הפייסבוק הפך כבר מזמן לא רק לרשת חברתית אלא גם לרשת של ביקורת חברתית וצרכנית. פעמים רבות אנשים אשר נפגעו מעסק זה או אחר משתפים בפייסבוק או בכל רשת חברתית אחרת, את חוויותיהם מאותו ספק או מאותה חנות או מסעדה.
לא אחת גולשים הגולשים מהבעת דעה שהינה לעתים לגיטימית לביקורת אשר פעמים רבות יכולה לעלות כדי לשון ברע והוצאת דיבה.
מקרה מפורסם אשר העלה את המודעות לנושא היה זה של אותה רוכשת אשר קיבלה, לטענתה, עודף שגוי בסופרמרקט והחליטה להתנקם במוכר על דרך העלאת פוסט זועם בפייסבוק. בפוסט שהעלתה ציינה את אי החזרת העודף כשיטה ולא כמקרה חד פעמי.
משכשלה התובעת להוכיח כי דבריה היו אמת (היא אף נדרשה להוכיח כי עושים זאת בסופרמרקט כשיטה) אזי נדחתה טענת הגנתה לאמת דיברתי ונקבע כי יש בפרסום משום הוצאת דיבה ולשון הרע.
בית המשפט הביע את דעתו על פרסום לשון הרע באינטרנט ואמר: "כאמור, המרשתת היא בגדר "כיכר העיר" החדש, בו מוצאים אנשים במה ודרור להתבטא בכל נושא העולה על רוחם. ברם, נראה כי טרם הופנם בציבור, מהו פוטנציאל הפגיעה באחרים שיש לפרסום במרשתת, ובהתאם לכך – החובה להפעיל ריסון עצמי על הפרסומים." (תא (די') 53154-09-12 גיל גור נ' נעמי אבידן)
בסופו של יום פסק בית המשפט לזכות התובע וחייב את הנתבעת לשלם פיצוי של 10,000 ש"ח, הוצאות משפט של 1,500 ש"ח ושכ"ט עו"ד של 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק. כך יוצא שהנתבעת שילמה סך כולל של 13,860 ש"ח בגלל פוסט בפייסבוק.
רוצה לומר - בפעם הבאה לפני שמשתפים פוסט בפייסבוק כדאי לחשוב גם על ההשלכות המשפטיות האפשריות של הפרסום, והאם אין בו משום הוצאת דיבה או לשון הרע.
אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.
© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2014