מאת: עורך דין יוסי חכם ועורכת דין גלית בן עזרי
נכרת חוזה והנה הצד השני מפר אותו. האם אני זכאי לבטל את החוזה עקב הפרתו? מדובר בשאלה חשובה מאוד שכן אם אבטל את החוזה (הגם שהיתה הפרה מצד הצד השני) מבלי שעמדה לי זכות לעשות כן אני עלול למצוא את עצמי במצב בו אני מפר את החוזה.
לאחרונה נדרש בית המשפט העליון לסוגיה עד כמה לשיקולי צדק יש מקום בתהליך קבלת ההחלטה לביטול חוזה, אך נעמוד תחילה על כמה מושכלות יסוד.
ראשית, יש להבחין בין הפרת חוזה שהיא יסודית לעומת הפרה שאינה יסודית.
בעוד הפרת חוזה מוגדרת ככל מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה, לא כך לגבי הפרה יסודית. הפרה יסודית מוגדרת בחוק בשני אופנים.
הראשון, כהפרה אשר אדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה (הפרה יסודית מסתברת) כלומר, בית המשפט בוחן באופן אובייקטיבי האם ההתחייבות שהופרה מהווה תנאי חשוב או מרכזי בחוזה.
השני, הפרה יסודית יכולה להיות מוגדרת גם ע"י הצדדים לחוזה אשר בהסכמה קובעים מהן ההתחייבויות אשר הפרתן תחשב כהפרה יסודית (הפרה יסודית מוסכמת). קביעת הפרה כהפרה יסודית מוסכמת יכולה לחסוך לצדדים את אי הוודאות הכרוכה במבחן האובייקטיבי אשר ינסה לגלות האם מדובר בהפרה יסודית מסתברת או שלא.
קביעתה של הפרה כהפרה יסודית מסתברת אינה תמיד משימה פשוטה ולא ניתן לקבוע כלל גורף באשר לשאלת יסודיות ההפרה. ייתכן כי מה שיחשב להפרה יסודית במקרה אחד, ייחשב להפרה שאינה יסודית במקרה אחר. התשובה לכך משתנה ממקרה למקרה ועל מנת להכריע בה, בית המשפט נדרש להעריך את מכלול הנסיבות של אותו מקרה ולקחת בחשבון את העובדות שהיו בידיעתו של המתקשר הסביר במועד כריתת החוזה.
לעתים איחור של ימים אחדים בקיום התחייבות להספקת נכס או לביצוע תשלום על פי חוזה עשוי להיות חסר משמעות. ואולם, במקרה אחר בו ההתקשרות היא למתן שירותים לאירוע מסוים שאמור להתקיים ביום מסוים למשל שירותי צילום לחתונה, גם איחור של כמה שעות יכול להיחשב כהפרה יסודית אשר אין בתיקונו המאוחר כל תועלת.
מדוע חשובה האבחנה בין הפרה יסודית לשאינה יסודית?
במקרה של הפרה יסודית, החוק מקנה לנפגע זכות אוטומטית ובלתי מסויגת לביטול החוזה, כסעד אלטרנטיבי לסעד האכיפה. (ראוי לציין כי גם הפעלת זכות זו מותנית בקיומו של תום לב אצל הצד הנפגע (המבטל). כלומר, אם הביטול נעשה מתוך מניע קנטרני ותו לא (נבל ברשות החוזה), יכול ולא תהיה לנפגע זכות לביטול. כבר נקבע בפסיקת בית המשפט לא אחת כי אין ליתן הכשר להתנהלות של נפגע ה"אורב" בחוסר תום לב להזדמנות לבטל את ההסכם משיקולים סובייקטיביים שלו).
בשונה מהפרה יסודית, מי שנפגע מהפרה לא יסודית של החוזה רשאי לעיתים לבטל את החוזה, אולם במקרה זה זכותו אינה מוחלטת אלא מסויגת בלבד. הנפגע יהיה רשאי לבטל את החוזה רק לאחר שנתן תחילה למפר אורכה לתקן את ההפרה והחוזה לא קוים תוך זמן סביר לאחר מכן. יתרה מזאת, גם אם לא תוקנה ההפרה, יש מקרים בהם לא נכון לבטל את החוזה, ורשאי בית המשפט להפעיל שיקול דעת שיפוטי ולהורות כי ביטול החוזה אינו צודק בנסיבות המקרה.
שיקולי צדק נובעים לרוב מהאירוע נשוא הסכסוך וחותרים לעשיית צדק בין הצדדים לחוזה. שיקולים אלה יופעלו לאחר בחינה למי מהצדדים נגרם נזק גדול יותר בשים לב להתנהגות הצדדים לאורך יחסיהם המשפטיים.
לאחרונה דן בית המשפט העליון בשאלה מעניינת ביחס לזכות הביטול של הנפגע, והיא - האם יש מקום לשקול את מידת האשם של המפר וכן שיקולי צדק כלליים הנוגעים להתנהגותו, גם כאשר עסקינן בהפרה יסודית? [ ע"א 7403/11 בשמא השקעות ומימון בע"מ נ' אליהו ניאגו ואח' (פורסם בנבו) ]
פסק דין זה מפי כב' השופטת א' חיות, שניתן ביום 13.8.13 מאמץ את גישת המלומד פרופ' דויטש לפיה זכות הביטול הנתונה לנפגע בשל הפרה יסודית של החוזה אינה כפופה לשיקול כללי של צדק שכן מלשון החוק ניתן ללמוד על קיומו של הסדר שלילי. בית המשפט מוסמך לשלול ביטול חוזה מטעמי צדק רק במקרה של הפרה שאינה יסודית, ואילו במקרה של הפרה יסודית לנפגע זכות אוטומטית לביטול החוזה ואין מקום לסייגה.
ביהמ"ש העליון אינו מכריע בשאלה העקרונית האם יש מקום לשקול את מידת האשם של המפר (שיקולי צדק) לצורך הסיווג האם מדובר בהפרה יסודית או לא. במקרה הנדון בפסק הדין, על אף שהתנהגותו של הצד המפר היתה מקוממת נקבע כי מדובר במקרה מובהק של הפרה לא יסודית שאינה מצדיקה את ביטול החוזה.
כב' השופט י' עמית מציין כי ככלל אצבע, בכל מקרה של ספק אם יש לסווג את ההפרה כיסודית או לא, הנטייה היא לסווג את ההפרה כלא יסודית, על מנת לאפשר לבית המשפט להכניס שיקולי צדק למשוואה.
תשומת הלב לעובדה כי ביטול חוזה הוא סעד עצמי ומשכך מדובר במהלך די מסוכן, המצריך קריאה נכונה של המצב המשפטי. יש לקחת בחשבון שאם הודעת ביטול החוזה נעשתה שלא כדין, כלומר אינה עומדת בקריטריונים הדרושים, קיים חשש שבעקבותיה ייחשב הצד המבטל בעצמו למפר החוזה ואף עלול להיות מחויב בתשלום פיצויים. על כן, בכל מקרה שבו צד לחוזה לא מקיים את התחייבויותיו ע"פ החוזה, או מקיימן באופן חלקי מומלץ להסתייע בליווי משפטי מעו"ד הבקיא בתחום.
אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.
© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2013