד בפחות שעה בשבוע, ומכאן ששכרו השעתי החדש יהיה 29.12 ₪.

הבעיה הינה לגבי עובדים במשרה חלקית. עמדת ההסתדרות הינה לדעתנו מנוגדת להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה שכן בצו נכתב מפורשות כי "הפחתת שעת העבודה לפי צו זה לא תהווה עילה לתביעת תוספות שכר או להפחתת שעות עבודה או לשינויים בתנאי העבודה של העובדים המועסקים לפני תחילת צו זה 42 שעות או פחות".

העלאת שכר המינימום לעובדים במשרה חלקית מנוגדת ללשון ההסכם המפורשת.

יתרה מזאת, ולעניות דעתנו, עמדת ההסתדרות אף מנוגדת ללשון החוק המפורשת. חוק שכר מינימום קובע כי שכר המינימום השעתי הינו "החלק ה-186 של שכר המינימום". שכר המינימום מוגד בחוק נכון להיום בסך של 5,300 ₪. מכאן ששכר המינימום השעתי לפי החוק הינו 28.49 ₪!!!

המסקנה המתבקשת הינה כי קיצור שבוע העבודה לא הביא להעלאת שכר המינימום לגבי עובדים אשר עובדים פחות ממשרה מלאה (פחות מ-42 שעות בשבוע).

לשם הזהירות נציין כי מפרסומים בתקשורת עולה כי ההסתדרות הודיע כי תפעל לשינוי החוק. מכל מקום וככל שזה טרם שונה עמדתנו כי שכר המינימום - לעובדים שלא עובדים משרה מלא – לא השתנה!

מה השפעת הצו על עובדים המקבלים תוספת שעות נוספות גלובלית?

כפי שכתבנו לכם בעבר, הפסיקה הכשירה תשלום שעות נוספות גלובליות בכפוף לעמידה במספר תנאים.

ניקח לדוגמה עובד אשר עובד במשרה מלאה ומקבל משכורת בסיסית של 7000 ₪ ותוספת חודשית של שעות נוספות גלובלית בסך 2,000 ₪. למעשה לאור השינוי אותו עובד נדרש לעבוד פחות שעות רגילות משכר הבסיס (182 שעות במקום 186 שעות בממוצע). מכאן ששכר הבסיס של העובד נותר ללא שינוי.

ואולם, ערך השעה של העובד עלתה וגם כמות השעות הנוספות שהוא מבצע אפשר ועלתה, אם הוא עובד בשעה הנוספת ביום המקוצר – שעה אשר מעכשיו נחשבת כשעה נוספת.

לכן על המעסיקים לערוך תחשיב ולבדוק האם התוספת הגלובלית גדולה מספיק כדי לספוג את השינוי (של כ-50 ₪ בדוגמה לעיל). אם ממוצע של החישוב המדויק של השעות הנוספות לפי ערך השעה החדש והגדלה של שעה נוספת ביום אינו עולה על שווי התוספת הגלובלית הרי שאין צורך, לדעתנו, לעשות שינוי.

הודעה על מתן היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות

חידוש נוסף הוא שינוי ההיתרים בכלליים המאפשרים העסקה בשעות נוספות.

מכוח סעיף 15 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן – "חוק שעות עבודה ומנוחה"), נתן שר העבודה היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות. ויודגש – ההיתר הכללי להעסקה בשעות נוספות מיום 17.12.73,[1] וכן ההיתר הכללי להעסקת עובדים בשעות נוספות במקוות בהם עובדים חמישה ימים בשבוע מיום 30.05.89[2] – בטלים.

חידוש אחד בהיתר הינו כי אורך יום העבודה כולל שעות נוספות לא יעלה על 12 שעות. קביעה זו מתייחסת הן לעבודה במשמרת יום והן לעבודה במשמרת לילה. הואיל ובמשמרת לילה אורך היום מתקצר בשעה, דבר אשר בעבר לא אפשר להעסיק במשמרת של 12 שעות (שכן קודם לא ניתן היה להעסיק יותר מ-4 שעות נוספות) השינוי מהווה בשורה למעסיקים שכן ניתן יהיה להעסיק בלילה במשמרת של 12 שעות.

יש לשים לב כי, ע"פ הוראות ההיתר הכללי החדש, לגבי עובד שעובד בעבודת לילה - אורך שבוע העבודה (בעבודת לילה) לא יעלה מעל 58 שעות, כולל השעות הנוספות.

חידוש נוסף הוא האפשרות להעסיק 16 שעות נוספות בשבוע. מדובר בשיפור שכן לפי ההיתרים הקודמים ניתן היה להעסיק לכל היותר 15 שעות נוספות בשבוע עבודה מקוצר.

שינוי חוק שעות עבודה ומנוחה – עבודת לילה:

חוק שעות עבודה ומנוחה שונה בעקבות ההסכם הקיבוצי ושינוי החוק נכנס לתוקפו ביום פרסומו, בתאריך 13.3.18 (ס"ח 2705).

מהות השינוי הוא שניתן להעסיק עובד במשמרת לילה שבוע שלם מתוך שבועיים, וזאת במקום שלושה שבועות, כפי שהיה קבוע לפני התיקון.

נזכיר – לפי החוק בנוסחו הקודם, אסור היה על מעסיקים במשמרות להעסיק עובד בלילה אלא אם על כל משמרת של שבוע לילה הוא עבד שבועיים במשמרת יום.

לפי החוק החדש ניתן להעסיק עובד שבוע לילה – שבוע יום, ומדובר בשינוי מהותי וחשוב למפעלים.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

©  כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2018

[1] על-פי היתר זה, אשר להעסקה בשעות נוספות במפעלים בהם עובדים 6 ימים בשבוע – ניתן להעסיק עובד 4 שעות נוספות בכל יום, ולא יותר מ-12 שעות בשבוע.

[2] על-פי היתר זה, אשר להעסקה בשעות נוספות במפעלים בהם עובדים 5 ימים בשבוע – ניתן להעסיק עובד במספר השווה להפרש שבין יום העבודה לפי סעיפים 2, 4 או 5 ל-12 שעות עבודה, ולא יותר מ-15 שעות נוספות בשבוע. כמו כן, ביום שאינו המנוחה השבועית, ניתן להעסיק על 6 שעות נוספות.

17 Responses

  1. יוסי שלום,
    אשמח לדעת מה ההשלכות של השינוי הנדרש"ל על עובדים שאינם עובדים במשרה מלאה. ז"א במידה והחוזה שלהם הוא על 80% או 90% משרה (שבע ומשהו שעות ביום...).

    תודה

  2. בתחילת החודש חזרתי לעבודה לאחר חופשת לידה של 4 חודשים. לפני הלידה עבדתי משרה מלאה 8-17 היום עובדת 8-16 עקב שעת ההנקה. חודש הבא יקוצר יום אחד בשבוע עד 16 וחצי לכל העובדים האם זה אומר שמגיע לי לצאת ב15 וחצי או בגלל שאני עובדת כל יום עד 16 אז אצלי זה לא יקוצר יותר מזה

    1. יוסי שלום,

      משרה חלקית מחושבת חלקי 186 שעות עבודה שהיוו עד עתה משרה מלאה.
      נראה שמעתה יש לחשב את אחוזי המשרה לפי חילוק ב 182 שעות עבודה.
      ז"א שאם 6.5 שעות עבודה היוו 72.22% משרה, לפי החוק החדש יגדלו אחוזי המשרה ל 73.8%.
      עובד שמקבל משכורת בהתאם לאחוזי המשרה שלו (מצוין בתלוש משכורת עבור משרה מלאה ואחוזי המשרה) אמור להנות מתוספת קטנה במשכורת.

      תקן אותי אם אני טועה.
      תודה.

      1. היי
        שאלה מצוינת
        התיקון אמור לחול רק על עובדים במשרה מלאה ולכאורה רק לגביהם אמור לחול שינוי
        הבעיה שאת מתארת היא בעיה שצפה יחד עם בעיות נוספות שעוד אין להן תשובה ברורה
        אנו עובדים בימים אלו על מאגר שאלות ותשובות שנקווה שיסייע
        שבת שלום
        יוסי

        1. יוסי שלום
          האם עובד שטח כדוגמת טכנאי שירות
          זכאי גם להפחתת שעה בשבוע?
          שכן בתלוש השכר מופיע כך
          שבוע עבודה 45 שעות
          הודעות עבודה בחודש 182 שעות
          לא ברור האם המעסיק נוהג לפי החוק
          אודה להתייחסותך

  3. שלום,
    אני עובדת במשרה מלאה של 5 ימים בשבוע, 9 שעות ביום כולל הפסקה (של חצי שעה). הופחתה לי חצי שעה בשבוע מאחר ובלי הפסקות עבדתי עד היום 42.5 שעות שבועיות. כמובן שאין לי אפשרות לוותר על ההפסקה או לקחת אותה בסוף היום כך שלמעשה שבוע העבודה שלי התקצר בחצי שעה, ומחצי שעה נוספת אני נאלצת "להנות" במשרד. האם זה תקין ?

  4. יוסי שלום,
    אני עובדת משרה מלאה 5 ימים בשבוע , 9שעות ביום כולל הפסקה.
    החל מחודש אפריל עברתי לעבוד יום אחד 8 שעות ועוד 4 ימים 9 שעות על פי החוק החדש.
    השכר שלי שעתי ויותר גבוה מהמינימום.

    האם לפי החוק החדש אני אמורה לקבל תשלום גם בגין השעה שקוזזה לפי החוק החדש ?
    או שאני "אכלתי " אותה ואני מקבלת פחות כסף כי אני בעצם עובדת 4 שעות פחות בחודש?

    תודה מראש

  5. שלום יוסי,

    יש לי אותו סיפור כמו אצל דניאל. אני מקבלת יותר ממינימום לשעה, עובדת 5 ימים בשבוע, משרה מלאה.
    עכשיו יצא שאני מרוויחה פחות כסף בחודש בגלל שעובדת פחות 4 שעות בחודש. חשבתי שחוק החדש לא אמור לפגוע בשכר של אף עובד, כי ציינו שזה בלי הפחתה בשכר, אבל יוצא שזה לא נכון. האם יש משהו חדש לגבי זה?

    תודה רבה מראש

  6. שלום
    אני עובדת שעתית במשרה חלקית, אך יש בידי מכתב העלאת שכר בו נכתב "כי החל מ1.1 שכרך החודשי יעמוד על XXXX ש"ח (ברוטו)עבור חודש עבודה מלא".
    עד כה חילקו את הסכום במכתב לפי 186 שעות והכפילו במספר שעות העבודה.
    האם לא צריכים לחלק כעת ב182 שעות?

  7. יוסי שלום
    אינני עורכת דין אולם לפי ההגיון שלי הפחתת שבוע העבודה ל -42 שעות אמור לחול גם על מי שעובד משרה חלקית שמוגדרת לפי אחוזי משרה. אתה מצטט מתוך החוק קטע עמום מדי שאיננו מתייחס לעובדים במשרה חלקית אלא לעובדים שלפי ההסכם הקיבוצי במקום עבודתם שבוע העבודה שלהם למשרה מלאה היה 42 שעות או פחות, לדוגמה 40 שעות כמו באוניברסיטאות (עבדתי באוניברסיטה 20 שנה). ולכן הוכנסה הפסקה שלגבי עובדים אלה "הפחתת שעת העבודה לפי צו זה לא תהווה עילה לתביעת תוספות שכר או להפחתת שעות עבודה או לשינויים בתנאי העבודה של העובדים המועסקים לפני תחילת צו זה 42 שעות או פחות". לכן ההסתדרות צודקת. מה שהיה חסר בצוו ההרחבה היו שתי מילים "42 שעות או פחות במשרה מלאה". כנראה שהצו הזה מחכה לפסק דין של בית המשפט לעבודה. אחרי פרסום צוו ההרחיבה חגבי 42 שעות שבוע עבודה של 43 הוא נחלת העבר כמו שבוע העבודה של 45 שעות שהיה פעם הוא נחלת העבר ואיש איננו מתייחס אליו יותר.

  8. שלום
    עובד שמוגדר במשרה מלאה ונקבע יום מקוצר לשעת עבודה מקוצרת
    באתו שבוע לא הגיע ל 42 שעות עבודה
    וביום המקוצר עבד 8 שעות במקום 7
    האם מגיעה לו תשלום שעה נוספת על יום מקוצר או שלא כי לא השלים 42 שעות שבועיות?

  9. ליוסי שלום,
    כוונת המחוקק כביכול הייתה להטיב עם העובדים במשק, בכך שתמורת פחות שעות עבודתם יזכו לקבל את אותו השכר, שקיבלו לפני חקיקת הצו. לכן במקביל עלה גם תעריף שעתי של שכר מינימום, כדי ששכרם של עובדים שעתיים, המשתכרים משכר מינימום, לא יפגע.
    ומה קרה ליתר העובדים השעתיים, אשר תנאי השתכרותם (השכר הקובע לפנסיה) מיטביים על פני שכר מינימום? כאשר תעריף לשעת עבודתם לא עלה בעקבות צו ההרחבה? התשובה אינה אופטימית: שכרם נשחק באופן יחסי להקטנת מכסת שעות התקן מ- 186 ש' ל- 182 ש' בחודש.
    כך עובד שעתי, אשר התפרנס לפי תעריף שעתי של 30 ₪ ושכרו הפנסיוני לפני הצו היווה סך של 5580 ₪ בחודש (186 ש'* 30 ₪), לאחר חקיקת הצו שכרו הפנסיוני ירד ל- 5460 ₪ בלבד (182 ש' *30 ₪), דהיינו הוקטן ב- 120 ₪ בחודש. לכן גם ההטבות הסוציאליות שלו כגון: הפרשות לפנסיה ולפיצויים, דמי חופשה, דמי חגים וכו' הוקטנו בהתאם.
    יתרה מכך, נפגעו זכיותיו של העובד לקבלת השלמת פיצויי פיטורים רטרואקטיבית לאורך כל תקופת עבודתו אצל המעסיק! וזאת משום, שבעת הפסקת עבודתו, אשר לאחר חקיקת הצו שכרו הקובע לפיצויים הוקטן באופן מלאכותי. ולאחר הכפלת השכר הקובע למספר שנות עבודתו אצל המעסיק מתקבלים פיצוי פיטורים קטנים יותר, אף על פי שהוא עבד בפועל במשך כל שנות עבודתו כמות שעות לפי תקן גדול יותר. לדוגמא, עובד בשכר כזה, אשר פוטר ב- 5/18 אחרי 20 שנות העבודה, זכאותו לפיצוי פיטורים תפחת ב- 2400 ₪.
    אי לכך, בעת חקיקת הצו נוצר פלונטר, אשר מחד גיסא אמור להטיב עם תנאי השתכרותם של העובדים במשק, מאידך גיסא פוגע בזכויותיהם של העובדים, הן בתקופה השוטפת והן רטרואקטיבית מאז תחילת עבודתם.
    למיטב הבנתי נדרשת מעורבותו הדחופה של משרד העבודה והכלכלה לבדיקת העניין ולחקיקת תקנות הפעלת הצו, כדי לתקן את כל העיוותים, אשר נוצרו עם כניסתו לתוקף של צו הרחבה בדבר קיצור שעות העבודה במשק 2018.
    בברכה,
    אינה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *