גניבה ממעסיק ושלילת פיצויי פיטורים

מעסיק שתפס עובד בגניבה – האם ומתי יהיה פטור מתשלום פיצויי פיטורים?

בעקבות פס"ד תל"א 5293-08 עידן סובול ואח' נ' לשכת עורכי הדין (1/07/2013)

מאת עו"ד יגאל דנינו

בשונה מגניבה רגילה, כאשר מדובר בעובד שגנב ממעסיקו מתעצמת תחושת הבגידה באמון המעסיק ואכן, החוק הפלילי מייחס ערך חמור במיוחד לעבירה מסוג זה.

בשל כך, מעסיקים רבים סבורים כי זכותם לשלול לגמרי את פיצויי הפיטורים מעובד שנתפס בגניבה. ואולם, בבתי הדין לעבודה פותחה במשך השנים מערכת שיקולים מורכבת שבמסגרתה עשוי העובד שנתפס בגניבה לקבל את תשלום פיצויי הפיטורים או את חלקם. שלילת פיצויי פיטורים מלאה איננה אוטומטית ומובנת מאליה. ההחלטה בשאלה זו קשורה למידת ההוכחה של ביצוע המעשים ולשיקולים שונים בנוגע "לעונש", קרי שלילת הפיצויים.

עידן  עבד בלשכת עורכי הדין במשך 26 שנה בתפקיד בכיר. אורנה שימשה כעוזרת שלו במשך 13 שנה. השניים נתפסו והורשעו בפלילים במרמה, גניבה בידי נושא משרה והפרת אמונים. עשרים שנים לאחר ביצוע מעשי הגניבה עשר שנים לאחר הרשעתם, הגישו השניים תביעה בית הדין לעבודה לתשלום פיצויי פיטורים, פדיון חופשה וגמול מחלה.

בית הדין שם לנגד עיניו את השיקולים לקולא ולחומרה. השיקולים לקולא – האם העובד היה "עובד טוב"?, משך תקופת העבודה וגובה סכום פיצויי הפיטורים (ככל שהסכום גבוה, כך תגבר הפגיעה בעובד ובמשפחתו), נסיבות אישיות מיוחדות כגון גילו, מצבו המשפחתי, בריאותו ויכולתו להשתכר בעתיד. השיקולים לחומרה – חומרת מעשי הגניבה והתרמית, היקף הנזק שנגרם למעביד והשלכותיו, משך ומספר הפעמים בהם בוצעו המעשים, תקופת עבודתו של העובד, רום מעמדו ומידת האמון שניתנה בו. הפרת האמון מועצמת ככל שמדובר בעובד ותיק, בכיר שזכה לאמון רב. השפעת מעשי הגניבה על עובדים אחרים, על יחסי העבודה וההרתעה הנדרשת.

בית הדין קובע כי במקרה הנדון , מאחר והשניים הורשעו בפסק דין פלילי, אין ספק כי הם הפרו את חובת האמון כלפי המעביד ובכך יש כדי להשליך על זכותם לפיצויי פיטורים. אבל, האם מתקיימות כאן נסיבות הצדיקות שלילה מוחלטת של הפיצויים?  באשר לאורנה, קובע בית הדין כי התשובה לכך חיובית. לעומת זאת, המקרה של עידן מורכב יותר. מדובר בעובד בעל מעמד בכיר וחומרת המעשים שביצע הינה גדולה כפי שנקבע גם בפסק הדין שהרשיע אותו בפלילים. ברם, לצידו עומדות מספר נסיבות מקלות: גילו (70) אינו מאפשר לו למצוא עבודה לצרכי קיום בתקופת הזקנה. הזמן הרב שחלף מאז ביצוע המעשים אף הוא בעל משמעות לעניין שלילת הפיצויים. לא ניתן התעלם מתרומתו של העובד למעסיק ולהישגיו בתחומי אחריותו. נפילתו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא הינה קשה בהיבט של מעמדו והכנסותיו.

בסופו של דבר, לאחר שבית הדין שוקל את הנסיבות, הוא מגיע למסקנה שבמקרה זה מוצדק לשלול מהעובד את מלוא פיצויי הפיטורים. יצוין כי ניתן למצוא מקרים בהם גניבה ממעסיק לא הביאה לשלילה מלאה של פיצויי הפיטורים, הכל כאמור תלוי נסיבות ושיקולים כפי שפורטו לעיל.

עוד ראוי להדגיש כי במקרה זה התשתית הראייתית היתה ברורה לאור קיומו של פסק דין פלילי מרשיע. במקרים בהם אין כך הדבר נדרשת מהמעסיק רמת הוכחה גבוהה לעצם קיומה של עבירת המשמעת החמורה וזאת קודם לדיון בשאלה האם נכון לשלול פיצויי פיטורים.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2013