חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

אכיפת חוזה מול ביטול חוזה - פסק דין חדש וחשוב

על העיקרון לפיו חוזים יש לקיים אין צורך להכביר מילים. רבים גם ערים להשלכות המשפטיות של הפרת חוזה. יחד עם זאת יש הסבורים כי ההשלכות של הפרת חוזה הינן פיצויים כאשר סעד האכיפה אינו מקבל את משקלו הנכון. יש מתבדחים ומתארים גישה זו לפיה חוזה הוא התחייבות לתשלום פיצויים אשר ניתן להשתחרר ממנה על ידי קיום החוזה.

פסק דין חדש של בית המשפט העליון מבצר את מעמדו של סעד האכיפה כסעד ראשון במעלה תוך שהוא מנע ממפר חוזה להשתחרר מהחוזה אפילו כנגד תשלום פיצויים.

חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) מעניק לנפגע מהפרתו שלושה סעדים:

1.       אכיפת החוזה

2.       ביטול החוזה

3.       פיצוי כספי (יכול להינתן בפני עצמו או בנוסף לשני הסעדים לעיל שהינם חלופיים).

סעד האכיפה נחשב הראשון במעלה והנפגע מהפרה זכאי לסעד זה זולת למעט בארבעה מקרים (חריגים) הבאים:

1.       החוזה איננו בר- ביצוע.

2.       אכיפת החוזה היא כפייה לעשות פעולה או לקבל עבודה.

3.       מקרה בו אכיפת החוזה תדרוש פיקוח בלתי סביר של בית המשפט.

4.       אכיפת החוזה איננה צודקת בנסיבות העניין.

החלופה המעניינת הינה הרביעית שכן היא פותחת טווח שיקולים רחב לשיקול דעתו של בית המשפט תוך שקילת שיקולים של צדק.

מקרה שהיה כך היה (ע"א 5131/10 אזימוב נ' בנימיני)

הגברת אזימוב רכשה את דירתם של בני הזוג בנימיני.  לזוג בנימיני בן שנפטר ממחלה ובן נוסף החולה במחלת נפש. בעצת חברים החליטו למכור את דירתם תוך מחשבה, כי המעבר לדירה אחרת יעזור להם להתגבר על המשבר שפקד את משפחתם.

הגב' אזימוב הינה אם חד הורית המתגוררת בארצות הברית מזה שנים ולה 3 ילדים. אחד מילדיה סובל מפיגור שכלי, והחלטתה לעלות ארצה היא כדי להתגורר סמוך לאחותה ולהיעזר בה בגידול הילד.

בהסכם המכר בין הצדדים נקבעו המחיר ותנאי התשלום וכן צוין כי במידה ומי מהצדדים יפר אותו, יחויב לשלם לצד שכנגד 10% משווי הדירה, ללא הוכחת נזק.

לאחר שהועברו 3 מתוך חמשת התשלומים, ביקשו הזוג בנימיני להודיע על ביטול הסכם המכר מהסיבה כי הפרידה מהדירה ומהחדר שהיה שייך לבן שנפטר תפגע קשות במצבה הנפשי של הגב' בנימיני, וכתמיכה לטענותיהם הציגו חוות דעת פסיכיאטרית תומכת.

כמו-כן, הודיעו הזוג בנימיני כי יחזירו את כל התשלומים שהועברו אליהם וכן את התשלום שנקבע בהסכם לצד המפר השווים לכ- 10% מסכום הדירה.

הגב' אזימוב עמדה על זכותה לאכיפת הסכם החוזה וטענה שהיא איננה מעוניינת בקבלת הפיצוי המוסכם.

תביעתה של הגב' אזימוב לאכוף את חוזה מכירת הדירה נדחתה ע"י בית המשפט המחוזי, כאשר בית המשפט המחוזי נימק את דחיית סעד האכיפה בשיקולי צדק. בערעור שהוגש לבית המשפט העליון התהפכה התוצאה.

השאלה המרכזית בה דנו שופטי העליון היא האם צדק בית המשפט המחוזי, ששלל מאזימוב את הזכות הנתונה לה עפ"י בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תוך הסתמכות על על החריג הקבוע בחוק לפיו, ניתן להימנע מאכיפת החוזה אם אכיפה זו "בלתי צודקת בנסיבות העניין".

בית המשפט קבע:

"בעת שקילת מכלול הנסיבות כאמור במאזני הצדק, יש להניח על כפות המאזניים גם היבטים של אשמה מוסרית. במסגרת זו תבחן התנהלותו של כל צד לחוזה כלפי משנהו כך למשל ייבחנו לגבי המפר חומרת ההפרה, המאמצים שעשה כדי להימנע לכתחילה מן ההפרה, המניעים להפרה וניסיונותיו לתקן או לצמצם את ממדי הפגיעה שגרמה ההפרה לנפגע ואילו לגבי הנפגע ייבחנו בין היתר אשמו התורם להתרחשות ההפרה וקיום החיובים שנטל על עצמו בחוזה. עוד יונחו על כפות המאזניים שיקולים הנוגעים לנזק שייגרם לנפגע אם לא ייאכף החוזה לעומת הנזק שייגרם למפר אם ייאכף ... הנה כי כן, בהידרשו לשאלה האם האכיפה אינה צודקת בנסיבות העניין, על בית המשפט להחליט למי מהצדדים יגרם עוול גדול יותר הן במובן המעשי הן במובן המוסרי אם תתקבלנה טענותיו של הצד שכנגד ...

סעד האכיפה יישלל רק אם בית המשפט יגיע למסקנה כי זוהי התוצאה הצודקת ביותר בהתחשב באינטרסים הלגיטימיים של שני הצדדים ... אך בעשותו במלאכת השקילה, חשוב לזכור שהנפגע והמפר אינם ניצבים באותה נקודת מוצא, ולנפגע - בלשון השופט (כתוארו אז) מ' חשין בעניין ינאי - "יתרון פתיחה המוקנה לו על פני המפר" (עמ' 779). מאזני הצדק נוטים, על כן, לכתחילה לטובת הנפגע הזכאי לאכיפת החוזה כסעד אשר לו מעמד הבכורה והם יוסיפו וייטו לטובתו אלא אם כן יוכיח המפר כי מתקיימים שיקולים כבדי משקל ההופכים את האכיפה לבלתי צודקת בנסיבות העניין וכי אי-הצדק שייגרם מהאכיפה הוא חמור ומהותי במיוחד ... בהתאם לכך הודגש בפסיקה לא אחת כי יש להעדיף את הנפגע התמים על המפר שפעל בניגוד להתחייבותו בחוזה, כי לא כל הכבדה על המפר תוביל לשלילת זכותו של הנפגע לאכיפה וכי רק אם יוכיח המפר שקיים פער ניכר ביותר בין העוול שיגרם לו מאכיפת החוזה ובין העוול שייגרם לנפגע אם יסתפק בפיצויים, תענה בקשתו לפטור מאכיפה".

בית המשפט העליון לאחר שקילת השיקולים לפי המתווה לעיל החליט לקבל את הערעור וחייב את המשיבה למסור את הדירה כנגד רצונה ולקיים את החוזה.

עוד יצוין כי בקשה לאפשר דיון נוסף על פסק הדין נדחתה.

חשיבות פסק הדין (מעבר לעובדה שלראשונה נדרש בית המשפט העליון לסוגיה) הינה בהדגשה של סעד האכיפה כסעד ראשון במעלה כאשר גם נכונות לתשלום פיצויים אין באפשרותה לשחרר את המפר מקיום החוזה אלא במקרים חריגים כמתואר לעיל.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2013