במס שבח טעו – ושילמו! - טעות בחישוב מס שבח - האם תתאפשר תיקון השומה רטרואקטיבית

מאת עו"ד עמיקם אור-זך

מה הדין כאשר אדם מצהיר הצהרת אמת ורשות המס טועה ומזכה אותו ביתרון שלא היה זכאי לו? האם תוכל הרשות לתקן טעותה במועד מאוחר יותר?!

ביום 16.02.2006 ניתן פסק-דין תקדימי בועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין בחיפה בענייו סגל נ' מנהל משרד מיסוי מקרקעין (וע 5038/05).

העובדות כפי שנקבעו ע"י ועדת הערר :

"העוררים רכשו ב-19.2.87 זכויות של חוכרים לדורות ב-6 חנויות בסכום כולל של 85,000 דולרים ששויים השקלי היה באותו תאריך 137,448 שקלים.

ב-14.1.96 מכרו העוררים 4  מתוך 6 חנויותיהם והצהירו על שווי הרכישה בסך 89,807 שקלים, המהווה חלק יחסי משווי הרכישה הכולל של ששת החנויות. בחישוב מס השבח במכירת 4 החנויות הכיר המשיב בטעות בשווי רכישה של כל ששת החנויות.

כידוע, השבח הוא ההפרש בין שווי המכירה לבין שווי הרכישה בנכוי הוצאות המותרות בניכוי. טעות המשיב בקביעת שווי הרכישה הקטינה את המס שהוטל על השבח בנסיבות אותה עסקה.

ב-15.7.04 מכרו העוררים את זכויותיהם בשתי החנויות הנותרות. בשומת השבח במכירת שתי החנויות הנ"ל בקש המשיב לתקן את הטעות שנפלה במכירה הקודמת, ואמד את שווי  הרכישה בחשוב השבח במכירת שתי החנויות ל-1 ₪, מהטעם ש"כל שווי הרכישה כולל מס רכישה הוכרו במלואם" במכירת 4 החנויות בלא שהעוררים העמידו את המשיב על טעותו".

למעשה ביקשו במס שבח לתקן את טעותם במועד מאוחר יותר באמצעות שומת המס של החנויות הנותרות. השגת העוררים על שומה זאת נדחתה על ידי מנהל מס שבח ועל החלטתו זו הוגש ערר בפני ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין.

פסק הדין בועדת הערר

סעיף 21 (א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") קובע כי:

"שווי הרכישה של זכות במקרקעין לעניין חישוב השבח הוא שוויה ביום הרכישה על ידי המוכר".

ועדת הערר קיבלה את טענות המערערים וקבעה כי על מנהל מס שבח (להלן: "המנהל") לפעול בהתאם להוראות החוק ולקבוע את שווי הרכישה לפי האמור בסעיף 21 (א) לחוק ולא באופן שרירותי כפי שעשה בניסיון להביא לתיקון הטעות.

אכן סע' 85 לחוק מקנה למנהל סמכות לתקן את הטעות שנפלה בשומה תוך 4 שנים מיום הוצאת השומה, בין היתר אם נתגלתה טעות בשומה. ואולם במקרה בו אנו עוסקים חלפו למעלה מארבע שנים.

יש ואף ניתן להאריך את המועד אל מעבר ל-4 שנים, וזאת ע"פ סעיף 107 (א) לחוק הקובע כי:"המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה, אם נתבקש לכך ואם ראה סיבה מספקת להיעתר לבקשה".

דוגמה להארכה כזו ניתן למצוא בעמ"ש (חי) 14/89 קיסין, מיסים ד(6) עמ' ה-160 שם האריכה הועדה לפי חוק מיסוי מקרקעין את המועד לתיקון טעות אשר נפלה בשומה מארבע לשש שנים.

 דוגמה למקרה שיכול שיצדיק הארכה הינו מקום בו הנישום פעל כדי להטעות את רשויות המס.

במקרה הנדון לא רק שלא היתה כוונה להטעות שכן הצהרת הנישום היתה ללא דופי והטעות כל כולה כיתה של הרשות, אלא הוכח גם כי הנישום לא ידע על הטעות ופיכך קיבלה הועדה את הערר בקובעה :

"כשנישום פעל בתום לב ודווח בשומתו העצמית על שווי הרכישה היחסי הנכון של ארבעת החנויות (ראה נספח לסכומו של ב"כ העוררים) והטעם לטעותו של המשיב לא הוסבר בעדות בפנינו, משנמנע מהגשת תצהיר, אין להאריך את המועד הקבוע בחוק, ויש להתחשב במצבם של העוררים, שראו בשומת המשיב שומה סופית, וציפו שלא יהיו צפויים לבטולה על לא עוול בכפם. המשיב לא ביקש את תיקון הטעות בשומה בהסתמך על סעיף 85 הנ"ל".

סוגיה נוספת שנדונה בערר בעניין פריסת המס.

בהתאם להוראות סעיף 48א(ה) לחוק, במקרה של פריסת מס השבח מבקש הנישום:

" כי המס על השבח הריאלי יחושב כאילו נבע השבח בחלקים שנתיים שווים, תוך תקופה שאינה עולה על ארבע שנות מס או על תקופת הבעלות בנכס, לפי הקצרה שבהן, והמסתיימת בשנת המס שבה נבע השבח".

במקרה דנן ביקשו העוררים פריסת מס השבח במכירת שתי החנויות הנותרות. המנהל סירב להיעתר לבקשת העוררים ואישר את פריסת מס השבח במכירת חנות אחת בלבד, לטענתו לפי הנחית הוראות ביצוע מס שבח מס' 25/98.

ועדת הערר קבעה כי הוראות הביצוע מסייעות לנישומים ולרשויות המס, ובתי המשפט מתחשבים בהן ונוהגים על פיהן במידה ואינן חורגים מהוראות החוק ותכליתו, ויודגש כי  מעמד הוראות הביצוע כפופות להוראות החוק. כאשר הוראות הביצוע סותרות את הוראות החוק, על המנהל לפעול לפי הקבוע בחוק.

סופו של דבר כי הערר התקבל תוך חיוב המנהל בהוצאות.

את המערערים ייצג עו"ד עמיקם אור-זך, ממשרד עוה"ד חכם את אור-זך.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום!

 © כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2006