תביעות בגין הטרדה מינית במקום העבודה מופנות, במרבית המקרים, כנגד מעסיקם המשותף של המטריד והמוטרדת. במקרים אלו, מסגרת הדיון נשענת על החובות הישירות המוטלות על המעסיק לפי החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998, ותקנותיו.
פסק דין עקרוני וייחודי שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה מעלה סוגיה משפטית מורכבת ויוצאת דופן: האם ובאילו נסיבות ניתן להטיל אחריות אזרחית על רשות מקומית (עירייה) בגין הטרדה מינית שביצע עובד בכיר שלה, כאשר הנפגעת אינה עובדת העירייה אלא מועסקת בתאגיד עירוני נפרד?
חלק א': האירועים, ההליך המשפטי והתוצאה
העובדות בקצרה
הפרשה עוסקת בעובדת ניקיון שהועסקה בתאגיד עירוני, ובמנהל אגף בכיר בעירייה, אשר שימש במקביל גם כדירקטור מטעמה באותו תאגיד עירוני. בין השניים התקיימו מפגשים מיניים בתדירות קבועה לאורך כשלש שנים, בתמורה לסיועו של הבכיר בקבלתה לעבודה ומתן הגנה תעסוקתית.
העובדת הגישה תביעה בגין הטרדה מינית והתנכלות הן נגד המנהל הבכיר והן נגד העירייה.
התהפכות ההכרעה בין הערכאות
• בבית הדין האזורי לעבודה (תל אביב): נקבע כי המנהל הבכיר ניצל את מעמדו, סמכויותיו ויחסי המרות וביצע בהטרדה מינית מתמשכת. לפיכך, הבכיר חויב בפיצוי של 600,000 ש"ח. מנגד, בית הדין האזורי דחה את התביעה נגד העירייה, בקובעו כי לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק ישירים בין העובדת לבין העירייה, ועל כן העירייה אינה נושאת באחריות.
• בבית הדין הארצי לעבודה (ערעור): בית הדין הארצי הותיר על כנו את חיובו של המנהל הבכיר בפיצוי בסך 600,000 ש"ח, אך הפך את החלטת בית הדין האזורי בנוגע לעירייה. בית הדין הארצי קבע כי יש להטיל על העירייה אחריות אזרחית וחייב אותה בפיצוי העובדת בסך 50,000 ש"ח.
חלק ב': נימוקי בית הדין הארצי להטלת אחריות על העירייה
התקדים המשפטי בפסיקת בית הדין הארצי טמון בנכונות להטיל חבות על העירייה, למרות היעדרה של זיקת העסקה ישירה בין העירייה לבין הנפגעת. להלן הנימוקים המרכזיים שהובילו להכרעה זו:
1. מעמד המטריד כנציג העירייה בתאגיד העירוני (כפל התפקידים)
בית הדין הארצי שם דגש על כך שהמנהל הבכיר לא פעל בחלל ריק. מעבר לתפקידו כמנהל אגף בעירייה, הוא כיהן כדירקטור מטעם העירייה בתאגיד העירוני. בכך, העירייה היא שהציבה אותו בעמדת השפעה ומרות בתאגיד, ויצרה את המצע ואת פערי הכוחות שאפשרו את ניצול המרות כלפי עובדת התאגיד.
2. הרחבת אחריות המעסיק על עובדו המטריד
בית הדין קבע כי כאשר מעסיק (העירייה) מעמיד עובד מטעמו בעמדת כוח, שליטה או השפעה בתאגיד קשור, חלה על המעסיק חובה לוודא שאותו עובד אינו מנצל את המרות שהופקדה בידיו לביצוע הטרדות מיניות. האחריות אינה מצטמצמת רק להגנה על עובדי העירייה הישירים, אלא משתרעת גם על מי שחשופים לפגיעה כתוצאה מפעולותיו של עובד העירייה במסגרת תפקידו או כוחו הסטטוטורי והארגוני.
3. מחדל העירייה באי-נקטת אמצעי מנע סבירים
אחד הנימוקים המרכזיים להטלת הפיצוי על העירייה היה כישלונה להוכיח שנקטה אמצעי מנע סבירים למניעת הטרדות מיניות בתקופה הרלוונטית. בית הדין הבהיר כי רשות מקומית ששולחת מטעמה בעלי תפקידים לכהן בתאגידים עירוניים, אינה פטורה מפיקוח ומאימוץ נהלים שיבטיחו כי נציגיה אינם פוגעים בצוות העובדים של אותם תאגידים.
הלכה חדשה
להבנתי בית הדין הארצי קבע למעשה הלכה חדשה בקובעו: "מסקנתנו היא אם כך כי חובות המעסיק מכוח סעיף 7 לחוק נועדו לא רק להגנת עובדיו של המעסיק, אלא גם להגנת כל אדם שעובדיו של המעסיק או הממונים מטעמו עלולים להטרידו מינית או להתנכל לו במסגרת העבודה ויחסי העבודה - בין נוכח שהות פיזית באתר עבודה משותף, בין נוכח מרות הנוצרת נוכח קשרי העבודה, ובין בכל דרך אחרת הקשורה ל"מסגרת יחסי העבודה". ברוח זו יש לפרש לטעמנו גם את הביטוי "הטרדה מינית או התנכלות שעשה ממונה מטעם המעסיק לעובדו, או עובד לעובד אחר" במסגרת סעיף 10(3) לחוק. גם אם אין להכליל במסגרת סעיף הסמכות תביעות בהן אין מדובר ב"מסגרת יחסי העבודה" של המתלונן אלא של המטריד בלבד (ואין צורך כי נקבע מסמרות בכך בהליך שלפנינו), ותוך הבנה שעולם העבודה מייצר ספקטרום רחב של אינטראקציות אנושיות שעלולות להוות כר להטרדה מינית גם כאשר המטריד והמוטרדת אינם עובדיו של אותו מעסיק, לכל הפחות יש לפרש את המונח "הטרדה מינית או התנכלות שעשה ממונה מטעם המעסיק לעובדו" כהטרדה מינית שבוצעה כלפי מי שמבצע עבודה תחת מרותו הישירה או העקיפה של הממונה, גם אם לא מתקיימים יחסי עובד-מעסיק בינו לבין מעסיקו של הממונה".
ההכרעה בעניין חבות העיריה כללה בחובה גם הכרעה בשאלת סמכותו של בית הדין לעבודה, כאשר לעניין זה קבע בית הדין הארצי: "שוכנענו כי תביעת המשיבה כנגד העירייה כלולה בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה מכוח סעיף 10(3) לחוק, וכי חובותיו של מעסיק מכוח סעיף 7 לחוק נועדו להגן לא רק על עובדיו אלא גם על כל אדם שעובדיו של המעסיק או הממונים מטעמו עלולים להטרידו מינית או להתנכל לו במסגרת העבודה ויחסי העבודה, לרבות נוכח מרות הנוצרת נוכח קשרי העבודה".
האם לפנינו למעשה הרמת מסך בתביעה של הטרדה מינית?
חיוב העיריה למעשה יוצר חיוב של בעל המניות של התאגיד העירוני אשר העסיק את העובדת. האם מדובר בהרמת מסך? לטעמי בית הדין הארצי לא ביצע 'הרמת מסך' סטטוטורית לפי סעיף 6 לחוק החברות, ולא הפך את העירייה למעסיקתה של העובדת. תחת זאת, בית הדין עקף את מחסום 'הנפרדות המשפטית' באמצעות דיני הנזיקין ואחריות המעביד.
לדעתי למרות שהקונסטרוקציה המשפטית אינה לקוחה מסעיף 6 לחוק החברות, מבחינה מהותית-תוצאתית ניתן לראות בפסק הדין סוג של "הרמת מסך נסיבתית/נזיקית. בית הדין הארצי סירב להתעלם מהמציאות הארגונית ודחה את הניסיון של העירייה להשתמש ב"מסך ההתאגדות" של התאגיד העירוני כחומת מגן (Shield). בית הדין קבע כי כאשר רשות מקומית מקימה תאגיד עירוני, שולחת אליו את מנהליה הבכירים לשמש בדירקטוריון ומעניקה לבעל התפקיד כוח ומרות בפועל – היא אינה יכולה ליהנות מפערי הכוחות שיוצר המנהל מחד, ולטעון ל"נפרדות משפטית". נקבע כי כאשר העירייה מציבה את אורגניה בדירקטוריון התאגיד העירוני, אחריותה למעשיהם ולמחדליהם של אותם שלוחים הולכת עמם – והיא אינה יכולה לחסות תחת מסך ההתאגדות כדי להתנער מאחריות אזרחית.
סיכום והשלכות מעשיות
פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה קובע הלכה חשובה: היעדר יחסי עובד-מעסיק ישירים אינו מהווה עוד מחסום מפני הטלת אחריות על מעסיקו של המטריד גם כאשר לא מדובר בסביבת עבודה משותפת.
רשויות מקומיות, חברות מנוהלות וגופים הממנים נציגים או דירקטורים לתאגידים קשורים, נדרשים להבין כי סמכות ומרות מביאות עמן אחריות משפטית. הימנעות מפיקוח, היעדר נהלים והתעלמות מפערי כוחות שיוצרים עובדי הרשות בתאגידים עירוניים – עלולים לחשוף את הרשות עצמה לחיובים כספיים ולסנקציות משפטיות. לא רק זאת לפסק הדין השלכות גם על קונצרנים ותאגידים המחזיקים חברות בת עם מעורבות של מנהלים מטעם חברת האם.
משרד עורכי דין חכם את אור-זך בראשותו של עורך דין יוסי חכם מתמחה בליווי אסטרטגי של מעסיקים, רשויות ותאגידים, בניהול סיכונים משפטיים, בניסוח נהלים למניעת הטרדה מינית וביצוג בליטיגציה מורכבת בתיקי הטרדה מינית בבית הדין לעבודה.
עע (ארצי) 55624-01-25 אלמוני – פלונית, ניתן ביום 10/5/26.
אם נפגעת במסגרת עבודתך, מומלץ להיוועץ עם עורך דין הטרדה מינית הבקיא ברזיו של החוק למניעת הטרדה מינית כדי למצות את זכויותייך.
הבהרה משפטית: יובהר כי התוכן המובא במאמר זה הינו למטרת העשרה ומתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת משפטית, ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. השימוש במידע אינו יוצר יחסי עורך דין-לקוח. בכל סוגיה משפטית מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי על ידי עורך דין מוסמך.
זכויות יוצרים: כל הזכויות למאמר זה שמורות לעורך דין יוסי חכם ממשרד חכם את-אור-זך, עורכי דין. אין להעתיק, לשכפל או להפיץ תוכן זה ללא אישור מפורש ובכתב.