בית המשפט העליון דחה את ערעורו של נאשם אשר הורשע בשורת עבירות של איומים, גרימת חבלה והטרדה מינית. הנאשם הורשע ונגזרו עליו מאסר בפועל, קנסות וכן חובת פיצוי למתלוננות.
בהקשר של העבירות הנוגעות להטרדה מינית מתאר כתב האישום: "... אך המבקש התקרב אליה, החל לאיים עליה באומרו, בין היתר, "אני והחברים שלי נגיע אלייך הבית נזיין אותך, אני אוהב אותך בתחת, אני אכניס לך מקל בתחת ואוציא אותו מהגרון[...]". בסמוך לכך, המבקש פנה גם לעבר המתלוננת השנייה (להלן: מתלוננת 2) ואמר לה, בין היתר, "את מהממת, את הורסת, את עושה לי את זה מממ [...] הייתי עושה אותך פה בשדה, בתוך השיחים, כלבה [...]"".
הנאשם כאמור הורשע בבית משפט השלום וערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה. הנאשם המשיך והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון כאשר בין טענותיו עלתה הטענה לפיה האמירות שעלו כדי הטרדה מינית לא נעשו על מנת להשיג סיפוק מיני ולכן אינן בגדר הטרדה מינית.
בית המשפט העליון דחה את הטענה וקבע: "למעלה מהצורך יובהר, כי עבירת ההטרדה המינית שבה הורשע המבקש אינה תלויה בכוונה להשיג "סיפוק" מיני כלל ועיקר. סעיף 3(א)(4) לחוק למניעת הטרדה מינית קובע כי הטרדה מינית היא, בין היתר, "התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות". עבירה זו אינה תלויה ב"סיפוק" המיני ששואב העבריין ממעשים אלו; אלא היא נובעת בראש ובראשונה מהנזק שהדבר גורם לקורבן העבירה. ברי אפוא כי דברי המבקש למתלוננות, אשר רק חלקם צוטטו לעיל, עולים בבירור כדי הפרת הוראה זו".
רע"פ 3305/23 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 1.5.2023).
אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.
© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2023