לא אחת קורה במקומות עבודה שהעצבים גועשים, הצדדים מעלים "טורים" הדם רותח ומוחלפות מהלומות מילוליות בין העובד לבין המעביד. עוד קורה כי תחת הזעם והעצבים מודיע העובד על התפטרותו או לחילופין מודיע המעביד לעובד על פיטוריו. ואולם, הדם התקרר, העצבים נרגעו, והעובד (או המעביד) מתחרט ומבקש לחזור לעבודה למרות התפטרותו. היכול הוא? האם במידה ויסרב המעביד לקבל העובד חזרה לעבודה נראה אותו כמי שפיטר, או אז יחויב בתשלום פיצויי פיטורים?
שאלה זו נדונה לאחרונה בערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 184/03) כאשר פסק הדין ניתן ביום 8/6/06. באותו מקרה היה ויכוח בין העובד למעביד כאשר העובד הודיע על התפטרותו. זמן קצר לאחר מכן העובד התחרט וחזר לעבודה. המעביד סירב לקבלו חזרה לעבודה. בית הדין חזר על ההלכה לפיה התפטרות או פיטורים הנעשים ב"עידנא דריתחא" אינם מחייבים וכי היה ותוך זמן קצר חזר בו הצד והתחרט אין לתופסו במילים שנאמרו בשעת זעם. ביה"ד קבע:
"השאלה אם מדובר בפיטורים או התפטרות נקבעת לפי בדיקה מיהו הצד הפועל על מנת להביא לניתוק היחסים ... הלכה היא כי צד לא יתפס בבעידנא דריתחא. ... לא כל אי התייצבות לעבודה כמחאה על קיפוח הינה בהכרח התפטרות ... בענייננו דוד יוסף הוא שהודיע על הפסקת העבודה. עם זאת הוא טען שהדבר היה בעידנא דריתחא. הוא חזר בו מההתפטרות. את השאלה אם הפיטורים או ההתפטרות היו בעידנא דריתחא יש לבחון על פי השאלה אם המצהיר על כוונותיו חזר בו מדבריו תוך זמן קצר ... בית הדין קבע לפי חומר הראיות כי דוד יוסף התפטר ב"עידנא דריתחא" אך חזר בו תוך זמן קצר. בסירובה של המערערת להחזירו לעבודה מדובר בפיטורים. קביעה זו מעוגנת היטב בחומר הראיות. בית הדין ציין כי למעשה מדובר ב"עידנא דריתחא" הדדית. אף לפי גרסת עין בר מפעלי אפיה בעינת בע"מ חזר בו דוד יוסף מהתפטרותו והביע נכונות לחזור לעבודה. עין בר מפעלי אפיה בעינת בע"מ לא הגיבה על כך. מעבר לכך מקרים דומים לאלו אירעו קודם לכן בין הצדדים. מר מנשה אביחייל העיד כי "כל שני וחמישי הוא היה מאיים שהוא רוצה להפסיק לעבוד". ברם בכל אחת מפעמים אלה חזר מר דוד יוסף לעבודה. בית הדין מציין שאם התנהגותו זו של דוד יוסף היתה ידועה לעין בר מפעלי אפיה בעינת בע"מ היה עליהם להתנהג בצורה סלחנית יותר.
מסקנתו של בית הדין האזורי מבוססת היטב בחומר הראיות. אין להתערב בה. דוד יוסף אמר שיתפטר ב"עידנא דריתחא" וחזר בו. עין בר מפעלי אפיה בעינת בע"מ סירבה להחזירו לעבודה. הנה כי כן דוד יוסף פוטר מהעבודה".
לסיכום ניתן ללמוד כי פיטורים או התפטרות הנעשים בשעת זעם אינם סופיים וכי היה ואחד הצדדים מתחרט לאחר מכן אין לתפסו בכבלי אותם מילים שנאמרו ב"עידנא דריתחא". יצוין כי למטבע שני צדדים. גם מעביד אשר פיטר עובד בשעת זעם והתחרט תוך זמן קצר זכאי לכך שאם העובד מבקש לנצל זאת ולא חוזר לעבודה – יראו דווקא את העובד כמי שהתפטר והוא לא יהא זכאי לפיצויי פיטורים.
אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום!
© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2007